טבעי שתחרות זמר תטיל את כל משקלה על ההיבט המוזיקלי, על טיב הקול, וכמובן על הכאריזמה של הזמרים.

עדיין המופע תלוי במפיקים ובהגשה החזותית שתמשוך את עין הצופה.

למשל האורות המרצדים הם חלק מהמדיה הויזואלית המשולבת באירוע, עד כדי הרמוניה עם הקצב, וכמובן בהתאם לאוירה. ברם הרעיון של כוכב נולד יכול להתעצם עשרת מונים אם יהדהד - יותר נכון ישתקף - ברקע אמנותי למהדרין ההולם אותו.

כשם שכוכבי הזמר נולדים חדשות לבקרים, עם תפישת סגנון חדשה וביצוע רענן של שיר ישן, כך מן הצורך להשקיע בחידוש העיצוב של האירוע, וברענון ההרגליות הטקסית, בלי להפר את הקו המוביל. קצת דמיון - והמופע יתרחש על רקע מערה פרה היסטורית, ולחילופין מיתחם כסוף עם רכיבים חלליים (האלמנט המטאלי) ועוד ועוד... כל זאת בכפוף לרמה אסתטית גבוהה, שאותה יספק מעצב- אמן שהתפאורה בראש מעייניו.

לכן תפישת העיצוב הנכון למעמד תשים פחות דגש על מאפיינים ייצוגיים (צבעי כחול-לבן, מותגי פולקלור, עיטורים בסגנון תימני) שמקומם במופעי יצוא, עם הפנים החוצה.

לעומת זאת, החיבור עם אלמנטים שורשיים, עם ההווי המוכר והיומיומי, ייצור אוירה הרמונית בין הרקע העיצובי לבין התוכן המוזיקלי. אם הבמה מעוצבת בצורת קניון ענק, שבו הזמר מתמקם בפתח בוטיק או בין שולחנות קפה הערוכים כפלטפורמה לדיאלוגים ומפגשים - בקטע של הדואטים למשל - התפאורה תיצור אצל הצופה הזדהות עם אלמנטים מוכרים, הלקוחים 'מחייו'. שיר דינאמי יכול להתבצע על רקע שקופיות ענק המציגות כביש סואן, או לחילופין פקק גדול, שבו השיר מחלץ כביכול את הנוכחים מהמתיחות המוכרת של בזבוז זמן.

בכל אלה יועמד העיצוב על כמה עקרונות מובילים :
- אלמנט מתחלף על רקע מסגרת מוכרת
- שילוב בין חדש לישן
- גירוי למספר חושים שיופעלו סביב האלמנט המרכזי - המופנה כמובן לחוש השמע
- הגדלה של 'תמונות מחיינו' שתגביר את הזדהות קהל הצופים והתעניינותו האישית בגורל הזמר, כבן משפחה שנועד לגדולות
- פיזור אלמנטים סביבתיים ההולמים את החשיבה הירוקה, שהפכה בצדק לגורם ארכיטקטוני פעיל בהוויה הישראלית של ימינו.

עצם השיתוף בין האמנות המוזיקלית לבין אמנות העיצוב הבימתי יכול להוליד את תחושת ה'יחד' ובעקבותיה את השמחה המתאימה לאופי החברתי של הפקת "כוכב נולד".