שעת ערב מאוחרת. אני הרוגה מעייפות. האוצרית הרוגה מעייפות . אני מנסה להרדים אותה. לוקח הרבה זמן, יותר מבדרך כלל. אני שואלת אותה: "מי ילדה טובה של אמא?" והיא: "אני" עונה בקול הכי מתוק בעולם!!! אי אפשר ! פשוט אי אפשר לעמוד בפני זה! היא ממיסה אותי! בסוף היא נרדמת. בסוף אני נרדמת, עם לב גואה מאושר!!! |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואם לא הייתה 'טובה', לא היית אוהבת אותה?
:-)
זה מבחן רציני, הלילות שמתארכים וקשיי ההירדמות.
כיף כשכל הצדדים עוברים אותו בהצלחה, זה לא מובן מאליו.
אני עוד מלא שם אבל יכולה לנסות להבין את התחושה האלוהית הזאת .
שבת שלום.
לאוצר שלי קוראים מאיה היא בת שנה ושמונה והיא יודעת טוב טוב מה לעשות כדי שניתן לה מה שהיא רוצה היא לא צריכה להגיד יותר משני מילים כדי שנדע את מה שבליבה אנחנו מנסים סדר יום קבוע ליפני השינה ארוחה מקלחת ושינה עם סיפור בתאוריה אומרים שזה עובד במציאות זה לא תמיד עובד .