...אני חשה שיש משהו באויר, שאלות רבות נשאלות, וכל יום חדשות נרעשות.. אלה כועסים על אלה, השרים בממשלה לא ממש ברורים ילדים נרצחים, בעיקר אני מרגישה שאנו כבני אדם חייבים ריענון בין אדם לחברו. ונשאלת כמעט מדי יום ביומו , שתפי אותנו בעשייה ,יש מקום שאני יכול לעזור? אז - איני יכולה לשנות סדרי עולם ,אני יכולה ורוצה מאד להושיט יד לכל אותם ילדים שזקוקים ממש...לילדים בסיכון...לילדים שבאים ממשפחות קשות יום שננטשו מסיבה כזו או אחרת ,לאלה שנלקחו בצו בית משפט... לאלה שתיקים לבית הספר חדשים מעולם לא היה להם "חלומות קטנים"... לאלה שאין ידם משגת טיטולים ומוצצים...ומעט משחקים, לאלה שידם אינה משגת לקנות תרופות עבור הילדים. לשמח אותם עם ליצנים וקוסמים - עיניהם בורקות משמחה לרגעים.
להתמקד באהבה ובחום שלהם הם זקוקים כי לא בטוח שהם הרגישו אהבה מהי.. החיבוקים שלהם ומשיכת חולצתי שלא "אברח, לעוד רגע"... ואולי כל אחד מאתנו יוכל להושיט יד...ולאפשר לעוד ילד אחד לחייך.. לאפשר לאחר לשונה להרגיש שווה בין שווים.. לשנן השכם וערב "ואהבת לרעך כמוך"... המבחן שלנו כבני אדם היא מידת הענווה והנתינה שבנו. שבת שלום, שבת של נועם.
|