בסוף נאלצתי לקשור אותה.
בהתחלה חשבתי שזו ההתלהבות הראשונית. הייתי מנשק את שיפולי הבטן, מגיע לכוס החלק שלה ומתחיל ללקק, והיא היתה גונחת, מתפתלת - ואז מתרוממת פתאום, וגוררת אותי למעלה. "זיין אותי כבר".
זה חזר על עצמו. אני שוכב לידה, מנשק את הצוואר שלה, האצבעות שלי מרפרפות על הכוס שלה, על חור הישבן, לאט, יש זמן. ואז היא מושכת אותי אליה, עליה, או מתיישבת עלי פתאום, תופסת את הזין שלי, מחדירה אותו לתוכה, דוהרת עלי.
זה לא שסבלתי. אבל אני אוהב את זה לפעמים לאט. לקחת את הזמן, לבנות את המתח. ואז יום אחד, כשנישקתי-נשכתי את העורף שלה, וירדתי לשכמות, ובמורד הגב, למתניים, לתחת, מפסק את הפלחים, מלקק - ופתאום היא מסתובבת, משכיבה אותי על הגב, מטפסת - אבל לא. לא היום. החלטתי הפעם לצאת למאבק אידיאולוגי קטן.
השכבתי אותה על הגב, מחזיק את הידיים שלה, מפסק את הרגליים. לא נותן לה לזוז. הזין שלי נוגע-לא-נוגע בפתח הכוס שלה. הוא חם ורטוב, הכוס שלה. אני מרגיש. "רוצה את זה?" "כן, נו כבר. די עם המשחקים שלך ותזיין אותי כבר. הכוס שלי בוער". חדרתי אליה לאט, לא עד הסוף. ויצאתי. האגן שלה ליווה אותי בתנועה קדימה. היא התחילה להתעצבן. "די כבר נו, תיכנס אלי".
עוד לא. קמתי, ולקחתי מהמגירה את מגיני הידיים שמשמשים אותה בקיקבוקס. מין רצועות בד ארוכות כאלה. אידיאלי. היא לא התנגדה כשקשרתי את הידיים שלה למיטה. היא לא בחורה כזו, שתתנגד לאיבוד שליטה. אבל אחרי כמה שניות היא הבינה. נשכבתי בין הרגליים שלה, והתחלתי ללקק אותה, לאט, מתענג על הטעם ועל השליטה. היא התחננה, היא ייללה, היא איימה. אני לא הפסקתי. מחדיר אצבע לכוס שלה ומזיין אותו לאט, ואז מעביר את האצבע הרטובה לתחת שלה, מכניס ומוציא אותה כשאני ממשיך ללקק את הכוס שלה. מעביר את הלשון על הדגדגן, ואחר כך מחדיר אותה פנימה ממש, ושוב. לאטטטט.
וזה היה כל כך נעים, פתאום, השליטה הזו. ובשלב מסוים היא הפסיקה למחות, ועברה לגניחות, ואנקות, ובסוף היא גמרה. והתחננה שאני אפסיק, אבל אני לא. נתתי לה שנייה או שתיים של מנוחה, והמשכתי. היא גמרה שוב, וביקשה די, היא לא יכולה יותר. סובבתי אותה על הבטן ונשכבתי עליה, מחכך את הזין בישבן העגלגל. ואז חדרתי אליה, בהתחלה לכוס, ואז העברתי את הקצה אל הפתח האחורי, חודר אל התחת שלה. ומזיין אותה. לאט לאט לאט. |