נתקלתי בה באקראי. אז עוד הייתי שבר כלי. מחפש נואשות פינה חמה להניח בה את ראשי הכאוב, פינה שתהווה לי רגע של מרגוע מכל החרא שסביב. אז עוד התביישתי להודות שאני בכלל מחפש משהו נואשות. מפנים יפות היא הפכה למשהו גדול הרבה יותר. לאט לאט, כמעט מבלי שהרגשתי - כבשה לאיטה כל פינה בי, מותירה חותמה על כל מחשבה שחולפת. קולה ננעץ בנשמתי וניקב חורים דרכם יכולתי סוף סוף לנשום. רך, מנחם - יפה כל כך... מושך אותי אליה בכוח שאין לי אלא להתמסר לו. תמיד הייתי טיפוס של "לבד" - לא מעניין אותי לראות אנשים. לא לשבת על כיסא מזוין שמישהו הניח על פיסת רחוב תחת שלט ניאון ולקרוא לזה בילוי. לא להתלבש יפה כדי להיות אטרקטיבי מספיק בעיניי עוברים ושבים שלא מעניינים אותי בשיט. פתאום מצאתי עצמי מייחל לרגע בו היא תשב כאן לצידי, תניח ראש על החזה שלי ותלטף אותי כבדרך אגב, להתעורר בבוקר ולראות אותה שכובה לצידי, ישנה - להביט בה ולא להאמין שאני הוא זה לצידו היא שוכבת... זו היא שהזכירה לי שאף פעם אסור להפסיק לנסות. זו היא שהזכירה לי שמותר לחייך מבלי להרגיש אשם. עובר עוד יום והיא עדיין שם. ואני - מתעטף בה ככל שמתאפשר לי. מביט מהצד בכל אלו שמנסים איתה את מזלם - מקנא לעיתים, גאה בה תמיד. יודע שגם אני נמצא אצלה עמוק, שכבר אין לי מה לפחד. אולי עוד יהיה בסדר בסוף. |
תגובות (68)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הכי אישי שיש.
שמח שבאת, יפעת פלד :-)
שום השתקפות - היא הכי אמיתית שיש :-)
אחד הארוכים שלך. וגם האישיים.
מאוד אהבתי
(ברור יהיה טוב)
רגע, זה עם פתח או צירה מ'?
שמח שאהבת.
ותודה לך.
אמן:)
בלי בולשיט -
מקסים ומרגש
זו בדיוק הפוזה שלנו :-)
זה באמת כיף. אפילו שהכל יחסי.
לא פוחד מתל-אביבים.
אמיתי ובלי כל פוזה....
כמתאים לירושלמים...
נשמע כייפ להפסיק לפחד
אפילו לקצת... :)
אתה ממשיכ להעליב.
אינ בעיה.
<עושה עמ הידימ תנועה של "חכה חכה">
אני פסיכית חכמה!
יש לי כובע רחב שוליימ לבנ כזה.
אל תעליב סתמ.
ואני חשבתי שכל התל אביבים מאאגניבים. טעות של ירושלמי.
את תסתובבי עם משקפיים כאלו כמו גדולה, כי אני לא מסתובב עם אנשים שהם לא חכמים בשמש.
השתגעת?
אני לא מסתובבת לידכ עמ משקפימ כאלה.
אני תל אביבית מאאגניבה.
איזו תלמידה גרועה את יא אללה...
הכל בסדר בטקסט, המשפט האחרון הוא דווקא משפט אופטימי. אבל עזבי את ההסבר שלי, הוא לא באמת מעניין.
ומה ים עכשיו? אני ירושלמי. אני אבוא רק אם תביאי לי משקפיים כאלו שמחובר אליהן מגן לאף.
אבל המורה, קראתי שוב
ואני עדיינ לא מבינה למה המשפט הזה בסופ.
כאילו הכל לא בסדר במהלכ הטקסט ואז אתה אומר "אולי עוד יהיה בסדר בסופ" זה פשוט לא מסתדר לי.
אבל לכ תבינ פסיכית.
לא יודעת לגבי הפסיכה, אבל אני מחר על הבוקר בימ.
אתה בא?
שמח שאהבת. תודה, מירה.
מה, למרות שאני כזה אריסטוקרטי?
ובאמת אין לי מושג.
(= מבולבל קצת פחות מזה שמיה'לה הגיבה לפוסט)
האמת - שכן. תקראי שוב ותחזרי אלי.
ועכשיו חידה:
פסיכה ופסיכית הלכו לים. מי נשאר?
:-)
תודה, פסיכה (על שם הסבתא?...)
כן, מין עסק מוזר כזה.
כן ואמיתי, ונוגע. מאוד נוגע.
מירה
מוטיב חוזר אמרנו?
היא מתאימה לך.
הפשטות.
אין לך מושג כמה.
אני לא מבינה <בלי ציניות הפעמ>,
כתבת כל ככ יפה, כל ככ אוהב, וכל ככ טהור ואמיתי
והמשפט האחרונ שלכ "אולי עוד יהיה בסדר בסופ"
אומר משהו אחר.
אני טועה?
נשמע מדהים ואתה מתאר את הרגשות בכתיבה מאד יפה ומרגשת...
תהנה! התאהבות היא אחד הקטעים היפים בחיים!
"...אין לך מה לפחד יותר
הגיע הזמן לחוות ולחיות
ולהיות מאושר:)"
תזכרי את זה טוב, הא?
ותודה :-)
לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר :-)
יא אללה. באה, זורה מלח על הפצעים והולכת.
שלא תשכחי את הטובלרון שלי, הא?
הפוסט הזה הוא פשוט
עילוי רגשי,
הכי ריגשת
הכי מרגש עד כה
ובטוח יהיה בסדר
הרי אמרת אין לך מה לפחד יותר
הגיע הזמן לחוות ולחיות
ולהיות מאושר:)
בהצלחה לכם
life from NY city!
שריון עבה? מה פתאום.
יפה, זה חרוז :-)
כן, די בסדר גם עכשיו.
מה נסגר עם השמות של כולם? אני לא עוקב...
שמח שאהבת בכל אופן, תבואי שוב :-)
שאני אבין, את קראת לי הרגע ציון?
שמח לראות אותך פה, שמשיה :-)
לא יודע כמה היא תשמח לשמוע שהיא מוציאה ממני משהו לירי.
יהיה בסדר, אליס. יש מלא הזדמנויות שמחכות לך פה בעיר התוססת שלנו :-)
כל פעם מפתיעה בשם אחר, יפה.
שמח שאהבת :-)
נדיב מצדך, תודה :-)
מגניב 'ך ת'חמצה?
לא יודע אם זה יותר יפה, אבל זה בהחלט מרענן לכתוב ככה.
תודה, איריס.
אני אחפש את השיר, תודה.
למרות שזה כאילו שנתת לי זיכוי למתנה :-)
:-) I'm sure it will
תודה, ליאי.
יפה, יש לנו אותו טעם :-)
תודה. וברוכה הבאה.
שמח שאהבת, אתה תמיד מוזמן.
במקום הנכון ,בזמן הנכון.
ממקום של חולשה, מתעצם לצידה.
כבר בסדר.....
*
כן. רך כזה.
הללויה!
ובא לציון גואל(ת).
כן גם אני אהבתי.
מוציאה ממך משהו לירי זורם.
אהבה.
אצלי זה כל הזמן כמעט...
וכמעט זה בכלל לא
או מעט
מחזיקה לך אצבעות
איזה תענוג לקרוא פוסט כזה אצלך
תשמור על האהבה שלך
אורית :))
אתה מאוהב.
יש לך המון כוכבים, הנה עוד אחד*
וויי, איזה מגניב!
מסתבר שבסדר גם עכשיו.
יקירי...אתה כותב עוד יותר יפה כשאתה מאוהב. (סתם דאגתי...)
מקווה שאתה נותן לה לקרוא.
מאחלת לכל הבנות הטובות באשר הן שגבר אהוב יכתוב עליהן מילים כאלה.
אמן.
שייניד אוקונור שרה דואט מקסים שיר קאוור לשיר של רוד סטויארט,did i told u latly that i love u.
מתאר בדיוק את הפוסט שלך.לא יודעת איך לשלווח את הלינק לשיר אז תחפש תשמע ותגיד לי דעתך.
it will be magical in the end..
you'll see..
קסם :)
מדהים, קבל כוכב...