אמצע אוגוסט, השמיים תכלת עכורה,

שבת ,הכל דומם, רק רחש המזגנים מפריע את השקט, כאילו העולם יצא לחופש ,

אפילו הכבישים ריקים, עוד לא עברה מכונית ברחוב, הבית ישן.

בדל ענן חולף בשמים, משב אויר נושא איתו ריח מוכר..

בלב התרגשות קלה ... יכול להיות ? לא ,לא , עוד קצת מוקדם...

עוצמת עיניים, כן הבזקים של סוף הקיץ כבר פה... לרגעים קצרצרים חולף לידי

סימן, ריח קלוש , ענן תועה , צבע השמיים שמעמיק לפתע בשעות אחר הצהריים,

שקיעה שמתפרעת מיום ליום ומרחיבה את נוכחותה הצבעונית..

ואז אני עוצרת לרגע את המרוץ , נושמת עמוק , פורשת זרועות, מחכה לו,

לזה שממתין מעבר לדלת

לסתיו.