מה לעשות? אך לעשות? אך לגרום לזה שזה יצליח?מוחי חיפש פתרון שיהיה מקובל עלי ועל התנאים הקשים שהצבתי בפניו,לא רציתי ללכת לכל מיני מכונים שמבטיחים אחוזי הצלחה גבוהים, אך אנילא מאמינה בזה מה לעשות....? אני לא יכולה להאמין בהוקוס פוקוס אברה קדברה.....גם לא רציתי מדבקות, תרופות וכו', כי אני נגד זה..... המוח שלי כמעט מתייאש.....אז אך לעזאזל את רוצה להפסיק? אז אולי את לא באמת רוצה להפסיק....?המוח המשיך להציק......הרי בתוך תוכו גם קשה לחשוב על גמילה מסגריה.אני מחפשת פתרון עניתי למוח, ואל תבלבל לי את המוח...פתרון חייב להימצא בתנאים שלי!!! ואז....החלטתי לכתוב עבודת מחקר בנושא...וכך אולי להכניס לתת מודע, להכרה, למוח ...לדם ולכל האברים שצורכים ניקוטין בגופי- מידע!! (לא שלא היה קיים אך המינון עלה ועלה). לאחר יומיים של קריאת מאמרים, החלטתי שעבודת מחקר אני לא עושה (מה לעשות העצלנות גברה עלי), אך אני מנסה בצורה הכי פשוטה להפסיק לעשן. אני מתמודדת עם כל הפחדים ומסתכלת לסגריה בעיניים ומפסיקה לעשן. אני 30 שנה מעשנת ללא יום אחד הפסקה (חוץ מכיפור ושתי הריונות שעברתי). כדי להתחזק, הכנתי רשימה של דברים שאני רוצה לומר לסגריה: את לא תנהלי לי את החיים. הכתבה הזו למעשה גם חלק בפעילויות שאי עושה כדי להצליח..... |