0

חבר היה חבר

16 תגובות   יום שישי , 14/8/09, 08:38

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים,


שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים,


שספר כל נמש חרש, ובחול נרדם -


מה קרה לו יום אחד, שקם ונעלם?

 



אני רוצה לחזור


אל הימים הכי יפים שלי .


הימים היחפים של בנימינה -


כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,


השמש לא מיהר .


אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר
.

 

 


"היורה ירד מחר, הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב, יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו, כי תהיה צינה."



אני רוצה לחזור---

 


ועכשיו, אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב


אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.

 


לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.



אני רוצה לחזור---



מה קרה לילד שנרדם בחול החם,
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?

 

 

 

(ימי בנימינה
מלים: אהוד מנור,לחן: מתי כספי.)

 

 

ביצוע מינורי של מתי כספי,מוסיקאי דגול ואישיות מוערכת עלי בפני עצמו.

 

<אוהבת מאד גם את הביצוע של חווה אלברשטיין,

(לא זה שיש לו גירסה ביוטיוב,אלא גרסת הרדיו.)>

 

 

שימו לב להבעות פניו בקליפ.

לעיניו,לדמעותיו.

לרעד בשפתיו,בסנטרו.

 

בכיתי יחד איתו.

 

 

אהוד מנור

13.7.1941 - 12.4.2005

משורר,פיזמונאי,מתרגם.

 

 

באופן אישי,הוא מאד חסר לי.

 

הטקסטים שחיבר השפיעו עליי עמוקות.

 

התרומה שלו לתרבות שלי/שלנו היא עצומה.

 

הרגישות הענוגה שקורנת ממנו,הנועם,השבריריות.

 

הפגיעוּת.

 

 

אדם יקר ונדיר היה אהוד מנור.

 

כל כולו לב.


 


+ יש להקליק פעמיים (מהירות) על הPLAY ,על מנת שהוידאו יופעל.
דרג את התוכן: