המרצפת הלבנה - סיפור עתידני-רומנטי לשבת בהשראת ציור של אורית גפני

לצפייה במסך מלא

המרצפת הלבנה - סיפור עתידני-רומנטי לשבת בהשראת ציור של אורית גפני

‎52

יחסים אורית גפני אמנית דיגיטלית

67 תגובות יום שבת, 15/8/09, 20:19

ההודעה במוחי הייתה קצרה ומעצבנת: "ממרצפת רקיע מספר 3333 בחזקת אין סוף נמחק הצבע. נא טיפולך המידי!". לעזאזל! אפילו בשבת אין לי מנוחה! אם אתפוס את האידיוט שצבע את המרצפת הזאת בשבוע שעבר, אשבור לו את שתי הידיים השמאליות שלו! למה בכלל מעסיקים עובדים מתחילים ללא כל כישרון באימפריית הרקיע? אז מה אם יש משבר כלכלי, זאת סיבה להרוס את השמים לכולם?

טיפסתי על המדרגות הנעות המובילות למעלה, אל מרצפות הרקיע. לא יכולתי שלא לסקור בגאווה את המרצפות שבמתחם אחריותי, שהבהיקו בגוונים נפלאים של תכלת, כחול, ומשיחות אפור נוצה קלילות. חזי תפח מסיפוק, ולא בכדי. בחמש שנות עבודתי כאמן מומחה צברתי ניסיון ומוניטין למרות גילי הצעיר. שוב ושוב הוזעקתי לתקן טעויות צבע של בכירים ממני. שוב ושוב הצדקתי את כל התקוות.יכולתי עוד להמשיך להרהר בנפלאותיי, כשצחוק לגלגני פכפך היישר מהמדרגה שמעליי, משפתיה האדומות, המתקלסות של לבנה, עמיתתי לצוות, והבחורה הכי מרגיזה בשמים!

"שוב את?", צווחתי עליה. "שוב רוקנת את הצבע מאחת המרצפות שלי?". לבנה הפשילה את ראשה האדמוני לאחור וגעתה בצחוק. "יופי, יופי, מצחיק נורא!", נהמתי. יום אחד אתפוס אותה ואחנוק אותה עד שפניה יהפכו לבן מחליא, כמו המרצפות שלי שבהן היא מתעללת! אלף פעם התלוננתי עליה רשמית, כשאני ממלא את כל הטפסים הנדרשים , ומוחה על פגיעה בזדון בעבודתי האמנותית. אבל לבחורה הזאת יש פה, חבל על הזמן! בלשונה החלקלקה הסבירה למנהל המחלקה שלנו, שכל רצונה הוא שאמני הצבע ייצאו מהשבלוניות שלהם ויחפשו הרפתקאות יצירתיות חדשות ונועזות. "כמה כבר אפשר לראות כחול, תכלת ואפור ענן?", אמרה בלהט. "לא הגיע הזמן שבני אדם יתבוננו בשמים וימצאו בהם משהו חדש ומפתיע?

נימוקים לא חסרו לה, לאפרוחית הקטנה הזאת, שרק בשנה שעברה הגיעה לצוות שלנו, וכבר אין מי שלא הכיר את מעלליה. "ירים אדם את מבטו לשמים ויראה פתאום מרצפת ריקה! לזאת אני קוראת הפתעה של ממש! יציאה מהשגרה, שבירת מוסכמות!". לא תאמינו כמה חסידים ומעריצים היו לה ללבנה הזאת. תוך שנה עדר של אמני צבע עונה אמן לכל מילה שלה. גברים טיפשים! חשבתי בבוז. רק רואים נקבה וכבר מוכנים להשתחוות אפיים ארצה...אבל לא אני!

הצבתי את הסולם על המדרגה מול המרצפת הריקה, טבלתי את המברשת בתערובת של צבע כחול אינדיגו מהמם, כזה שיש לי עליו זכויות יוצרים, והתחלתי למרוח על המרצפת, אלא שזו נשארה לבנה כשהייתה! מה הולך פה? ניסיתי דלי צבע אחר, תכול לבנבן, אך המרצפת, מעשה שטן, סירבה להיצבע! אפשר פשוט להתפוצץ! הרמתי את ראשי כשאני מנער את שערי השחור העבות הלאה ממצחי, ואימצתי את מבטי במרצפת. היא נראתה רגילה לחלוטין. העברתי עליה את ידי. היא חזרה דביקה מעט. מישהו מרח על המרצפת דבק דוחה צבע! והמישהו הזה יכול להיות רק...ברור לגמרי מי!

ירדתי למטה למרפסת הציוד וחיפשתי חומר שיסיר את הדבק הארור. כלום, שום דבר! המחסן העלוב של הרקיע לא מסוגל להתמודד עם פגיעות זדוניות מבית היוצר של לבנה! איך אסיר את הדבק ? הרמתי עיניי למעלה, למתחם שלי, כואב את עלבונו. שורות שורות הבהיקו המרצפות שצבעתי בחמש השנים האחרונות במיטב צבעי הקשת. תכול, כחול, אפור ענן, תכול, כחול, אפור ענן, וחוזר חלילה. במרכז בלטה במלוא לובנה מרצפת 3333 בחזקת אין סוף, כשהשמש העולה מעניקה לה זוהר מהמם.

ככל שעלתה השמש, כך החליפה המרצפת את צבעה הלבן לזהוב זוהר, באלף ואחד גוונים שונים. התבוננתי כמהופנט בתופעה. המשכתי להתבונן. ושוב. ועוד פעם. ולא יכולתי להסיר את עיניי מהמרצפת הלבנה הקסומה. היא כל כך הזכירה לי את עורה של לבנה בשמש. אותו עור צחור שהופך זוהר ומלא חיים, כשאור השמש נח עליו...

"נכון שזה יפה?", שמעתי את לחישתה הרכה של לבנה מאחוריי. היא הייתה כל כך קרובה, עד שיכולתי להריח את טיפות השמש שבהן התבשמה. לא עניתי. יש רגעים שעדיף לגבר לסתום את הפה לאחת כמו לבנה בנשיקה ממושכת בחזקת אין סוף....

* הסיפור נכתב בהשראת ציור דיגיטלי של האמנית אורית גפני, חברתנו מהקפה, המצורף בזה.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=1177267&utm_source=gmail.com&utm_medium=email&utm_content=text&utm_campaign=Daily_mail

*כל הזכויות שמורות לאלומה עברון (c)

דרג את התוכן:

תגובות (67)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

המספרית

23/8/09 22:41:

צטט: fanny-li 2009-08-23 11:10:51

אלומה את ריגשת אותי עד העצם

בכתיבה שלך את מדברת על כל נושא

ונוגעת בכל נקודה שיש בה רגש.

שבוע קסום לך חברה.

תודה מתוקה שלי!

fanny-li

23/8/09 11:10:

אלומה את ריגשת אותי עד העצם

בכתיבה שלך את מדברת על כל נושא

ונוגעת בכל נקודה שיש בה רגש.

שבוע קסום לך חברה.

המספרית

19/8/09 22:03:

צטט: טלי פרי 2009-08-15 21:43:08

אלומה יקרה,

את מומחית בכל הז'אנרים, את זה כבר הוכחת לנו

ואפילו בסיפור מז'אנר מדע בדיוני, שאני בדרך כלל לא אוהבת שבית את ליבי.

טלי*

הסמקתי קשות...

המספרית

19/8/09 22:01:

צטט: אורורה בורליס 2009-08-19 20:33:24

אלומה, התגעגעתי אז באתי ונהניתי*

ברוך שובך, מותק!

אורורה בורליס

19/8/09 20:33:

אלומה, התגעגעתי אז באתי ונהניתי*

המספרית

19/8/09 14:51:

צטט: מיקה אלמגור 2009-08-15 21:27:45

אלומה אהובה, "...יש רגעים שעדיף לגבר לסתום את הפה.... בנשיקה ממושכת" שבלוני - וכ מ ה מ ר ג ש.

וכל פעם שחוזרים על המשפט, אותו פרפור קל... שבריר של החמצת פעימה... אותה אנחה... אותו חיוך.

efshar לגוון ולכתוב לא שבלוני.... אבל גם שבלוני טוב - הוא טוב!

התרגשתי, אהבתי, כיכבתי. חיבוק.

מיקה'לה, חתיכת תגובה ססגונית, מגוונת ולא שבלונית הרבצת פה....חיבוק!

אילת*1

18/8/09 15:21:

אפרת Jeki

18/8/09 01:59:

כמיטב דרך הסיפורת של אלומה והצבע של גפני

אהבתי

אפרת*

המספרית

17/8/09 14:51:

צטט: באה ♥מהנשמה 2009-08-15 21:11:19
מאד יפה...♥*

גם תגובתך מאוד יפה...

יעל2228

17/8/09 13:43:

מקסים ביותר,

תענוג לקרוא......להרגיש את הדימיון..........לקחת אותי קצת למקום אחר....

שאול הוד

17/8/09 12:07:

אלומה, סיפור שובה לב ביופיו..

בכל צבע יש צבעים אחרים וצדדים אחרים..

רק שנלמד לראות את אותם צבעים ולצאת מהקיבעון..

כבוד על הפירגון לאורית..

המספרית

17/8/09 10:21:

צטט: debie30 2009-08-15 21:08:31

אלומה,

התמונה של אורית מרתקת ומפתיעה,

ואת חיברת לה סיפור מרתק

על מרצפת 3333 שיש בה את כל צבעי הקשת.

תודה!

אכן, מי כמוך , ציירת אהובה שלי, יודעת מה עושה לי ציור משובח...

גו'די 50

17/8/09 09:28:

אלומה יקרה, נהנת לקרוא אותך

ובמיוחד משילוב של ציורים וסיפורים

פשוט מקסים.

מצפה כל שבוע לסיפורך המדהים.

כל הכבוד לפירגונך לציירת

כל הכבוד לכתיבתך.

ענף

17/8/09 09:07:

לדעתי את לא נורמאלית

לא נורמאלית הוונה ביחס לאחרים שכאילו

הם נורמלים.

לוקחת חלון,לבן,כותבת על זה סיפור מרגש

מתחיל בקינטור וניגמר ברומנטיקה.

אז את נורמאלית?

כן.

קצפת...

17/8/09 09:00:

מקסים כל פעם מחדש

יום נפלא לך..

יהודית מליק-שירן

17/8/09 00:56:

צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-08-15 20:38:00

אלומתי היפה

שבית אותי בפירגונך לאורית על עבודתה עם המרצפת. שבית אותי עם סיגנון הכתיבה המשובח שלך, נעמת לי מאוד בסיפור הזה. אהבתי "והתלבשתי" גם על התמונה שהביא עמיחי השובב. את כותבת נהדר*

Naomi P

16/8/09 20:16:

iris 8

16/8/09 16:06:

אלומה יקרה איזה סיפור מרגש

אין גבול לדמיון שלך ...

אהבתי והתחברתי לסיפור .

איריס

רותישקה

16/8/09 14:52:

ריגשת אותי בכתיבתך,

שיהיה לך שבוע נפלא.

לולה של היום

16/8/09 14:42:

כוכב באהבה!!

אין כמוך מותק.

תמיד מעלה חיוך.

המספרית

16/8/09 14:27:

צטט: o historia 2009-08-15 21:06:55

iafe meod

hen hen!

המספרית

16/8/09 09:59:

צטט: pozit 2009-08-15 21:02:30

הסוכריה השבועית יאמי

שבוע ניפלא לך חברה יקרה

עם המון מזל פוזית*

תודה לך, חברה-סוכריה מתוקה שכמותך!

המספרית

16/8/09 09:58:

צטט: שמעון רוזנברג 2009-08-15 20:55:37

נכון שהסיפור הזה נכתב כדי לשמח אותי? (סתאאאאאם)

הצלחת!

לא אכפת לי שראשה של לבנה אדמוני, אבל בהחלט אכפת לי ש"רצונה הוא שאמני הצבע (או המשוררים...) ייצאו מהשבלוניות שלהם ויחפשו הרפתקאות יצירתיות חדשות ונועזות. ..לא הגיע הזמן שבני אדם יתבוננו בשמים וימצאו בהם משהו חדש ומפתיע? יציאה מהשגרה, שבירת מוסכמות!" - האין זה רמז לשבלוניות והבנאליה של כמה וכמה מהכותבים כאן ובפורמים אחרים?

*

שמחה ששימחתי אותך ובמיוחד שמחה אם אתה מרגיש שנכתב בדיוק בשבילך, כי זו התגובה האידיאלית של הקורא האידיאלי...שאלת אותי בזמנו אם יש לי גם סיפורים "לא כל כך קיטשיים", ואמרתי לך שתעבור על הארכיון שלי ותמצא...הסיפור העתידני ההזוי הוא סגנון שמגיח לעתים קרובות ממני, ובו אני מרשה לעצמי להתפרע כאילו אין אלוהים..... תקרא למשל את "רוקדת החלומות", "הסוכה הירוקה", "רזה מדי", זוללת הזכוכית"...אתה יכול לקרוא גם את "האישה בכחול" שנכתב כסיפור מטורף לחלוטין המתרחש בשני זמנים במקביל...תיהנה!

המספרית

16/8/09 09:50:

צטט: bonbonyetta 2009-08-15 20:50:20

*

אהבתי, את הסיפור ואת הציור

ואני אוהבת אותך!

המספרית

16/8/09 09:49:

צטט: מאיה113 2009-08-15 20:49:56

כוכב

תמיד נהנית לפתוח איתך את השבוע

נהניתי והפרגון

מקסימה את.

תמיד נהנית לקרוא את תגובתך המפרגנת!

שוש 10

16/8/09 09:13:

אלומה, שיחקת אותה

* שוש

* אילת השחר *

16/8/09 08:43:

שושי פולטין

16/8/09 07:57:

מתחת אותנו, אלומה, עם הנשיקה עד הסוף!

כבר חשבתי שהפעם היא לא תגיע, אבל כמובן שלא אכזבת.

וההשראה?!

נו , מה יש כבר לומר שעוד לא נאמר על התמונות המדהימות של אורית

אשר גורמות בכל פעם לוואו מחדש?!.

מינואט

16/8/09 06:54:

רעיון מדליק

נו שוין, היה שווה לחכות

שבוע טוב

פיצה סמדר

16/8/09 01:26:

איזה מקסימה את אלומה כל כך מפרגנת ואוהבת אשה מדהימה!

איזמרגד

16/8/09 01:00:

הידד הידד לך.

תפסתי שתי ציפורים במכה אחת..

את עם הסיפור היפה ואורית עם הצילום הנפלא.

שיתוף פעולה יוצא מן הכלל.

שתיכן גיבורות שלי.

אהבתי את סיפורך..עכשיו אעבור לאורית.

שטוטית

16/8/09 00:51:

אוסטין

16/8/09 00:41:

סיפור יפה לפתיחת השבוע

ארי

המספרית

16/8/09 00:35:

צטט: מינהפרי 2009-08-15 20:49:03

אני כל כך אוהבת

את סיפורייך המרתקים, אנושיים,

מלאי הצבע.....

נהניתי מאוד מהסיפור הלא מרובע הזה....

ומצטרפת לחתום בזהב ובנשיקות

לשבוע צבעוני ומלא טיפות שמשששש.

נהדר!

נכון שטיפות השמש מריחות נפלא...?

המספרית

16/8/09 00:34:

צטט: אישה1 2009-08-15 20:39:33

אלומה היקרה,

תחת מכחול המילים שלך, אפילו מרצפות לבנות מקבלות צבע!

והשידוך בין הסיפור ליצירה של אורית יוצר פלטה נהדרת של גוונים.

בראבו!

דינה

סומק ורוד התפשט על לחיי הצהבהבות, ועיניי הירוקות הפכו כחולות, בהשפעת מחמאותייך...

המספרית

16/8/09 00:33:

צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2009-08-15 20:38:00

כוזי, כוזי, אין עליך, אתה פשוט גאון! אבל אם זה רמז שאכתוב סיפור אירוטי על מונה ליזה, אז לא אני, לא אני ...

המספרית

16/8/09 00:29:

צטט: ידידת אמת 2009-08-15 20:37:40

אלומה היקרה אז גמני כיכבתי ועכשיו הולכת לקרוא

שבוע טוב

מזי

אז אני קודם מודה לך, ועכשיו הולכת לקרוא את תגובתך העתידית...

המספרית

16/8/09 00:28:

צטט: אורית גפני 2009-08-15 20:42:10

קראתי...

חייכתי...

צחקתי...

דמיינתי...

אהבתי...

איזה יופי שזה חתום בנשיקה !

שמחתי לספק את ההשראה...

חותמת בנשיקה גם כאן...

or6

16/8/09 00:18:

כוכב... אתן מהממות.. ולך המספרת השבועית שלי ברכות מיוחדות.

המספרית

16/8/09 00:16:

צטט: אורית גפני 2009-08-15 20:31:59

וואו - רגשת אותי...

אז כיכבתי... ועכשיו אקרא את הסיפור....:-)

תודה אלומה על פירגון אינסופי !

אורית

אורית, כשמסתכלים על היצירות שלך, איך אפשר לא לשאוב השראה מהן? כשראיתי את הציור הזה היום פשוט נגנבתי לגמרי! ממש ראיתי את השמים כרצפה!!! את פשוט עושה לי את זה, אין מה לדבר!

מיכאל 1

16/8/09 00:11:

יפה מאד, אלומה איך באמצעות כתיבת הסיפור שלך, את גם מפרגנת לחברים בקפה.

יש לך דמיון למכביר, אמנם, אין כאן ממש עלילה אבל עתידנות יש ויש, וישנן נקודות אפילו שיכולות לעורר מחשבה,

בגלל מקוריותם. שיהיה לך שבוע נעים והמשך פורה של יצירה !

בטי 2000

15/8/09 23:58:

לבנה??בחורה כלבבי

בטי

חן-לי

15/8/09 23:53:

כוכב וברכה..

מרגיש שאני נמצא בים של כשרונות ושל נשים מוכשרות ומיוחדות.

תודה שאתן חברות שלי.

רפאלה

15/8/09 23:04:

לא אוהבת לבוא בידיים ריקות...

הסיפור שלך והציור של אורית ראויים לשבחים.

לשתיכן אשוב לככב מחר..

הסיפור שלך מקסים.

שבויי בדרך כתיבתך..

אוהבת כיצד את מצליחה לרתק..

לא תאמיני בשעות הצהריים חיפשתי אם יש סיפור ולא היה..

חשבתי לתומי מה קרה..אך לא הרגשתי מספיק טוב כדי להרים טלפון ולברר מה קרה (שמרתי לך כוכב...נכנסתי אליך ולא היה סיפור ותהיתי מה קרה...)

לא יכולה לצאת מהשבת בלי הסיפור שלך..

כמו שהדתיים לא יכולים להתחיל שבוע ללא הבדלה בין קודש לחול..

או כמו עם האפיקומן שאם לא מוצאים אותו..ליל הסדר לא נגמר..

בינתיים ברכות ונשיקות ועוד אשוב.

רפאלה

דסיקה

15/8/09 22:57:

כיכבתי, עכשיו הולכת לקרוא...

מרדכי מאירצ'יק

15/8/09 22:51:

לאלומה

מליון כוכבים בחזקת אינסוף

לזו שהיא בחזקת הכותבת (הצבעים כאן אמורים להיות בגווני כחול בעזרתו האדיבה של בני)

הצבעונית ביותר שאני מכיר בקפה.

כל הברכות וכל הישועות,

מרדכי.

הדודה מחדרה

15/8/09 22:38:

הסיפור העתידני שלך

הזכיר לי את איב קליין

שידע דבר או שניים על גוונים של כחול.

ל י ד י ה

pinkason1

15/8/09 22:36:

אהבתי שבוע נפלא

*רונן*

15/8/09 22:29:

אוהב את ימי שבת

ומאז שאני בקפה

פי כמה

בזכותך

נ.י.ל.י

15/8/09 22:19:

כשלאורית הגבתי

עליך חשבתי

נשבעת

ואכן לא אכזבת אותי יקירה

סיפור כלבבי

במלוא מובן המילה

רמיאב

15/8/09 22:14:

רעיון קצת הזוי... אבל מאוד מוצלח.

כרגיל את גדולה!!!

טלי פרי

15/8/09 21:43:

אלומה יקרה,

את מומחית בכל הז'אנרים, את זה כבר הוכחת לנו

ואפילו בסיפור מז'אנר מדע בדיוני, שאני בדרך כלל לא אוהבת שבית את ליבי.

טלי*

מיקה אלמגור

15/8/09 21:27:

אלומה אהובה, "...יש רגעים שעדיף לגבר לסתום את הפה.... בנשיקה ממושכת" שבלוני - וכ מ ה מ ר ג ש.

וכל פעם שחוזרים על המשפט, אותו פרפור קל... שבריר של החמצת פעימה... אותה אנחה... אותו חיוך.

efshar לגוון ולכתוב לא שבלוני.... אבל גם שבלוני טוב - הוא טוב!

התרגשתי, אהבתי, כיכבתי. חיבוק.

באה ♥מהנשמה

15/8/09 21:11:

מאד יפה...♥*

debie30

15/8/09 21:08:

אלומה,

התמונה של אורית מרתקת ומפתיעה,

ואת חיברת לה סיפור מרתק

על מרצפת 3333 שיש בה את כל צבעי הקשת.

תודה!

o historia

15/8/09 21:06:

iafe meod

pozit

15/8/09 21:02:

הסוכריה השבועית יאמי

שבוע ניפלא לך חברה יקרה

עם המון מזל פוזית*

שמעון רוזנברג

15/8/09 20:55:

נכון שהסיפור הזה נכתב כדי לשמח אותי? (סתאאאאאם)

הצלחת!

לא אכפת לי שראשה של לבנה אדמוני, אבל בהחלט אכפת לי ש"רצונה הוא שאמני הצבע (או המשוררים...) ייצאו מהשבלוניות שלהם ויחפשו הרפתקאות יצירתיות חדשות ונועזות. ..לא הגיע הזמן שבני אדם יתבוננו בשמים וימצאו בהם משהו חדש ומפתיע? יציאה מהשגרה, שבירת מוסכמות!" - האין זה רמז לשבלוניות והבנאליה של כמה וכמה מהכותבים כאן ובפורמים אחרים?