0
כמה יותר קל לכתוב על דברים קלילים כמו סקס, או דעיכה לתוך הכורסא מול הטלויזיה, או טוב מכך - דעיכה לתוך הכורסא עם סקס. יותר קל לי - להרגיש קלילה, יותר קל לקוראים - להגיב. אבל את מה שבפנים, אין לי למי להגיד, ואני חייבת להוציא. לכן זו התפרצות, או יותר נכון פרץ רגשות. הוא אומר מילה, אצלי בורח הבכי. ואני צריכה לכתוב. אין לי ברירה. ========================================================== אם היית שומעת את דבריו הרכים, לא היית מאמינה, אמא. היית מתבוננת משתאה, מגניבה אלי חיוך וביחד היינו מצחקקות כשתי ילדות סוררות. אם היית רואה את מסירותו הרבה, לא היית מאמינה, אמא. היית מתבוננת משתאה, מגניבה אלי חיוך וביחד היינו ממרפקות זו את זו, מצחקקות. אני חולמת אותך אמא שומעת את דברייך רואה את הינד ראשך מהנהנת במקומך. אם היית רואה ושומעת, לא היית מאמינה אמא. ואולי בעצם את ידעת, וזו רק אני שמשתאה.
|