בואו נודה בעובדות, חוויות מרגשות מעוררות אצלנו זיכרונות. כשאנחנו צולחים את החמישים וגם הרבה קודם, הספקנו לאסוף במאגר החושים שלנו לא מעט מהם . הזיכרונות שלנו מתנמנמים להם במאגר הפנימי וממתינים לשעתם לצאת , להתפשט בגופנו ולרענן את מה שאפשר לכנות בקלות – זיכרון חושים . ככהזה בבאר פריסאי צפוף, ככה זה עם יין טוב,ככה זה בטיסה נעימה במיוחד, ככה זה. אנחנו יכולים להיות אין ספור פעמים בפריס ורק להטעין את המאגר, אבל כשהערב במועדון הג'אז ( בו בקרנו אין ספור פעמים בעבר ) מרגש במיוחד, אנחנו מיד נזכרים באותו ערב אחד , זה שמתנמנם במאגר זיכרון החושים. כשאנחנו נזכרים בפרטיו הקסומים בקול, וחווים מחדש את החוויה ההיא אנחנו מעצימים את החוויה הנוכחית לאין שיעור והופכים את השומעים לשותפים רבי השראה.
לא אחת קורה לנו שהגבר החדש בחיינו עוזר לכמה זיכרונות מנומנמים להתמתח בגופנו, ואנחנו משמשות מאיצי התמתחות להמון זיכרונות חושים משגעים שמתנמנמים אצלו.
חשוב לזכור: זיכרונות חושים מתמתחים, הם כמו חלומות , נושאים איתם מסרים. שיש בהם להאיר את המשך מערכת יחסים.
אחד הזיכרונות היותר מעניינים שהעליתי במוחו של גבר, אחרי סערת חושים נהדרת, היה מעניין במיוחד. הכול קרה נורא מהר, נכנסתי לאחד מהאתרים האהובים עלי, התבוננתי במידה ההשקעה שניכרה בכרטיס האישי שלו, ובחרתי. לאעניתי על כל הדרישות, אני מודה, אבל פירוט היתר שכלל הכרטיס עורר אצלי דחף פראי לנסות לפגוש את האביר שיודע טוב כל כךמה הוא מחפש, וכמובן לשנות את דעתו בכמה פרטים שנראו שוליים למדי אצלי ( די עקרוניים אצלו). מן דחף אתגרי כזה להתמודד עם שינוי תפיסה כוללת אצל מישהו שאניבכלל לא מכירה.
שלחתי אליו את אותם מסרי רשת, ( גזורים מהאמרה הידועה – להפיל אותו ברשתי)והם עבדו. לפני שהספקתי להביט כה וכה, היינו בטלפון . השיחה קלחה, האינטימיות חלחלה באיטיות בטוחה, בדקנו בתשוקה נסתרת, בתי קפה ראויים לפגישה לילית, והחלטנו שמבצרי הפרטי הוא התפאורה הכי שווה לאירוע משמעותי ומשמח כמו פגישה ראשונה עם גבר בתהליך של שינוי עקרוני.
הוא הגיע, חף מתשומת לב ( פרח,יין, שוקולד, עוגייה, וכו) ואחרי שעה קלה,סוג של פגישה עסקית בנושא אהבה ויחסים, כשבקבוק היין המשובח, שהגשתי כמעט התרוקן, החלפנו דיסק, והתפנינו להכרות יותר מעמיקה בעניין סקס וגיפופים.
כשהכל קורה כל כך מהר ותמציתי, סביר להניח שאף הסקס עשוי להפתיע לטובה. כי גם בסרט טוב הכל קורה די מהר. תוך חצי שעה של סרט, אפשר להתאהב ונשאר מספיק זמן כדי ל בנות חיים שלמים עד שה- END שולח אותנו הביתה עם קתרזיס משובח.
זיכרונות מנומנמים שמחליטים להתמתח ולפלס את דרכם החוצה, כשהגופות נרגעים מעוצמת הדיאלוג הפיזי ושני גיבורי הסרט הקצר והתמציתי מקשיבים האחד לנשימות השנייה ולהיפך – תמיד מפתיעים אותי.
הגבר המפויס החליט לשגר אל החלל הדחוס בינינו את הזיכרון שהתמתח אצלו,שעיקרו געגועיו לפילגש של חייו. היא הייתה מזכירתו. כבר בראיון העבודה הראשון הוא הבין שיחסי עובד מעביד יגלשו לעבר רומן משמעותי. הוא הביט בי ואמר: חתיכה, יפה בטרוף וצעירה ב- 20 שנה. רווקה מבית מצוין, מישהו יכול לעמוד מנגד ? הרומן נמשך 5 שנים . המזכירה הפכה בת בית. היא הספיקה להתחתן ללדת ולהתגרש.וכך כשידידנו מעורטל על מיטתי הוא כבש בקושי את הדמעות שהתבקשו בעיניו.
"למה לא התגרשת?" שאלתי בעיניים עצומות שקועה עד צוואר בספור שיכול להתגלגל לטלנובלה בקלות."היא לא הייתה מוכנה לפרק את נישואי. היא חסה על משפחתי", הוא מחה את דמעותיו בסדין. את לא יכולה לתארלעצמך כמה סבלתי, הוא נאנח. בסופי שבוע כמעט יצאתי מדעתי"." מה עשית כשהיא החליטה להתחתן ?" שאלתי בתום לב מופתי, " שכבתי איתה ביום הכלולות", הוא הודה ושקע בהזיית הסקס הנפלא ההוא ממש לפני החופה שלה. הזיכרון שהתמתח בעקבות סערת החושים שלנו היה ברור. החזרה לבגדי אלף הייתה קצרה ומהורהרת. שאלתי את עצמי בקולי הפנימי מתי יתמתח הזיכרון של הערב הזה ? ומידהתחלתי להתגעגע למפגש שעוד צפוי לי.
|