מיום היווסדה, נורמות המוסר והיושרה של ישראל לא היו מן הגבוהות. ואולי עוד די הרבה לפני כן - בימי היישוב היהודי המתחזק של סוף שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת. הטריקים, השטיקים, הפרוטקציות, מריחת האמת, הקריצות המתחכמות והמגחכות, השוק השחור בעת מחסור ש"כזה כאילו" נרדף על-ידי רשויות המדינה שבדרך אך למעשה התעלמו ממנו, אלה ועוד הרבה נורמות מוסריות פסולות, שררו כבר אז. כבר אז גחכו ביישוב הליצנים: "אם יש לך קשרים אתה לא צריך פרוטקציה".

זאת הייתה האווירה הכללית במדינה שבדרך ומיד עם כינונה. בן גוריון, ממש בימיה הראשונים של המדינה, עשה עיסקה עם הדתיים שלא ישרתו בצבא תמורת תמיכתם בקואליציה שלו נגד מתנגדיו, בעיית גיוס בחורי הישיבה, שאת מרוריה אנחנו אוכלים עד היום. לאחר מכן, אותו בן גוריון שהעם היהודי חב לו חוב בל ישוער - הקמתה של מדינת ישראל - שלח את יצחק רבין עם "התותח הקדוש" להטביע את אנית הנשק של האצ"ל אלטלנה מסיבות שלא התבררו עד היום וכנראה שלא יוודעו לעולם: האם צדק כשחשב שהאצ"ל מכין פוטש נגד הממשלה החוקית עולת הימים של ישראל או חשד בכשרים שניסו לעזור למאמץ המלחמתי של ישראל שהותקפה ע"י הערבים ביומה הראשון. לא עבר זמן רב ובן גוריון החליט לקבל פיצויים מגרמניה. שוב מעשה של מדינאי גדול שיש אומרים שהציל את ישראל עולת הימים מכליון. אך יחד עם גדולתו הוא עשה מעשה לא ישר: הוא לא אמר לעם את האמת, שהפצויים שנועדו לכל ניצולי השואה הוא מחרים לטובת פיתוח המדינה. כלומר האמת נמרחה על ידי ראש הממשלה. הלאה: בשנת 1953 הייתה פעולת נקמה מוצדקת של צה"ל בכפר הערבי קיבייה, פעולה שבה נהרגו אזרחים ערביים רבים כתגמול על עשרות אם לא מאות רציחות יומיות של פדאיינים (כך קראו אז לטרוריסטים הערביים). אבל ראש הממשלה, שנבהל מהתגובה הבינלאומית, במקום לצאת ולהצדיק אותה, שידר ברדיו בקולו

הכחשה ואמר ש"שום יחידה צבאית לא נעדרה מבסיסה באותו ליליה" ויתכן כי מתיישבים זועמים יצאו לנקום בפעולות הרצחניות של הפדאיינים. שוב מריחת אמת פומבית ע"י ראש הממשלה.

יקצר כאן המקום לסקור את כל הדברים שסטו מן האמת ונעשו ע"י בעלי תפקיד ממלכתיים במשך השנים. אך אלה הובילו, בעיני לפחות, לכך ששרים: דרעי, הירשזון, בניזרי, נידונו למאסר ונגד נשיא מדינה וראש ממשלה הוגשו כתבי אישום. זה חלק ממסע ההיטהרות של ישראל לקראת מחיקת נורמת עיגול הפינות והשקר, שהשתרשו בישראל מאז הקמתה. והסימן הכי מעודד בעיני הוא אמירתו של תת-אלוף בצה"ל, שזמן קצר אחרי ששיקר בענין פעוט, בא אל מפקדו, אמר שאינו יכול לישון בלילה עם השקר ששיקר והתפטר מהצבא. יתכן וזו תמימות אך אני חושב שאנחנו בדרך להיטהרות מוסרית שאמנם תיקח עוד זמן לא מועט אך אין ספק שכבר נזרע בישראל זרע ההיטהרות המוסרית שיצמיח רק טוב.