מאז ומעולם היה לי רפלקס בחילה מנטלי מהרעיון של להיות עם אנשים שצעירים ממני.

קודם כל לרוב , לא תמיד אבל לרוב אנשים שצעירים ממני בייחוד אם זה בפער משמעותי נמצאים בשלב אחר בחיים ממני , שלבים שהייתי ובהחלט מיציתי. החלק השני שהוא בעיקר הטריגר לבחילה המטלית - אני חושבת שיש דברים שאנחנו מתבגרים בהם מהר יותר ומהר פחות אבל כמו בכל דבר בחיים שנלמד ומעובד גם מין זה משהו שעם השנים לא עושים אותו אותו הדבר ומישהי או מישהו בן 20 - לא מתאים לי בקיצור.

עכשיו יש את הבחור הזה שקטן ממני ב 4 שנים. אז יש אותו ובעיקר אין אותו כי זה לא ממש מציאותי

אבל יש בו משהו שממש מושך אותי , מחרמן אותי בעיקר . לא מתאים לי לעשות איתו משהו ואתמול קצת ירד לי ממנו ובמקביל הופתעתי לראות שיש לו פנים נאות למדי פרט לאיברים מושכים אחרים.

יש לי רצון לחתוך את הדברים ומצד שני יש משהו שמאד מושך בקטע איתו , בייחוד כשזה בתנאים שלי כמו שנוח לי וזה מתאים גם לו או לפחות בנתיים מתאים גם לו.

כשאני חושבת על זה בשנים האחרונות כשהייתי עם מישהו הייתי עם אנשים שונים כל כך והסיטואציות בגדול יצאו מהקופסא השבלונית וזה מעניין מול זה שכל מה שרציתי בעיקר היה להכיר מישהו שיהיה לי חיבור טוב איתו וליצור תא זוגי בטוח ומרגש , מפרה .

אני מניחה שעם כל הכבוד לרצונות שלי , כנראה שהאני השונה מהעדר , אותה אחת מהתיכון שעושה דברים בדרך שלי וחיה את החיים שלי - אנשים שבלוניים תמיד משעממים אותי ואנשים מרתקים ואמונות שגויות יחד הכל מביא אותי כנראה לקשרים המעוותים או הלא מעוותים והמאד מכאיבים שהייתי בהם.