תַּעְתּוּעֵי גּוּפֵךְ מִקִּסְמֵי אֲפֵלַת הַכִּשּׁוּף שְׁבִיבֵי אַבְקַת הָרֶגֶשׁ מִתְפַזְּרִים אַל בֵּין כּוֹכְבֵי הָאֶתְמוֹל, מַשָּׂא הָאֵשׁ כּוֹבֵל אוֹתִי אל מכמני הַקַּלַּחַת ביעבועי הַפִּתּוּי אֵדֵי אֱמֶת שֶׁהָלְכָה.
הַנְּשָׁרִים צוֹרְחִים כְּאֵבי עטלפי מְאוּרַת הַחֹשֶׁךְ יוֹנְקִים כֹּחִי, שליחייך הֵם - מִתְּהוֹם עינייך היוקדות שָׁם רוחשים יצרייך.
חָזָק הָיִיתִי חוֹסֵן הָאֱמוּנָה נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים עַל סֶלַע הַיֵּצֶר, שַׁרְבִיט רוּחֵךְ הוּנַף – מלמולי מילותייך קורִים קָרְמוּ לִכּוּד וְעָקֹד – חַסֵּר כֹּחַ אֲנִי חֹפֶן אֶת פֵּרוּרֵי הַתַּעְתּוּעַ. |