כותרות TheMarker >
    ';

    זכויות הגבר בישראל

    מדינת ישראל נשלטת ע"י דיקטטורה פמיניסטית. ארגוני הנשים שולטים במדינה באופן מוחלט בכל תחומי החיים ומכתיבים כל דבר בכוח, בצנזורה כבדה, סתימת פיות ושטיפות מוח המוניות דרך אמצעי התקשורת.

    ארכיון

    המוסר הכפול והצביעות של הפמיניסטיות השמאלניות

    0 תגובות   יום רביעי, 12/8/09, 15:56

    מאמר מצויין של רותי בלום מהג'רושלם פוסט מחזק וממחיש המוסר הכפול והצביעות של הפמיניסטיות-השמאלניות הישראליות שמצד אחד תוקפות ומשמיצות ללא היסוס את הגבר הישראלי-יהודי, ומצד שני מגינות על הפלסטינים ומעלימות עין מתי ואיפה שנוח להן. תודה רבה לגיל רונן שהפנה את תשומת ליבי למאמר.

    פוליגמיה והתנשאות - רותי בלום

    "אנחנו חוגגים", מודיע משה ללקוחה שרק נכנסה למסעדת הפלאפל שלו. הוא מרים כוסית פלסטיק עם לימונדה כאילו שהייתה זו כוסית שמפנייה.

    "מה האירוע המשמח?" שואלת הלקוחה, כשעיניה בוחנות את התוספות שהיא רוצה לפיתה העירקית שלה

    מוסטפא בדיוק התחתן,  משה אומר בשמחה, כשהוא מצביע על גבר צעיר, העובד שלו, שעסוק בטיגון צ'יפס בתוך סיר מלאה שמן רותח.
    מוסטפא מחייך והלקוחה מביטה בפליאה. "לא יכול להיות," היא אומרת, בנימה שהיא בטוחה שמותחים אותו, "מוסטפא כבר נשוי"

    "נישאתי לאישה שניה", מוסטפא אומר כשהוא מכניס את חתיכות תפוחי האדמה לתוך צלחת מתכת גדולה

    "כן בטח, הלקוחה אומרת", לוקחת לעצמה זית, "כאילו שאתה כבר יודע מה לעשות עם זאת שהתחתנת איתה"

    הלקוחה מתייחסת לבדיחה פרטית שלה עם מוסטפא לגבי היחס הכללי שלו לנשים ולאישתו במיוחד. היא מצד אחד פמיניסטית נלהבת ומצד שני, פעילת 'שלום עכשיו' מסורה, גאה ביכולה לנהל שיחת חולין עם פלסטינים וידועה בהערותיה "הם בדיוק כמו כולם".

    הוא מצידו בעל מסור מצד אחד ומוסלמי הדוק מצד שני, מתגאה ביכולתו להרוויח משכורת יציבה בירושלים כאשר רבים מדומיו מתערבבים בכל עבודה שהם יכולים להשיג.

    "אתה טבח מעולה", הלקוחה מעירה כמעט בפלירטוט, "האם אתה מכין ארוחות גם לאישתך?"

    מוסטפא מניד את ראשו ומצקצק בלשונו "כשאני בבית, אני המלך,", הוא עונה, "אישתי מגישה לי אוכל ולא ההיפך, והילדים מצייטים לי"

    "או, אתם הגברים כולכם אותו הדבר", הלקוחה אומרת כשהיא מזייפת התמרמרות, רגש שמעולם לא נאלצה לזייף בקרב גברים יהודיים, במיוחד לא בעלה. "מה שאתה צריך זה שיעורים בשיתוף פעולה הדדי בנישואין".

    "למה שארצה את זה?" מוסטפא מגיב, כשהוא מרים גבה, רמז שהלקוחה מפרשת כהתגרות. תגובה דומה מצד בעלה הייתה מובילה למריבה.

    "האם אתה מציע לה לעזור בעבודות הבית?" הלקוחה שואלת

    מוסתפא מקשיח את גבותיו "אני מנהל את הבית", הוא אומר, "אני משלם את החשבונות, אני הוא זה שמגיעה לו עזרה"

    ברגע זה, הלקוחה איבדה את המילים והרעיונות, שלא כהרגלה. היא מצליחה רק להציע בשלב זה רק את השאלה "האם אתה נוהג להביא לאישתך פרחים? "

    "למה זה?", מוסטפא מחרחר

    "לגרום לה להרגיש טוב", הלקוחה אומרת, בנימה קצת יותר עצבנית ממה שהייתה רוצה. הרבה פחות עצבנית ממה שהייתה אומרת לגבר בביתה

    "כל אישה שזכתה שאני אקח אותה היא כבר בעלת מזל מעבר לחלומותיה הפרועים ביותר", הוא עונה

    "או באמת?" הלקוחה נאנחת בקול גבוה שבדרך כלל שמור לוויכוחים עם גברים יהודיים שהיא הייתה מעדיפה לראות נמרחים בזפת ונוצות, אם זה היה חוקי. "מה הופך אותך לכל כך מיוחד?"

    "הוא רציני", משה שואן בשמחה כשהוא שותה את המיץ שלו, "הוא באמת התחתן שנית"

    מוסטפא מוסר ללקוחה באופן חגיגי את מנת הפלאפל שלה, מרוחה בחומוס ורוטב חריף ועטופה בבצק חם. "תהני," הוא אומר כשהוא מנגב זיעה ממצחו בעזרת תחתית הסינר שלו.

    "מה אישתך הראשונה אומרת על זה?", שואלת הלקוחה בזהירות, כשהיא לחלוטין כנועה

    "כלום," מוסטפא עונה, "היא עדיין לא יודעת"

    "היא עדיין לא יודעת?!",הלקוחה כמעט חורקת מבעד לנגיסות, "מתי תיכננת לספר לה?"

    "כשהשנייה תיכנס להריון," מוסטפא אומר, כאילו שהתשובה היא כל-כך מובנת מאליה ומאירה את השאלה באור מגוכך

    "ואיך היא תגיב?" הלקוחה שואלת, פתאום לא מסוגלת לגמור את המנה שלה

    "היא תיאלץ לקבל את זה", הוא קובע כעובדה

    "למה?", הלקוחה לוחשת כשהיא מנקה את גרונה

    "מותר לי לקחת 4 נשים,"  מוסטפא עונה בגאווה, "זאת רק מספר 2"

    "ואתה מתכנן להיות נשוי ל4 נשים..." הלקוחה ממלמלת כשהיא קרועה בין אחד העקרונות הליבראליים לאחרים

    "כמובן, כשאוכל להרשות לעצמי," מוסטפא טוען, כשהוא מצליף באשכול גרגירי חומוס טריים

    הלקוחה מניחה את האוכל ומפשפשת בארנק שלה

    "אני מוריד בפניך את הכובע, גבר" משה אומר למוסטפא, "ואללה, אני יכול להסתדר בקושי עם אישה אחת - בעצם אישה יהודית אחת זה יותר מדי עבור כל גבר "

    "איך אתה מעז להעיר הערה כזאת גזענית וסקסיסטית?" הלקוחה צועקת על בעל החנות, שמחה שמצאה שוב את לשונה כדי להשתמש בה להצלפה. "אתה צריך להתבייש בעצמך!"

    "או וה, תירגעי, תירגעי," משה מנסה לפייס כשהוא מותח את ידיו כדי להצביע על ריצוי, אם לא חרטה של ממש. הוא לא מעוניין לאבד את אחת מלקוחותיו הקבועים. מוסתפא מחייך בזילזול, בלי לפספס פעימה בתנועותיו האגדתיות מבעד לדלפק

    משה מחזיר ללקוחה את העודף, "מה העניין עם הפלאפל היום?", הוא שואל, "בקושי לקחת ביס"

    "איבדתי את התיאבון," היא לוחשת לפני שהיא חוטפת את הקבלה ויוצאת מהמסעדה. משה ממתין שהיא תתרחק מרחק בטוח ואז הוא פונה למוסטפא: "אתה רואה על מה אני מדבר?" הוא אומר כשהוא משליך את ידיו בייאוש לאוויר,  "לא פלא שביטלנו את הפוליגמיה".

    קישורים בנושא:

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      jack_nukem
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין