מגיל 0, אמי די השתדלה לא להלביש אותי ואת אחותי אותו הדבר..

  אני משום מה לבשתי לעיתים קרובות(מאד) צבעים של בנים(ומה זה לדעתכם צבעים  של בנים?) והיא בצבעים של בנות(מה זה לדעתכם צבעים של בנות?)

 על מנת שלכל אחת תיהיה אישיות משל עצמה(ומי קבע לעזעזאל שבחירת צבעי הבגדים שלי מגיל 2 אמורים להיות: כחול, ירוק, אפור,  שחור, ירקרק, תכלת...?!)

לאט לאט גם למשחקים נוקזו הצבעים האלה אל תוך דמות גברית, שיחקתי את תפקיד הבעל, הגבר הישן והאידיאלי(?): המפרנס, המחלק את התקציב החודשי, העוטף את אישתו הקטנה והמודאגת.

ואחותי שיחקה את מה שהיא יודעת לשחק הכי טוב: את האשה, אשה קטנה ויפייפיה, פטפטנית, מניפולטיבית, קריזיונרית, עצמאית אך נתמכת..

פעם תמיד קיוויתי שהסבים יבואו בסוף השבוע עם מכונית על שלט רחוק, אך תמיד קיבלתי בובה- איזו אכזבה

ואחותי קיוותה לבובה, ותמיד קיבלה בובה- איזה אושר

היום כמו פעם אני רוצה טיול טרקטורונים

 היום כמו פעם היא רוצה חופשה בפריז

היום כשאנחנו מסתובבות בחנויות מבטי תמיד נלכד במשחקי בנים, והיא מחפשת את הסיכה שיש לכל חברות הכיתה..

(תמיד רציתי להראות נשית, לשחק פעם אחת את האשה... ללבוש את השמלה היפה שראיתי בחנות... אבל פחדתי להראות כמו גבר בשמלה)

פעם אחותי עזרה לי בלהראות נשית עם עקבים שהכריחה אותי לנעול.. ואמרה לי לטופף באלגנטיות על השטיח שפרוס במרכז הסלון, ובנשיות הנראית לעין...

היום אני לא חושבת שאני זקוקה לעקבים בכדי להראות נשית ואלגנטית..

 פעם(והיום) היא נהגה לצבוע את שפתיי באודם ואמרה לי לשרבב שפתיים, משחה את לחיי בסומק בוהק.. עזרה לי להתחבר לנשיות שלי, ולימדה אותי איך לעשות את כל זה לבד..

היום אני עוזרת לה להשתטות לפעמים, ולהתלכלך יותר(והאמת שגם אני זקוקה לזה..)

היא מאזנת אותי בכך שהיא מושכת את רגליי בחזרה לקרקע, ולהפך.. ככה אנחנו משלימות אחת את השנייה.

עם כמה שאמי השתדלה שנפתח אישיות, וזהות משל עצמנו, דווקא יצאנו די דומות... יש לשתינו כמעט אותן דעות לנושאים מגוונים, ציניות נסבלת/ בלתי נסבלת, תגובות להערות כאלו ואחרות, אותם בגדים, אך שלכל אחת יש את הטאצ' שלה המייחד אותה, והמבדיל בין שתינו..

היום אני יכולה לומר שאני נסיכה, יפייפיה אמיתית! (לא גברית, ולא נשית.. משהו באמצע..)

אני מתאפרת(מה שלא חשבתי שאעשה), עם שמלה עדיין לא הלכתי, עם עקביים עדיין לא טופפתי.

קרמים, בשמים, איפור ובגדים יש לי(לנו) בכמויות מסחריות..

ואל תטעו, גם היום אני מחזיקה לה את השקיות אם כבד לה..

גם היום אני מחזיקה לה את התיק כשהיא הולכת לקופה..

וגם היום, כמו פעם אני דואגת לשקר, ולומר לה שהשמלה יפה עליה..

כמו כל גבר(מה, לא?)