לאור הצלחת הפוסט הקודם, וכדי שחלילה לא תחשבו שאני משהו מעבר לפשוט דיסקרטי, להלן הסיפור הכי נפלא ששמעתי על ילדים בזמן האחרון (ולא על שלי :-)) בשבוע שעבר (פורים) סיפרו לי על ילד שאמא שלו נשארה ערה לילות שלמים כדי לתפור לבקשתו תחפושת של ספיידרמן. בימים ההם, אתם יודעים, לא היו תחפושות מוכנות כמו היום ואז היו תופרים הכל ביד. אבל, וכאן אנחנו מגיעים לנקודה, למרות ההשקעה המטורפת, כשמגיע יום החג עצמו הילד מתלבש בבגדים הרגילים ביותר שלו ואת התחפושת מחזיק מגולגלת מתחת ליד! אמו המזועזעת שואלת "מה נהיה" והילד עונה, בשיא הרצינות, שעכשיו הוא האיש "הרגיל" ושרק אם יצטרכו אותו, אז הוא יחליף לספיידרמן....
|
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גדול!
מענין לשמוע, בטח יש לו עוד יציאות טובות לילד, הוא נשמע עניני, תבדוק לנו :-)
עכשיו הבנתי את כל הקטע ירון, ואני רוצה גם איזה שני גאדג'טים כאלו משתנים כזה כאילו. שתארוז לי שניים?
בעצם במחשבה שניה לא צריך לארוז, אני אוכל אותם על המקום.
מדליק הדימוי שלך. מאוד אהבתי.
אמיר, אחלה סיפור.
גם בהקשר לפוסט הקודם, לחברים שלי הרווקים, שלא רואים את עצמם מגדלים ילדים אני תמיד מסביר שגידול ילד זה כמו תחביב. (יש לי ילדה בת שנה וחצי).
אתה נהנה לדבר עליהם, לצטט אותם, הם כמו גאדג'טים רק עם הרבה יותר פיצ'רים ומתקדמים ומשתנים כל יום.
אני בטוח שאותה אמא נהנתה להשקיע בתחפושת בלי קשר לאם הוא לבש אותה או לא.
בדיוק כמו משוגע לרכב במוסך או גולש גלים שממרק את הגלשן שלו.