כאן ועכשיו.
בלוג הוא לא יישות דמוקרטית! - הוא דיקטטורה קטנה, מעין רפובליקת בננות של בעל הבלוג....
והבלוג כאן ועכשיו הוא הדיקטטורה שלי.
מי שיתנהג כאן לא יפה אל בעלת הבלוג ו/או אל המגיבים בבלוג - יעוף וייחסם לאלתר.
אתם יכולים לשאול את כל מי שכבר נחסם - אני מאוד רצינית בעניין הזה.
אגב, אתר דה מרקר בכללותו אינו מקום דמוקרטי מאחר ויש בו אופציות רבות לחסימות, נתינת כוכבים אדומים וכרטיסיות פיקטיביות למיניהן...
גם האתר הזה - הוא מעין רפובליקת בננות.
פוסטים פופולאריים
-
שתי מדינות לשני עמים? פתרון הסכסוך לפי איריתה
6/6/09 | 23684 צפיות
-
נאום נתניהו - וגם: מה באמת רוצים ה"פלסטינים"???
15/6/09 | 2466 צפיות
-
מאוסלו ועד היום - הפוסט המבריק שכתב עמוס
28/12/09 | 957 צפיות
-
פוליאנה היקרה....
4/6/09 | 735 צפיות
-
אז הוא אמר.... שיאמר!
23/9/09 | 1028 צפיות
-
משחק הפירמידה הגדול עלי אדמות!
5/3/09 | 754 צפיות
פוסטים אחרונים
משבר המים בישראל והסכמי אוסלו
המים כמחיר אשליית השלום מאת: מיכאל פואה | נניח שבמקום להשקיע מאות מיליארדים בחלום ההזוי של אוסלו, היה מושקע כסף זה בעידוד ההגירה לתושבי עזה ויו"ש המעוניינים לבנות את עתידם באירופה, בקנדה או בדובאי המשוועת לידיים עובדות. כל משפחה שהייתה מוכרת את רכושה ועוברת לבניית עתידה בארץ אחרת הייתה יכולה לזכות במענק של מאות אלפי דולרים. במקום להמשיך להשקיע במאבטחים, בגדרות, ובנסיגות בלי תחתית, היינו יוצרים מציאות חדשה בה ברור שמדינת ישראל היא ארצו של העם היהודי.
חובה עלינו להסביר לכולם שיש מחיר לאשליות, ואת המחיר הזה אנו משלמים היום בגינות המתייבשות ובחשבונות המים שקורעים את חשבונות הבנק שלנו. לו לפחות היינו מקבלים שלום ומזרח תיכון חדש כפי שהובטח, ניתן היה לדון אם המחיר שווה ▪ ▪ ▪ בימים אלו נקראים תושבי מדינת ישראל לחסוך כל טיפה. הפעם יש גם תג מחיר ומשפחות רבות עלולות לשלם מאות ואף אלפי שקלים בחודש עבור חשבון המים. כעיקרון, אני בהחלט בעד שימוש מושכל וחסכוני במים, וכבר שנים שלדעתי לא נעשו צעדים הכרחיים בתחום זה. אולם למשבר הנוכחי ולמחירו היקר יש סיבות שאינן תלויות רק בגורמי שמים או בבזבוז המים של אזרחי מדינת ישראל. אווירת ההפקרות שליוותה את אשליית השלום החל בהסכמי אוסלו, והמשכם בהסכם עם ירדן עלו למדינת ישראל עד עתה לפחות במחיר של מיליארד קוב מים. כדי להבין את משמעות הדבר נציין כי ההפרש בין המפלס העליון של הכנרת לבין המפלס התחתון הוא כ-1.3 מיליארד קוב מים. חשבון זה לא כולל את כל אותם נזקים, שנגרמו ונגרמים בכל רגע נתון למערכת המים בישראל על-ידי השפכים שמוזרמים מהרשות הפלשתינית ופוגעים במי התהום, ומשאיבת היתר בשטחי הרשות הפלשתינית. מיליארד הקוב אותו אני מציין, כולל בתוכו רק את כמויות המים שמדינת ישראל מעבירה באופן ממשי לרשות הפלשתינית, לחמאס בעזה ולממלכת ירדן. בהקשר זה חשוב לציין שמשנת תשנ"ז (1997) מעבירה מדינת ישראל לירדן 25 מיליון קוב מים מתנה, מעבר למה שהיא התחייבה בהסכמים. כמו-כן, מאז שנת תשנ"ח (1998) החלה מדינת ישראל להעביר לרשות הפלשתינית מים מעבר להתחייבות ההסכמית. העברות אלו החלו במיליוני קוב בודדים, ובשנה שעברה הם כבר עברו את ה-20 מיליון קוב. כל האמור לעיל הוא לא הפתעה. הכל נאמר מראש והאזהרות כתובות ומפורסמות. מה שחסר עכשיו הוא לתבוע ממי שהוביל את ההפקרות הזו לשלם את המחיר. אנו חייבים להסביר לכולם שיש מחיר לאשליות, ואת המחיר הזה אנו משלמים היום בגינות המתייבשות, ובחשבונות המים שקורעים את חשבונות הבנק שלנו. לו לפחות היינו מקבלים שלום ומזרח תיכון חדש כפי שהובטח, ניתן היה לדון אם המחיר שווה. אולם תמורת אוסלו כבר שילמנו מחיר דמים כבד, ומחיר המים עתה הוא רק תוספת על המנה העיקרית. המצב עם ירדן לא השתנה באופן מהותי מאז הסכם השלום, ומחיר המים שעתה נוגע בכיס שלנו, מתפתח לבעיה ברמה לאומית שלא ברור כיצד מדינת ישראל מתמודדת איתו. האם האפשרות לבקר בסלע האדום שווה את המחיר? המגבים והממשיכים אולם מעבר ל"אמרנו לכם" שחשוב לחזור ולהדגיש, צריך גם להציג את האפשרות האחרת. נניח שבמקום להשקיע מאות מיליארדים בחלום ההזוי של אוסלו, היה מושקע כסף זה בעידוד ההגירה לתושבי עזה ויו"ש המעוניינים לבנות את עתידם באירופה, בקנדה או בדובאי המשוועת לידיים עובדות. כל משפחה שהייתה מוכרת את רכושה ועוברת לבניית עתידה בארץ אחרת הייתה יכולה לזכות במענק של מאות אלפי דולרים. במקום להמשיך להשקיע במאבטחים, בגדרות, ובנסיגות בלי תחתית, היינו יוצרים מציאות חדשה בה ברור שמדינת ישראל היא ארצו של העם היהודי והוא פועל באופן מוסרי כדי לבסס את קיומו בה. המציאות הקשה שנוצרה בגלל הסכמי אוסלו, כבר הניעה ערבים רבים בעלי יכולת, לבנות את עתידם בארצות אחרות. עתה אנו תקועים בעיקר עם אלו שחוסר היכולת הכלכלית לעזוב מחד-גיסא, והתקווה למוטט אותנו מאידך-גיסא מניעות אותם להילחם בנו ללא פשרות. רבים מהם ישמחו לקבל את האפשרות, ולצאת מכאן. מדוע להילחם בהם זה יותר מוסרי, מאשר לאפשר להם ללכת בצורה מכובדת? משבר המים הוא סיבה טובה לבחינה מחדש של ההתנהלות המדינית של ישראל בשנים האחרונות. בפעם הבאה כשאנחנו לוחצים על הידית הקטנה, כשאנו מתבוננים בגינות היבשות, בכנרת ובים מלח הגוועים, נזכור את ביילין, פונדק, פרס ורבין, שהתחילו. את חיים יבין, אריה גולן וחבריהם בתקשורת שגיבו. ואת אהוד ברק, נתניהו ושרון שהמשיכו. כשנשמע את המים זורמים וממלאים את המיכל מחדש, נדע עדיין שיש לנו הזדמנות להחליף הנהגה זו בהנהגה שטובת העם היהודי נגד עיניה. זו חובתנו. |
תגובות אחרונות
-
גלור ניקה
בתגובה על "מדריך ההישרדות לגולשת ברשת" יצא לאור :-)
-
איציק מצליח
בתגובה על עירית קפלן - מודל היופי הנשי בעיני
-
Dori, The Markerist
בתגובה על מהממת!
-
iri20
בתגובה על לכל מכריי וידידיי - אני בעיקר בפייסבוק :-)
-
Dori, The Markerist
בתגובה על מתקפת המשובטים 2010
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין מה לעשות, מדינת היהודים חציה מדבר וגם חציה האחר אינו טורקיה. מסתבר שארץ האבות אפעס, היא לא מציאה כל כך גדולה.
אם הבנתי נכון, את מציעה לדלל את האזור מערבים כדי שלא ישתמשו לנו במים. אירופה, דובאי וקנדה. מה דעתך שנשלח לשם גם את התימנים? מה אכפת לך? יהיה לכולנו יותר מים.
העברת מים לירדן היא צעד נכון אולי, אבל שלום לא קונים במים שאין לנו והיו אמורים לשמש אותנו, החקלאות שדועכת, הארנק המתרוקן, המיסוי החדש והמרמור בקרב האזרחים.
ידעת למשל שכמחווה טובה הירדנים מקבלים מים מעבר להקצאות ובחריגה ענקית ממה שהוסכם עליו בהסכמי אוסלו??
איך מחווה טובה כשאנו פה מייבשים כל ירוק בעין? החקלאות דועכת, הקיבוצים מתמסחרים וכמעט לגמרי מתועשים?
יקירתי,
בפעם השנייה שאני קוראת את התכנים המעולים שלך ואת מציעה סוג של טרנספר. לעולם לא יקרה, גם לא הקיצוניים שבינהם יטופלו, הם נולדים מחדש כל העת, הם פה כאמור, אנחנו פה ולא זזים וככה זה ישאר.
קחי בחשבון, הם סובלים לא פחות, חלקם נולדים למציאות השחורה הזאת ומתחנכים על ברכי השנאה מהמצב הקשה אליו חלקם התוודעו שלא מתוך רצון וכו'.
מלבד זאת, משבר המים ישאר בעינו איתם ובלעדיהם. הסכמי אוסלו התיישנו בינתיים, האוכלוסיה גדלה והמים המוזרמים אינם מספיקים.
לתכנן ולהציע פתרונות זה מעולה רק שהם חייבים להיות הגיוניים וברי ביצוע.
אנחנו צריכים להשלים עם העובדות, גם עם העובדה שהם כאן ולצפות להשאיר אותם כאן בתנאים שאנחנו נכתיב תחת סנקציות הכרחיות במידה והם יכתיבו לעצמם אחרת או במידה ויתעוררו בהם נסיונות פגיעה בצד השני.
כרגיל, אוהבת לקרוא את הדברים החשובים שאת מעלה יקירה.
שבת טובה.
תודה מיכאל, גם אני חושבת כך.
איריתה
תודה אילנה יקירה,
שבת שלום ושבוע נפלא :-)
איריתה
אז אם אני מבינה נכון...
1. אתה בעד לקנת שלום עם מדינת ירדן - שהיא בעצם פלסטין האמיתית, באמצעות נתינת מים חינם שאין לנו - להם, תוך כדי שאנחנו נאנקים במכסות חסר ותשלומים מופקעים.
2. אתה לא בעד קניית השקט באמצעות טרנספר מרצון לערביי הגדה - גם אם הם רוצים בכך.
אגב, דה פקטו - זה קורה כל יום. גם בלי שנשלם כסף.
ואם היינו משלמים - אוהו - כמה התמונה הייתה משופרת, אין לך מושג.
מי שהיה נשאר כאן - רק אותם אלו קיצוניים - ובקיצוניים - אנחנו הרי יודעים לטפל.
בע"ה
איריתה,
אני מוקסמת ממך כל פעם מחדש,
שנה הבאה תתכונני לבחירות בכנסת,
נראה לי שיש לך הרבה מה לומר,
אנחנו איתך יקרה.
והעיקר לא לפחד כלל.
תבורכי נשמה.
את משבר המים ניתן לפתור בניהול נכון של מי הגשמים, התפלות והפסקת הסובסידיות המטורפות לחקלאות
גם אם נרצה - הרעיון שתושבי הגדה יעברו לאירופה תמורת כסף הוא הזוי - שום צד לא יסכים לכך (לא אירופה ולא הפלשתינאים)
העברת המיים לירדן היא צעד נכון -חיזוק ירדן הוא אינטרס שלנו