להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
ברגע קטנטן של היסח דעת
| תשעה ניתוחים עברתי בחיי, תשעה צלקות שכבר הספיקו להגליד, תשעה הליכי שיקום ממושכים, תשעה תקופות שכל אחת מהן תרמה במידה משמעותית לשיפור המדהים שחל בהליכתי.
כיום, העדות היחידה לאותם 100% שיתוק מוחין, מתבטאת בצליעה קלה בהליכה. את היציבות השלים עד אתמול מקל הליכה שגילפו במיוחד בשבילי כמו גם עיטרו אותו בצדפים, אבן טורקיז מדהימה, רצועות עור, וחריטות שהותאמו למבנה כף ידי.
למען ההגינות אציין שמגבלתי מעולם לא חייבה אותי בעזרים כאלה ואחרים. את המקל קיבלתי מחברה יקרה שסברה שהוא יקנה לי מידת ביטחון. היא צדקה, ובגדול. ומתחילת 2002, המתנה המדהימה הזו ליוותה וסיפקה לי יציבות במסיבות ה'פול-מון' של קופנגן, בנקודת התצפית הגבוהה של קופיפי, ובשאר מקומות מאתגרים אליהם הגעתי ביתר קלות ויציבות.
שלשום, לאחר ביקור שבועי בסניף 'מגה', הוא פשוט 'נעלם' מעגלת הקניות.
לאור העובדה שמדובר באחת המתנות היותר סנטימנטליות שקיבלתי בחיי, נכנס לו 'הגיר האוטומט' לפעולה ועמו תחושות התסכול.
מאז הפרידה שלי מדמות מאוד מיוחדת שאהבתי, אני עובד על עצמי בהמון מישורים. אם חשבתי שהמודעות העצמית שלי נמצאת במקום גבוה, הרי שבששת החודשים האחרונים הבנתי שהיא יכולה להיות במקום גבוה הרבה יותר. חלק מעבודתי מובילה אותי לנתח מצבים, תגובות, ושאר התנהלות הקשורה בהתנהגותי המודעת.
כך גם היה אמש - מס' שעות לאחר ההשלמה עם ה'אובדן'. הסיבה שאני בוחר לחלוק עמכם את פיסות המידע הזה, קשורה באיכות החיים המדהימה שיכולה ללוות אתכם כאשר אתם בוחרים למהול את רגשות האכזבה במעט פרופורציה.
- חשבתי על האב ששכח את בתו הקטנה ברכבו בזמן שהיה במוסך עם הטרקטורון שלו. הסוף היה טרגי. - חשבתי על אלוף העולם האולימפי בשחייה לנכים - יצחק ממיסטבאלוב, בחור מדהים ברכותו, שהיה מעורב בתאונה דרכים קטלנית וגרם למותם של שני אנשים. - חשבתי על האב שחזר לאחור עם רכבו ודרס למוות את בתו היחידה. - חשבתי על החייל שבתחילת השבוע הרג את חברו מפליטת כדור. - חשבתי על חבריו של גלעד שליט שאיבדו אותו, למרות שאין זו אשמתם. - חשבתי על אחד המתאמנים שלי שאיבד את מאור עיניו בגיל 34 עקב רשלנות בניתוח פשוט.
הרי ובכל המקרים הללו מדובר בלא יותר מדעת מוסחת.
לפתע קיבלתי 'כאפה' לפנים. יש לה שם, היא נקראת פרופורציה.
היום קפצתי לסניף 'יד שרה'. אמנם השאלתי מקל 'מעאפן' אבל החזרתי לעצמי את היציבות המועטה לה נזקקתי. פגשתי צוות מדהים של מתנדבים וכאות תודה ביקשתי לתרום להם הרצאה.
בדרך חזרה שאלתי את עצמי האם גם אתם מקבלים את אותן 'כאפות'. אין לי מושג איך אתם בוחרים להתמודד עם הדקות שקדמו להן, אבל אם ההתמודדות שלי תעזור במקצת, הרי שכבר היה שווה לכתוב על זה.
מידה קטנה של פרספקטיבה, זה כל הסיפור.
מוקדש למקל שלי, ז"ל :)
@>>> אימון אישי | הרצאות | סדנאות להתפחות והעצמה | להפוך נכות לאיכות בהודו |
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לוקח את המשפט הזה ומאמצו אל חייקי.
תודה ימית.
שבת מתוקה.
לא הייתי מקשרת בין היסח דעת שגרם לאסון לבין גנבה
ההסתכלות על הפרופורציה כמובן חשובה,
ולפעמים שינוי שנכפה עלינו, ולא משנה כמה התנגדות וכעס הוא מעורר, יש בו דחיפה שלנו למקומות שלא חשבנו קודם שנגיע אליהם...
אז... שיעור מהנה לך איילי.
ושבת נפלאה
סחתיין על החריזה והמילים הטובות.
האמת שאני לא תלוי במקל, אבל באמת שהוא
מקל, ואת זה אומר אדם שעד גיל 29 היה בלי
ומאז שהוא העז להיות עם, חייו באמת שונו לטובה.
אז תודה על האיכפתיות, אבל במקרה הזה,
הוויתור יכלול בתוכו גם ירידה מיותרת באיכות החיים.
המקל מיד שרה זמני...עד שיימצא האמן שיגלף את
העץ החדש.
שבת נעימה.
הרגל, הרגל, הרגל...
מישהו שם למעלה מנסה לשדר לך את המסר "אתה יכול גם בלי המקל"
ואתה שוב מנסה על עצמך להקל
והולך ליד שרה לקחת מקל חדש ומכוער
כדי שתוכל ללכת ישר...
ניסית ללכת בלי כל עזרה?
שהרי לכל דבר שקורה בחיים יש מטרה...
ואתה אם תאמין בעצמך בכל הלב והנשמה
תבין שגניבת המקל לא הייתה יותר מקריאת השכמה...
אז תקום ותלך ללא כל תמיכה
רגל אחרי רגל ככה מתחילה כל הליכה...
ואז תיווכח שאם הרבה רצון ואמונה
תצליח ל"נסוע" בלי "גלגלי עזר" רק בעזרת יציבה נכונה
חביבי שלחו לך מתנה
זרוק את המקל
אני מאמינה בכל ליבי שזהו באמת רצון האל...
אוהבת אסתי
מסתבר שיש אנשים שעושים דברים כאלה.
דבר אחד בטוח: המקל של הנשמה היא האמונה.
תודה יעל.
תמיד שמח לארח אותך בין מילותיי.
סופ"ש נעים.
מי עושה דבר כזה??!!
על כל פנים אנחנו נמדדים בנשמה ולא ביציבות - ואת זה אף אחד לא יכול "להעלים" לך.
אזכור את הפוסט הזה לקראת ה'כאפה' הבאה (זה נכון לגבי החלשות והחזקות כאחד...)
שבת שלום,
יעל
תודה לולה.
אני דווקא מאמץ את התגובה הראשונה
של מיטל. אולי באמת זה סימן לתקופה
חדשה :)
סופ"ש חלומי.
כוכב לעידוד על החפץ אבד
אני מאמינה שאתה אדם חזק ושרדת הרבה דברים בחייך
שיהיה סופ"ש אופטימי
אמממ..
היו לי כמה מקלות, כל פעם בשם אחר :)
סופ"ש נעים וכייפי אחי
ברור שיבוא.
אותה אחת שמסרה לי אותו בזמנו, כבר החלה
לחפש אחר האומן שיגלף את המקל הבא :)
תודה. שבת טובה שיינינג.
כן.
זה כל הסיפור.
יבוא מקל קסמים חדש...
אני בטוחה
סופ"ש נפלא.
האמת שהחיבוק שלך משלים בצורה מופתית
את מילותיו של אסף.
תודה סיגלי.
מאחר לך סופ"ש מלא בטוב.
חייב להבהיר ולומר ש'תקופת האבל' ארכה לא
יותר ממחצית השעה. אולי התאבלתי על חוסר
ההגינות של האדם שלקח אותו, יותר מאשר על
האובדן.
לפעמים נראה לי גדול עליי לשנות את העולם הזה,
בעיקר לאור האלימות, הפשע וחוסר הצדק. אבל אז
אני מזכיר לעצמי שאם לא אבטא את תחושות הצדק
הללו, כנראה שאהיה כמותם וכמו רוב האנשים שאיבדו
אמונה בעולם טוב יותר.
אגב, איך אתה מכנה את מקל הקסמים שלך? :)
תודה ידידי וסופ"ש מדהים!
לא יכולתי לכתוב זאת יפה יותר.......נשבעת :)
חיבוק אלייך חבר יקר שלי
ולילה מלא קסמים
}{
תקופת ה"אבל" תחלוף מהר מאוד
ואתה תראה איך אובדן אותו מטה קסמים, בעל הערך הסנטימנטלי, יסגור מעגל
ואותו ביטחון שקיבלת ממנו, יישאב מהרגע הזה מצורת המבט שלך על החיים
ועל הפרופורציות שאתה מגלה בהם..
אתה יודע מה אח שלי?
לכולנו יש מקל כמו שאיבדת,
רק שכל אחד מכנה אותו בשם אחר :)
שיהיה לך לילה נפלא
נסיכה הודית שכמותך,
צר לי על הדוגמאות המזוויעות, פשוט הן היו
הראשונות שצצו לי בקופסא.
יכול בלי....אבל בניגוד ל'אינטימיות שבינו לבינה',
כאן זה ממש חורק :)
תודה שביקרת,
תמיד כיף לי להכין לך קפה, גם וירטואלי וגם אמיתי :)
מצפן רגשות יקר שלי.
אכן.. קצת פרספקטיבה.. והכל נראה אחרת. (במיוחד לאור הדוגמאות המזוויעות שהבאת)
אין לי ספק שאתה יכול גם בלי המקל, אבל אם זה מקנה לך יותר בטחון, נהדר.
איזה כיף שנכנסתי.
צודקת מיטל, כנראה שבאמת נסגר כאן
איזשהו מעגל, ואחד אחר נפתח. הצרה
שהוא נפתח עם מקל אלומיניום מכוער
מ'יד שרה' :)
לא נורא בקטנה.
אני כבר במגעים עם הבחור האילתי שעיצב
לי את המקל הקודם. כנראה שהוא באמת דפק
יותר מדי קילומטראז'.
תודה שביקרת,
אני חייב לך ביקור אמיתי.
ממש אהבתי את התגובה שלך.
אוטוטו....סופ"ש נפלא.
איילי איילי, הדבר הראשון שעלה בראשי במהלך קריאתי את הפוסט
היה וואו, הנה הסימן להתחיל להשאיר משהו מהעבר בעבר ומכאן
מצמיחים חוויות חדשות וצומחים איתם.
זה אחלה סימבול להתקדמות...עוד צעד להווה נפלא ומעצים, המקל, שליווה
אותך אי שם במזרח החליט להמשיך בלעדיך ומשאיר אותך להתחיל מסע
חדש.
:)
שולחת אהבה ללא תנאי