לבטח תהיתם, איך מצליחים להגיע לשער דמרקר בקפה ולקבל חשיפה של אלפי צפיות, בפוסט שכתבנו, להתפאר אפשט את זה לשאלה מסקרנת - האם יש מתכון פשוט וקולע להשיג מטרה זאת? ובכן, כן. ומה עם התוכן? שכן לבוא עם מתכון רצפטי מבלי לדבר על תוכן זה כמו, אם כותבים שורה של אפסים - עדיין זה אפס(איין ראנד). גם כאן אשתדל לתת מענה.
אתחיל בתוכן. עניין התוכן צריך לעמוד מייד מול עינינו כשאנו באים לכתוב. ובהתחלה הקושיה, על מה לכתוב? התשובה היא מאוד קלה, כתוב על מה שאתה מבין מאוד, או כתוב על משהו שאתה לא מבין בו בכלל. כך, תוכל לשכנע את הקורא במהימנות הכתוב. כשאתה כותב על משהו שאתה לא מבין בו בכלל, עיקר הדברים אותם אתה נושא איתך, מורכבים מתהיות, ושאילתות. אם תיכנסו למאמרים בעיתונים הכלכליים על החלטת הריבית של בנק ישראל תוכלו לראות איך מומחי כלכלה מפורסמים, מתמודדים עם משהו בו הם לא מבינים כלום - כמו לדוגמה, הורדת הריבית ב 0.25% - מה השלכותיה או מה יקרה? אף אחד לא מסוגל להתנבא בעניין, לכן כל מה שכותבים שם, זה רק על תהיות בנושא. גם אתה ככותב, יכול להעלות מגוון תהיות על פריסת קווי הרכבת בישראל ( קח מפת קווי רכבת ישראל, ותתחיל לתהות מדוע הקווים פרוסים במקום כזה ולא במקום אחר.) אם אתה תוהה נניח לגבי חוק החזיר בישראל ( כנס לויקיפדיה קרא קצת על החוק ותתחיל לשאול שאלות). אתם בטח רוצים לעצור אותי ולשאול, רק רגע! עצור שניה והסבר! האם כל נושא רלוונטי? (אבל, לעזאלל! הרי מה שמעניין אותי זה להגיע לשער דמרקר, ולא איכפת לי קצת לסטות, או אפילו לכתוב על משהו פחות מעניין.) באופן עקרוני כל נושא הוא רלוונטי. כל עוד תצליחו למצוא תהיות ושאלות הקשורות בנושאים חברתיים כלכליים, אין שום בעיה. נניח אתם רוצים לכתוב על מכוני ליווי ( אל תשכחו לחפש מידע על העניין, תמצאו פרסומות בעיתונים ), אין שום בעיה - תוכלו לתת לזה כותרת "אובדן הכנסות מאי הכרת הזנות בישראל" או אם לדוגמה אתם נגד העניין "הזנות בישראל - נזק חברתי אדיר שישפיע עוד שני עשורים על הכלכלה", כלומר, מיצאו את הקשר ומשפטי המפתח אותם תשבצו בפתיחה ובגוף הפוסט, והרי לכם, שער פתוח לכתיבה על כל נושא.
אם כך בואו נתקדם, לעניין סגנון הכתיבה וטיפים בנושא. כמו שאמרתי, אם אתם מומחים בטח תוכלו ליצר איזה תוכן באורך 1000 מילים - יש לו פתיחה מסוגננת בנוסח משפט חכם בתחילה, והצגת הרעיון במשפטים בודדים בתחילת הפוסט, ממש כמו שעשיתי בפוסט זה, הצגה הנושא ודחיפת משפט חכם ( תוכלו למצוא הרבה אתרים המתמחים במשפטים חכמים) תוכלו להוסיף שאלת מפתח שתסקרן את הקורא - האם ניתן להגיע בקלות לשער דמרקר? והתשובה תהיה בסיכום שלכם - כן או לא, או כל מה שתרצו רק תדאגו לקשור סיכום לפתיח. זאת גם, ממש לא בעיה להכניס משפט הופכי, וליצור מתח " אין אפשרות להגיע לשער דמרקר מבלי לנקוט בכמה כללי יסוד בכתיבת פוסטים."
גם בגוף הפוסט אני ממליץ להכניס כמה טריקים עיתונאים ליצירת סגנון אישי: 1. תשתמשו בהשוואה אישית מחייכם, בהקשר למצג אותו שידרתם לקורא - נניח רציתם להציג את חוסר בהירותו של תדפיס הבנק - "בני הקטן נוהג להשתמש בתדפיסי הבנק כדי לנפנף רוח על פני כשאני עומד להתעלף מחיפוש הגורם שהוביל לאוברדרפט" "תמיד אני צריך לקרוא את התדפיסים של חשבון הבנק של אישתי, שעה שהיא זורקת לי אותם על השולחן כאילו היו נגועים בדבר" ( לא משנה אם אתה לא נשוי או שאין לך ילדים, תמיד פרק מהילכות המשפחה נקרא באהדה) 2. להציג תהיות שלכם מהנושא, בהשוואה מול פעולות מוזרות, אותן אתם עושים בחיים ( הקוראים אוהבים קונפליקטים שמסיטים לכיוונים דרמטים) נניח אתם רוצים לבקר את בקשת החנינה של בניזרי על ידי אלי ישי - "כשעיני דומעות מקילוף הבצל להכנת הדג מלוח, אני קוראת בעיתון שאלי ישי הגיש בקשת חנינה." זאת דוגמה בה הקורא שמתחיל להשתעמם, מיד נזכר בדג מלוח ועולה בליבו תהיה, האם יש לך מתכון מנצח לדג מלוח. או אם אתה גבר, אתה יכול לנסות לעבוד על הקוראות בקפה בנוסח "אני חושב שהגופיה הלבנה שלי הפכה לדביקה כשנשארתי עומד בשמש הקופחת של שינקין, והעיתון בידי, עליו הכותרת חנינה " מייד הקוראות מנסות לבדוק מי הגבר שמשתמש בגופיות סקסיות לבנות, או מדוע אתה מסתובב בשינקין כשזה פסה. 3. לא חשוב מה, אבל תשתדל ליצור דרמה. תמיד תלך על הפרטים הגדולים שבנושא, כשהינך מדגיש את עוצמת הכמויות ( הקוראים אוהבים דברים גדולים וכמויות גדולות). נניח אתה כותב על אחוז הנכשלים בבחינות הבגרות בתל אביב. " בעוד שרק 67% מתלמידים עברו את בחינות הבגרות, הרי שאם נקפיד על המספרים ונחשוב על תלמידי צפון תל אביב, יד אליהו, שכונת התקווה נגיע למספר מדהים של 21,000 תלמידים שסיימו ללמוד ואין בידיהם תעודת בגרות. אני מותיר בידכם הקוראים להסיק באיזה שכונה יוכלו התלמידים להשלים את הבגרות, ובאיזה שכונה תמשיך עקומת הפשע לגדול" ( בדוגמה זאת הטלת על הקוראים את האחריות לבדיקת המידע והשוואותו מול מחלקת החינוך של עיריית תל אביב)
כך ידידי, עלי להגיע לכתיבת סיום הפוסט מה שמזכיר לי משפט מפורסם של עו"ד - "לעולם לא תבין עד כמה קצר הוא החודש עד שתשלם מזונות לגרושתך" וזאת בדיוק הפואנטה כאן - לעולם לא תבינו עד כמה הפוסט קצר, כשמכניסים את כל התבשילים פנימה. פשוט, תתחילו לעבוד על כל הטיפים, ותראו שלא נשאר לכם להוסיף הרבה.
אופס! באתי לסיים וכבר חתמתי על הפוסט והנה מוקש.
בין התגובות לפרא-פוסט זה נשאלתי לגבי ה"עניין", דהיינו התוכן. כלום, גבב מילים בידיו של חסר כישורי כתיבה יכניס אותו מייד לכותרות הקפה? ברור שלא! זאת מלכודת רצינית, לבוא ולהסביר למישהו עיוור איך לקלוע אל המטרה. בכל זאת, אנסה למצוא דרך להגניב אתכם לשער הקפה גם אם אתם חסרי טאקט, מגע, והבנת ענייני הקפה. כל מה שאני דורש מכם, הוא כתיבה רהוטה ותחביר טובים ( את הדימיון תשאירו לי).
ישנם כמה דברים שמעניינים ולא מעניינים את עורכי הקפה. נסו לבדוק מהם! פוסט המאתר את תחושתנו בבוקר אחרי הנגאובר - איננו מהווה עניין, כמו גם, פוסטים רגשניים, לירים, ואישיים מידי, יתקלו בשלילה מיידית. זה גם מסביר מה העורכים אוהבים - הם אוהבים שהפוסט ידבר על תופעה קיימת, ולא על תחושה בלתי נמדדת ומוסברת. בחרו לכם נושא הנעוץ באדמה - כלומר משהו שכולם חושבים שמבינים בו (כולל העורכים). בחרו לכם נושא על משהו אחר, ולא עליכם (אין הנחתום מעיד על עיסתו, אלה בעקיפין) יוצא מן הכלל : אל תבחרו במפגש עם חוצנים. אל תבחרו לבקר את הקפה ועיתון הארץ.
- אבל מה, אם בכל זאת, בא לכם לדבר על שכרות הבוקר שלכם? במקרה זה תאלצו להשתמש בפתרון עקיף - תנסו לאתר נושא חברתי כאוב בעניין. במיומנות כתיבתית תוכלו לדחוף את נושא כאב הראש שלכם אחרי לילה סוער, לתוך המלחמה בנהגי יום שישי. - תשקרו, ותכתבו שזה קרה ביום שישי. - תדגישו, שבמו עיניכם ראיתם חבורה צעירה נוהגת על 150 קמ"ש באיילון. - תדגישו את החטא ועונשו, תמציאו שאחרי הירידה לכיוון חולון עצרה אותם המשטרה ( העורכים תמיד מוסריים ).
אבל, אני יודע שלכולכם בוערת השאלה, תן לנו נושא שבטוח יכנס לשער. OK, הבטחתי לכן אעשה : קחו את עשרת הפוליטיקאים הבכירים בישראל, ותכתבו על כל אחד מהם פוסט. הפוסט יכלול פתיח, בו יתואר האיש ( חפשו באתר הכנסת או ברשת ). לא לשכוח את כל השטיקים שהסברתי מקודם... כן,כן, רוצו לרשת וחיפשו אמרות ומשפטים חכמים על פוליטיקאים.
בגוף הפוסט תכניסו אירוע מרכזי בו נחשד האיש בפוליטיזציה, שחיתות, בוגדנות על ידי חברים. שבו ותתפרו לו תיק מוכן (יש מלא כתבות, מהן ניתן להכין כמה סיכומים קצרצרים). לא לשכוח את השטיקים שדיברתי עליהם "אישתי דווקא התאהבה בדמותו השרמנטית של ביבי, וקשה היה לי לשכנע אותה שדמותו עומדת בצל אישתו, אבל זה לא סיפור האומנת שנזרקה לרחוב, זה עניין השחיתות...." בשורות האחרות תוסיפו " ועתה, עם הפרשה החדשה________________, אין אנו יכולים, אלא רק לבכות על העיוורון הציבורי והקולקטיבי, שהרי כבר אז, ראינו את מה שהתנוסס על הקיר בגדול"
אחר כך תכניסו את הסיום הידוע, העונה לשאלה שבהתחלה, ( כבר דנו בכך), ותחתמו באיזה משפט חכם נוסף ( יש המון משפטים על פוליטיקאים)
עתה, שיש לכם עשרה פוסטים מוכנים, תמתינו למעידת אחד הפוליטיקאים באיזה תרגיל מסריח או מעילה... אתם כבר יודעים שכל שבוע יש לנו מישהו שמסתבך. אז מייד בהיוודע לכם העניין, עשו סיכום קטן של הפשלות שלו בפרשה החדשה והדביקו אותם במקום של הקו הפתוח שציירתי מקודם. זה יתלבש היטב, אל דאגה. שילחו מהר את הפוסט לעורכים, ואתם בשער הקפה.
אהה.. שכחתי! כותרת פרובוקטיבית. תזכרו לדחוף כותרת פרובוקטיבית. קחו כמה : אוי ביבי. אהוד יצטרך להבריק, כדי להחלץ מהפרשה החדשה.
עד כאן ידידי , הבאתי אתכם עד השוקת, ואת השאר תצטרכו לבצע בעצמכם. אתם בטח שואלים, אתה משוכנע שזה יעבוד? אתה בטוח? אז ככה, טעה פליני כשאמר "הדבר היחידי הבטוח בחיים הוא שאין דבר בטוח." צריך לומר "עד שלא תנסה, לא תוכל להיות בטוח"
וממש כמה מילים, בנימה אישית לא מחייבת. תראו, מה שאתם רואים כפוסטים מומלצים הוא שעממון אמיתי למרבית הקוראים. מתוך 3000 קוראים שפתחו את הפוסט, יגיבו בדיוק אותם אלה המגיבים לכם בבלוג. אני בעבר הופעתי לפחות 15 פעם בשער הקפה (בשם אחר), כל מה שהרגשתי זה את טעם ההחמצה של חישוב היחס של המגיבים מתוך כלל הקוראים. סה"כ פוסט שווה בלוג. בלוג שווה אנטרקציה עם הקוראים. אז מה שווה כל הקטע? אבל זה כבר עניין לפוסט אחר.
בהצלחה. |