כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכויות הגבר בישראל

    מדינת ישראל נשלטת ע"י דיקטטורה פמיניסטית. ארגוני הנשים שולטים במדינה באופן מוחלט בכל תחומי החיים ומכתיבים כל דבר בכוח, בצנזורה כבדה, סתימת פיות ושטיפות מוח המוניות דרך אמצעי התקשורת.

    ארכיון

    תרגיל אושרת קוטלר

    0 תגובות   יום שישי , 14/8/09, 11:18

    בספמטבר 2002 פורסם באמצעי התיקשורת סיפור על אם שכלאה את בנה הפעוט בכלוב מאולתר. הפמיניסטיות זעמו מאוד על עצם פירסום הסיפור. אני זוכר זאת היטב כי ניסיתי לכתוב על כך בפורום "הורות שווה" בוואללה וטל שחף, מנהל הפורום, פשוט מחק לי הודעות בלי שום סיבה. הייתה שם הודעה של פמיניסטית שזעמה "למה בכלל הכניסו לשם מצלמות???" וכאמור, מנהל הפורום לא אפשר לי להגיב ומחק אוטומטית כל הודעה שלי.

    כדי להמחיש את עוצמת הזלזול שיש לפמיניסטיות לגבי התעללויות בילדים ע"י נשים, אני מביא לכם את הוידאו הזה שהכנתי וערכתי.

    במקרה באותה תקופה בדקתי את כרטיס לכידת הוידאו שלי, ראיתי שאושרת קוטלר עומדת לדבר על הנושא בתוכניתה, וידעתי בדיוק מה הולך להיות שם ולכן הפעלתי את ההקלטה ושמרתי את הקבצים. לא קשה לנחש מה תעשה עיתונאית פמיניסטית כמו אושרת קוטלר כשהיא מציגה סיפור כזה על אישה המזניחה את בנה הפעוט: היא תמיד תערוך ראיון מיוחד עם האם המתעללת כדי לאפשר לה להגיב על כל הסיפור ולהציג כמובן את עצמה כ"קורבן". שימו גם לב לעובדה שתמיד כאשר אישה מבצעת מעשה, חמור שככל שיהיה מאלימות, התעללות ורצח, אמצעי התקשורת כל הזמן מדגישים ש"מדובר בחשד" ו"חשודה", להבדיל במקרים דומים שבהם הגבר הוא שמבצע את העבירה.

    האייטם מתחיל בשיחה עם אביו של הילד, האדם שחשף את הסיפור והביא צלם עיתונות. אושרת מתחכמת, היא מבינה שהיא מראיינת אדם שעברית היא לא שפת אימו (היא בעצמה יודעת רוסית), לכן היא משתדלת להקשות עליו. תחילה, כאשר מראים תמונות של הכלוב המאולתר ושל הילד, היא אומרת "הוא נראה טוב, אני חייבת להגיד לך". האב לא מבין את ההערה אבל היא בעצם רומזת "על מה אתה מתלונן? נראה לי שהאימא דווקא טיפלה בו היטב".

    נראה כאילו אושרת היא חוקרת משטרתית שמנסה לתחקר את האב בשאלות כמו כמה פעמים הוא רואה את הילד ואם הוא באמת מעורב מספיק כדי לדעת אם יש התעללות. אפשר לחשוב שהוא החשוד, לפי הטון שבו היא שואלת את השאלות. ברקע רואים תמונות של הכלוב המאולתר והילד המבוהל, ועדיין היא שואלת "היו לך הוכחות לזה שהאמא של הבן שלך מתעללת בתינוק"? היא אפילו ממשיכה בקו זה ושואלת אותו בשיא החוצפה ובטון של נזיפה:"לפני שבאת להביא מצלמות ושוטרים יכלת פשוט ללכת לבד ולבדוק האם הבן שלך נשאר שעות בלי אף אחד". האב מסביר שהמשטרה בכלל לא הייתה מוכנה בכלל לקבל את תלונתו על ההתעללות בילד!!!

    לעומת זאת, עם האם המתעללת אושרת מדברת בסבלנות ובצורה מסודרת, אפילו עוזרת לה לבנות את סיפור ההגנה שלה. האם המתעללת למעשה בכלל לא מכחישה את המעשה - אלא רק מנסה להצדיק אותו ולהביא טיעונים כביכול רציונאליים והגיוניים שבעצם "התינוק דווקא מרוצה". היא אפילו מאשימה את התינוק וטוענת שהוא "היפראקטיבי" (!)  אפילו צילמו והראו אותה במסך מפוצל, תוך כדי שהיא מדברת, איך היא בעצם "המציאה את השיטה לשמור על הילד". אושרת קוטלר לא קוטעת אותה ולא מקשה עליה. "שיח הנשים" זורם חלק.

    אושרת פונה לעובדת סוציאלית ואומרת (קובעת) בפירוש "היא לא נשמעת כמו איזה אם מתעללת". העובדת הסוציאלית טוענת שהיא לא רוצה להביע דיעה על המקרה אבל ברור שהיא כבר החליטה וקבעה שהסיפור הוא על "מאבק כוחות בין זוג גרוש". כך זה תמיד: בכל פעם שגבר טוען שגרושתו פגעה או פוגעת בילדים, דוחים את טענותיו ומתייחסים אליו כאל "מחפש מריבות וצרות" ואוטומטית מנסים להאשים אותו שהוא "מתנכל לגרושתו".

    לעומת זאת, כאשר אישה טוענת שהגבר פגע בילדים, אוטומטית הגבר נעצר כי המערכת מאמינה לתלונותיה, במיוחד העובדות הסוציאליות ופקידות הסעד שמצדדות מראש באישה, אפילו כאשר יש הוכחות חד משמעיות וממצאים ברורים של חקירה משטרתית שמעלות שמדובר בתלונות כזב. במקרה הזה למשל, אפילו לאחר שהוכח שמדובר באישה שמתעללת בבתה ומכניסה לה מכות רצח, עדיין מערכת המשפט, מתוך פרינציפ פמיניסטי ובאמצעות חוק "חזקת הגיל הרך", מעניקה משמורת לאם המתעללת!

    לדעתי ההסבר לתופעה זאת הוא שנשים בישראל כל-כך רגילות להתלונן ולקטר ולהעליל ולשקר ולהמציא סיפורים דמיוניים על התעללות ולהגיש תלונות כזב שכאשר מגיע גבר להתלונן על אישה, הן בעצם מקרינות עליו פסיכולוגית את התכונות שלהן ושופטות אותו לפי קנה המידה השפל ו"כללי המשחק" שהן בעצמן המציאו ופיתחו ומשתדלות להנציח.

    ואז מגיע ה"דובדבן שבקצפת" : אושרת קוטלר פונה לאביו של הילד "משפט אחד בחזרה אליך..." ואז מכניסה לו שאלה בעברית מסובכת "יכול להיות שכל הדבר הזה אתה עושה אותו בגלל שאתה פשוט רוצה את הילד לעצמך! היום אתה נשוי ואתה רוצה אתה לגדל אותו. אולי בגלל זה אתה קצת מרחיק לכת". שימו לב לריכוך שבקולה של אושרת כשהיא אומרת "מרחיק לכת" כאילו שמדובר במשהו חיובי (ההורים שלי מתקשים בשפה כך שמאז ילדותי אני מכיר את כל התרגילים והטריקים והמניפולציות שנשות המערכת יודעות להפעיל כדי להוליך אנשים שולל). מה תשובת האב?

    "כן זה נכון".

    הוא לא מבין ולא יודע שברגע שהוא אמר זאת, כל האדמה מתחת לרגליו נשמטה וזאת הסיבה שבגללה הילד חזר בסופו של דבר לאם המתעללת. אושרת קוטלר, בתור עיתונאית פמיניסטית שהנאמנות המוחלטת והעיוורת שלה היא קודם כל אך ורק כלפי הפמיניזם והאינטרסים של ציבור הנשים, טמנה לו פח, מלכודת, ולרוע המזל, גם הצליחה.

    לאחר מכן, היא פונה לעובדת הסוציאלית שמסבירה (כאשר ברור ושקוף שהשתיים מתואמות ביניהן) שדווקא המקרה הזה הוא "מקרה קל", היא מדברת על קלסרים גדולים של מקרי התעללות. לא מקרי שהיא מזכירה את המונח "פגיעות מיניות" שזה בעצם המוטיב הכי מרכזי במכונת התעמולה הפמיניסטית. למרות שאת רוב ההתעללות בילדים מובילות נשים, הן תמיד מתמקדות ומנפחות רק את נושא ההתעללות המינית שהוא כ10 אחוז מסוגי ההתעללות בילדים. 

    ג'ק

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      jack_nukem
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין