כולנו שומרים,
כל אחד במינון שלו ,
שומרים על כל דבר שנראה לנו חשוב ,
ולפעמים גם על מה שלא ממש ,
רק שקשה לנו לשחרר אותו כי אולי בכל זאת מתי שהוא נצטרך אותו (מי באמת יודע ?)
אנחנו מאוד נאמנים למה שאנחנו בוחרים להחזיק מבפנים וכלפי חוץ .
זה יכול להיות משהו מוחשי לגמרי כמו חפץ יקר , מע' יחסים...
ומשהו שעדיין לא התממש והוגשם במציאות הפיזית שלנו כמו רעיון , מערך אמונות , רגש...
הגוף שלנו מוגדר ומתפקד כמיני מחשב המכיל מאגר נתונים דינמי
המשתנה ומתחדש חדשות לבקרים
בהתאם לאירועים הפוקדים אותנו , להתנסויות , לאמונות , למחשבות, לרגשות
ולכל דבר שאנחנו מאפשרים לו להיות חלק בלתי נפרד מהיומיום היומי שלנו .
גם שם רובנו שומרים .
מה יש להפסיד ?
שיהיה ליתר ביטחון .
האינדיאנים מדמים את מאגר הנתונים הזה לשק ענק של אבנים הנאספות לאורך השנים
שאינו מאפשר לנו באמת להתקדם בקלות ובמהירות למקומות שנכונים להתפתחות האישית שלנו .
חוכמת החיים נבחנת במידה בה האדם מוכן לדלות עם פינצטה את מהות ההתנסויות שהוא חווה , את השיעורים שבדרך ומתוך תהליך הלמידה להמשיך הלאה .
להתנסות יש משקל נכבד באופן בו אנחנו בוחרים לחוות את החיים במלואם ובאופן בו נבנית הערכה העצמית שלנו.
האינפורמציה הזו מוטבעת ברמה התאית בכל תא ותא בגוף שלנו .
היא מאכלסת איזורים שלמים ומשפיעה על תפקוד האיברים או החלקים המכילים אותה .
לא פעם נתקלתי בשאלות של אנשים כמו
"מה איך זה יכול להיות שהגוף עדיין זוכר משהו שלי נראה כל כך שיטחי ולא חשוב" ?
או
"לא חשבתי שהאינפורמציה הזו תשפיע או משפיעה עלי או על מערכת היחסים שלי עם ילדי באופן הזה" ?
או
"איך מנקים את הסיפורים האלה ?... חשבתי שכבר סיימתי עם הדבר הזה"
ועוד כהנה וכהנה וכהנה וכהנה... .
האמת היא שזה פלא , באמת
היכולת הזו שלנו להחזיק במיתוסים האישיים שלנו לאורך שנים ,
להתעקש לספר את הסיפור כל פעם מחדש ,
בווריאציה שונה,
אחרת ,
מתוחכמת יותר או פחות .
ההבנה שהמיתוס הזה שירת אותי לתק' מסוימת ועכשיו המערכה משתנה
מאפשרת לי להעז לבחור שחקני משנה אחרים ,
להכניס נושאים חדשים ,
בעצם לביים ולהמחיז מערכות חדשות בהתאם למה שנכון להתפתחות האישית שלי ברגע זה .
יש משהו בעב' הזו של ה- BAT שמאפשר לדלות בדיוק את האינפורמציה שרלוונטית לתהליך הריפוי של הגוף , של הרגש , של דפוסי החשיבה שלנו ברגע נתון.
מאגר נתונים באשר הוא אמור לשרת אותנו ,
הוא נועד לאפשר לנו למנף את עצמנו , את הרצונות ואת החלומות שלנו ,
להכיר בחשיבות של מה שעברנו , קיבלנו , למדנו
הוא מחייב אותנו לבחון את הפונקציונאליות שלו ,
האמת היא שזה דורש אומץ ,
הרבה העזה להסכים לבחור
ולהחליט
שהקובץ הספציפי הזה כבר לא רלוונטי
ולאפשר לעצמנו למחוק אותו כדי לפנות מקום לקובץ חדש ,
באמת שאין צורך לגבות הכ....ל....
למרות שתמיד אפשר להוסיף עוד זיכרון למחשב שיכיל את מה שכבר קיים ומה שקורה כרגע ומה שעתיד להתקיים .
|
הצבעוני השחור
בתגובה על הרצון מנצח!
אפור הזקן
בתגובה על אל תצחק עלי!
דרך הצבע
בתגובה על לא הפסקתי לצחוק
שקל תשעים
בתגובה על מי שיכול יכול ומי שלא יכול לא יכול
ריקי ד.
בתגובה על לחיות ולא רק להתקיים
OCN
בתגובה על לטפל בילדים
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי !
כל כך צודקת !!!! ובדיוק כתבתי פוסט על השפעת גילגולי חיים עליינו .
הזכרונות שלנו הם לא רק מגלגול זה אלא מגילגולים אחרים ולכן הרבה יותר קשה להיתפטר מהם , לא פעם צריך לחשוף את אותו גלגול חיים שהשפיע עלינו בדרך זאת או אחרת , ואז דרך אותו זכרון למשוך את שרשרת הזכרונות האחרים מגלגולים קודמים שקשורים לאותה בעיה ואז במשיכה אפשר לפעמים ממש להיפטר מהבעיה .
שנה טובה
קליפסול שאננון
כל כך מתחברת לכתוב היות שבתקופה זו אני עוברת שינויים
ובין השינויים של מודעות עצמית אני מאםשרת לעצמי לזרוק את
הישן כדי למצוא מקום לחדש.
למחוק ישן בפני חדש.
גם חדש יתכן ומקומו למחיקה עבור חדש דנדש ומתחדש מיד.
אהבתי אותך מהרגע הראשון.
קסם של שבת ובכלל.
הצלחת להעביר מסר כל כך מורכב באופן כל כך נהדר...
תודה...
סוף שבוע נפלא
נו, ומי שקבצים נמחקים לה אוטומטית?
האמנם נמחקים?
פעם דיברו בסדנה על שריטות שאי אפשר למחוק.
אמרתי - באמת אי אפשר,
אבל אפשר לצייר מהן ציור אחר.
וזה עובד
תודה על ההזדמנות להיזכר
לפעמים בא לי לעשות delit על הכל..
חיבוק עוטף
האמת היא שזה דורש אומץ ,
הרבה העזה להסכים לבחור
ולהחליט
שהקובץ הספציפי הזה כבר לא רלוונטי
ולאפשר לעצמנו למחוק אותו כדי לפנות מקום לקובץ חדש ,
מדהים כתבת חברה יקרה
וארנבה שכמוני, מתחברת לאומץ, חחחחח
חיבוק
נפגש בקרוב
אסתי
דרך הצבע
כל מילה מיותרת
סוף שבוע מקסים לך!
ולאפשר לעצמנו למחוק אותו כדי לפנות מקום לקובץ חדש ,
מסכימה ומאד
אפרת
כמה התגעגעתי לתובנות האלה .כל כך נכון ומרגישה שכל כך רלוונטי למקום בו אני נמצאת.
כתמיד - המרחק הוא לא מכשול, ואני איתך ביכולת להרגיש ולהבין.
מה שכתבת חשוב ונותן גם מימד הבנה איפה היינו - ואיזו כברת דרך עברנו. ושבעצם,
כל עוד אנו חיים - הכל אפשרי, הכל זורם, וים האפשרויות(למרות הגאות והשפל) - במרחק נגיעה.
כל כך נכון..
למדתי שאם אני מוחקת ומפנה מקום
מיד נכנסים דברים חדשים
איזו הקלה....
גם למדתי כשצריך להיזכר במשהו שכביכול נמחק
הוא מיד מופיע לעזרתי ומתנדף מיד.
את האבנים הגדולות הפסקתי לסחוב על הגב
הפכתי אותם לאבני קסם קטנות ונעלמות.
:-) מעניין את נגעת לי בזכרון .
"באמת שאין צורך לגבות הכ....ל...."
צודקת
אחרי שנתיים של טיפולים ב-bat...
יכולה להגיד שהשיטה מדהימה.היא עובדת.
כל פעם אני עושה דליט על משהו שאינו משרת אותי יותר
ובוחרת לי תוכנה חדשה.
זה למה,כמו שאת יודעת,אני מצליחה עכשיו לצאת לדרך חדשה,
מחוזקת,מודעת,נחושה,מבינה.
כל מי שרוצה לעזור לעצמו,שיתן לעצמו את המתנה הזו.
אביבית
שחרור- על כל המשתמע.
* ותודה,
רותי.
חשוב לזכור לשחרר
רק כדי לאפשר - פשוט לאפשר.
אני מאוד מחוברת לנושא
זכרון ברמה התאית הוא בהחלט נושא מרתק
תודה על פוסט שמדבר בשפה שלי
לולי
ומה יש עוד להוסיף , מיותר :))))
מה דעתך על....
חיבוק חזק
איטהל
חיים פעם אחת צריך לדעת לשחרר...
אין לי כוכב לתת )-:
פוסט מגניב
לימור
ואחרי שמבינים-
מי יעז לא למחוק...?