חנוכת משכנו החדש והמפואר של מרכז פרס לשלום הייתה מפוארת, יקרה עד מאוד, תחרותית (מי ישב ליד הנשיא שמעון פרס) וזאת למרות שהשלום עדיין רחוק והבניין לא גמור (צריך עוד תרומות). מול הים ביפו על מגרש בגודל שבעה דונמים, על החוף הוקם "מרכז פרס לשלום", מבנה ולו גיאומטריה קשוחה, שתוכנן על ידי האדריכל האיטלקי מקסימליאנו פוקסס (אדריכל הבית של משפחות רבין ופרס) כאשר נציגו בארץ הוא האדריכל יואב מסר. המבנה מאוד מרשים, החלטי ובלתי מתפשר. הוא לא מנסה להיות אורגאני, כמו הסביבה שלו, הוא מאוד גאה בעצמו, עד כדי כך שהוא מפנה את הגב לאנשים, מביט לים וחותך את הטבע, זה המבנה שעוצב בכדי שהיושבים בו יעצבו לנו את השלום.
ברור כי המבנה תקוע מול הים, יוצר חומה מאונכת לים. יכל להיות גרוע יותר אילו יצרו מבנה מקביל לחוף שהיה מתנהג כמחסום תלת-מיימדי. יכול להיות שיש כאן רמז לתושבי שכונת עג'מי שמביטים באחוריו החדים. המבנה הנוצץ מפריד בין בית קברות מוסלמי לבין שיכונים מוזנחים. הכניסה אליו נמצאת מול הים, לא חלילה ליד תושבי המקום. מול השכונה יש קיר, קיר מעטפת ולו פסים אופקיים, קיר אטום למחצה, קיר שעוטף את תיבת השלום. מיקום הקופסא המקווקוות חוסם מעבר טבעי של הולכי רגל, עוצר את המדרכה, יוצר רמזור שמזכיר לאדם הפשוט, מי באמת שולט כאן.
מעטפת המבנה, האלמנט המרשים ביותר במבנה, קופסא מלבנית הבנויה בעדינות כאילו הייתה עשויה מחומר טבעי עדין. במציאות, היא מורכבת מחומרים סינטטיים העשויים על ידי האדם ולא הטבע, המעטפת עשויה מבטון וזכוכית. הזכוכית מאפשרת כניסה ויציאה של אור דרך השכבות האופקיות של רצועות הבטון האופקיות. כל זה בניגוד לסביבה האותנטית המשופעת באדריכלות עותומאנית ורחובות פתוחים אל הים.
תוכן המבנה פונקציונאלי ומרשים מאוד בחלליו ובפרטי הבניין הנקיים. מטרת המבנה חשובה ובלתי מתפשרת וזאת למרות שרמז לקונספט של שלום ברור שאין בו. חווית המקום ותוכן העיסוק תייצר מקום מעניין לעבודה והתפתחות. אני מניח כי החדרים המאובזרים והאולם המרשים ישמשו מקום קבוע ועסוק בלתי נגמר באירועים מלוטשים וגם לעשיית שלום.
צילומים: יוסי מטלון |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
למרות שאני מסכימה עם רפי לגבי "מדוע לא פנו לאדריכלים מקומיים?" או לפחות מכוננים תחרות מקומית, הבניין כיצירה אדריכלית מוצא חן בעיניי מאוד, אלא שהתייחסותו לאופי הסביבה בה מוקם , לשכניו ואפילו לרחוב עצמו לוקה בחסר...
אני נמנית עם האדריכלים המתכננים בת"א וביפו וכמותם (או לפחות כמרביתם) אני עושה מאמץ עילאי לתכנן מבנים שגם ישתלבו היטב במרקם האורבני ובנוף המקומי. חורה לי לראות ולהיווכח בקלות הבלתי נסבלת שבה נוצרת שם ארכיטקטורה שלאו דווקא טורחת בכיוון.
תודה. כך אני כותב, משאיר מקום למחשבה ופרשנות.
מאד יפה כתבת
אהבתי את האופן בו הצגת את המבנה , ואולי היתה לך שם אג'נדה ברקע , אבל הצגת אותה בדיפלומטיות. לא כפית עמדתך ( אני מתייחסת להקבלת המבנה לשלום הישראלי (או עושי השלום הישראלים) הצודק היודע כל , המתנשא כמו המבנה , תוך התעלמות ,כמו המבנה, מהסביבה בה הוא פועל)
ואולי בכלל לא היתה אג'נדה
העמדה של המבנה פוגעת ברחוב ובשכונה. חוסר התחשבות!
הבנין יפה אבל אולי מתאים ומקום אחר. יפו זה לא מילנו.
אני מסכים איתך, יוסי, על כל מילה...
אבל, המבנה לעניות דעתי הינה יצירה יפה ומיוחדת\
היא מנסה לדמות למשרבייה באמצעים חדשים ולהקטין את הטבעית רדל מול החוף כך שההפעה שלה תהיה קטנה
אכן לא מתאימה לתרבות המקום הספציפי, אבל לתל אביב מצםון יתכן שכן, היא לא מתאימה לייעוד שלה שהיתה צריכה להפתח אל המקום
אבל עדיין מבנה יפה ומיוחד
ואגב, אישית, מפריעה לי לא פחות העובדה, שלא עשו על זה תחרות ולא פנו לאדריכל מקומי....
ראיתי את הביקורת ב"דה מרקר" של סוף השבוע. אכן מבנה פלצני ומעורר בחילה.
אכן מבנה אגרסיבי ומכעיס,
לא חושבים לעומק.
הגישה שאומרת "זה לא שלי, אז מה איכפת לי", היא הגישה המובילה אצל מקבלי ההחלטות שחושבים רק מה טוב להם באופן אישי, איך אמר ההוא: "עושים לביתם".
למה זה לא מפתיע???
המבנה הזה מצטרף לרצף של החלטות אומללות מהשנים האחרונות שהביאו לבניית מבנים לא מתאימים במיקומים לא מתאימים.
עיין ערך: הבימה החדש / בית ראש הממשלה (שנגנז בינתיים...תודה לאל) ועוד ועוד.
האם אנחנו רואים כאן איזה שיטתיות? האם זה מקבלי ההחלטות שמעגלים פינות ו/או עושים כרצונם?
מסכים איתך!!!
תושבי המקום כבר התנגדו למבנה הזה ובכדי לרצות אותם אמרו להם שיארגנו איזה חוג או פעילות לילדי המקום, שייתקיים בתוך הקופסא.
עוד יום אחד יפנו את מרכז השלום..כאשר שווי הקרקע יטפס
וזה לדעתי יקרה לפני שיהייה שלום
:-)
משכיל ומעשיר.
אבל באשר לנקודות שהעלית - כאן ניתן לראות עליבותה של החלטה, בחירה של עיצוב, וניכור סביבתי משוועים.
בערך כמו מי שיאכלסו את המקום הזה, שלא טורחים בכלל לרדת למכולת בצ'כנוה ולברר מה באמת השכנה שבדיוק ירדה לקנות חלב כי ניגמר לה, חושבת על השלום.
יומרה נוראית מבחינתי.