יא,כו רְאֵה , אָנֹכִי  נֹתֵן  לִפְנֵיכֶם  הַיּוֹם : בְּרָכָה,וּקְלָלָה.

יא,כז אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ , אֶל מִצְו‍ֹת  יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם , אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם , הַיּוֹם. 

הפנייה אל עם ישראל בפרשתינו חריגה משהו מן המקובל בתורה , שמצאנו במקומות אחרים פנייה כמו "שמע" בה פונה יעקב אל בניו "הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם "

או "האזינו" -

 בפרשתינו הפנייה אל חוש הראייה .

מצאנו שהמקומות הנוספים בהם מתוארת חוויה באמצעות חוש הראייה הם בארועים רבי עצמה ,

כמו במעמד הר סיני :

וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן (שמות כ' / 18).

כלומר, העם אינו שומע את הקולות ואת קול השופר, אלא הוא רואה גם את הקולות .

פרופ' ישעיהו ליבוביץ אומר שגם בפרשתנו מעמד רב-עוצמה , 

רואה את עיקרו בזאת , שנמסרת כאן להכרעת האדם הבחירה בין טוב לרע, או כלשונו :

"הכרעה המנוסחת כאן כהבחנה בין ברכה וקללה".

כלומר, בין מי שבוחר לקיים את ספר החוקים הזה המוצג לפניו, לבין מי שלא יקיימו .

רְאֵה , אָנֹכִי

מעשה בשלושה צדיקים שהסבו יחד לשולחן שבת בפרשת ראה .

אמר האחד :

ראה אנוכי = צריך האדם לראות לנגד עיניו את "אנוכי ה' אלוקיך"

השני אמר :

ראה אנוכי  = אמר משה רבנו לבני ישראל להביט בו ולראות אורחותיו וכך ילמדו יראת שמים ויתעלו ברוחניות .

והשלישי , בעל הבית , דרש :

ראה אנוכי  = כך יאמר איש איש לעצמו , יאבחן את חסרונותיו שלו , ואל יבוא לרחרח אצל זולתו .

תפילת רבי אלימלך וייסבלום מליז'נסק (ה'תע"ז – כ"א באדר ה'תקמ"ז; 1717 – 1787)

( מצורף וידיאוקליפ עם מילות תפילתו בפי אברהם פריד ואהד מושקוביץ )
...תשמרנו מן הפניות והגאוות, מן הכעס והקפדנות והעצבות והרכילות ושאר מידות רעות.

ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא תעלה קנאת אדם על לבנו ולא קנאתם על אחרים.

אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם,

ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,

ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו,

חלילה,

ותחזק אותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך,

שיהא הכול נחת רוח אליך... אמן כן יהי רצון.