| משהממשיך בנאומו בפני העם. מדקדק במצוות, בחוקים ובמשפטים. ושם, בבואו להסביר על קיוםמצוות ה', נאמר "אתכל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו"(דברים יג/א). ונראהשעניין זה אינו מקרי שהרי אחד האתגרים התמידיים של מי שמנסה לקיים את המצוות היאהדרישה להקפדה על מידת המצווה, לא יותר ולא פחות. לא פחות כביכול מובן, אבל לאיותר, מה רע בכך? שהרי ה"טובים" מן הסתם ירצו להדיר ולהוסיף. על זה כברנאמר בהזהרה "חמשה טוטפות בתפילין,חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות בברכת כוהנים" כלומר שברגע שאתה מוסיף אתהמעוות למעשה את המצווה. מביא הרמב"ן הסבר הנוגע ללב ליבו של העניין ושל רוחהאדם. שהרי בהיסחפות אחרי ההתלהבות הדתית או המיסטית יכול האדם לעבור את גבולותהנדרש ממנו. כלומר את הגבול שה' דורש ממנו. הרי הודות להשראת דתות, אמונותומיסטיקות למיניהם עמים רבים העלו את בניהם ובנותיהם למולך ולא רק בתקופת המקרא. "לא תעשה כן לה' אלוהיך כי כלתועבת ה' אשר שנא עשו לאלוהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלוהיהם"(דברים יב/לא). על כן לדעת הרמב"ן בא הכתוב "להזהיר על מעשה הקרבנותועבודת המקדש שלא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, וזה עניין הפרשה הזאת באמת"(רמב"ן דברים יב/ל). מישמוסיף על הנדרש ע"י התורה עלול ליפול בחטאים חמורים. מפתיעהעובדה שליד דרישת הדיוק הזו מופיע בפרשה מספר פעמים הביטוי המאוד לא מוגדר ומדויק"הישר והטוב בעיני ה'" 'כי תעשה הישר בעיני ה' אלוקיך' (דבריםיב/כה) 'כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'אלוקיך' (יב/כח) 'לעשות הישר בעיני ה'אלוקיך' (יג/יט)."הטוב בעיני שמים והישר בעיני אדם דברי ר' עקיבא ור'ישמעאל אומר הישר בעיני שמים והטוב בעיני אדם וכן הוא אומר 'ומצא חן ושכל טוב בעיניאלוקים ואדם' (משלי ג/ ד)". גם אם נחלקו בגמרא על מה פירוש הביטוי, ברור שאין פה מידה אלא מדתיות מסוימת. מדובר כנראה בשתי קטגוריות שאינן ניתנות למדידה מדויקת ויש בהן מידתמה של סובייקטיביות אנושית. ומה הכוונה ב"ישר בעיני אדם"? לומדים ב"תורהתמימה" מה שאדם רואה כטוב ניתן לקרוא לו רק ישר, כי אין האדם יודע או רואה אתתכליתם של הדברים. מיומנות זו אינה אנושית. (ראה: הערות דברים פרק יב הערה קיג). האדם יודע ויכול לראות האם הדבר ישר. האם הדברנעשה ביושר, האם כוונתו לטוב. אך לא מעבר לכך. ולו היינו פועלים כך אולי היה בכך כדילהביא עלינו את הברכה.
שבת שלום!
|