לוצ'יאנו פברוטי נתן תרומה בעולם המוסיקה שרק מעטים מסוגלים לה. 

פברוטי, בעזרת שניים מידידיו, שהיו זמרים גדולים בעצמם,

הלא הם פלאסידו דומינגו וחוזה קרראס, 

יצר את מה שהרבה מייחלים לעשות, רובם ללא הצלחה.

אני מדבר על קרוס-אובר. 

קרוס-אובר זה פריצת גבולות

זה לקחת את האומנות שלך, אל מעבר לקהל האוטומטי שלך. 

פברוטי,

אחד הטנורים הגדולים במאה ה-20 ,

הופיע באופרות ובקונצרטים.

הוא אולי לא היה הטנור המבריק ביותר,

אבל הקול שלו היה מתת אל. 

היה לו קל לעשות מה שניסו הרבה טנורים ללא הצלחה.

 אני לא מתכוון לסקור את מהלך חייו האומנותיים שכן זה אינו נושא הפוסט.

רק אזכיר שאת הפריצה הגדולה שלו הוא חייב לזמרת ג'ואן סת'רלנד,

שלקחה אותו לסיבוב הופעות שלה יחד עם בעלה ריצ'רד בונינג המנצח.

 אחרי סיבוב זה ב1963 הוא זכה לקבל כמה תפקידים,

חלקם בלתי נשכחים,

 כשהאהוב עלי ביותר היה רודולפו, באופרה לה בוהם, מאת פוצ'יני, לצד חברתו המופלאה מירלה פרני תחת שרביטו של הרברט פון קריאן.

 עד כאן, טנור קלאסי המוכר,

איך לא, לקהל שבא לקונצרטים ולאופרות. 

ב-1990 הגיע המהפך, הקרוס-אובר.

ההמנון של מונדיאל 1990, שנערך באיטליה נבחר להיות NESUN DORMA מתוך האופרה טורנדוט של פוצ'יני, בביצועו. 

לפני גמר המונדיאל הופיעו שלושת הטנורים, פברוטי, קרראס ודומינגו. 

הקהל, ויש לזכור כי רובו ככולו היה מורכב משוחרי כדורגל,

יצא מגדרו.

 מלבד האריה המופלאה הזו הם שרו קלאסיקות נוספות וכן שירים,

 לאו דווקא קלאסיים. 

מאז הפך פברוטי לפופולרי ביותר מבין העוסקים במוסיקה הקלאסית ומילא את הייד פארק ב150,000 ומעל 500,00 בסנטרל פארק. 

פברוטי משנות ה-90 עסוק היה בשיתופי פעולה עם זמרים מכל התחומים

וערך אינספור דואטים. 

מי שזכה בשנים האחרונות לפרסום, אנדראה בוצ'לי,

לא יכול היה להצליח בצורה כזו,ללא פריצת הדרך אותה עשה פברוטי. 

בין הזמרים איתם עשה דואטים היו:

ג'יימס בראון,

סינטרה,

מייקל ג'קסון,

פרדי מרקיורי,

בונו

ועוד ועוד...

אני מצרף את האריה המופלאה, NESUN DORMAבביצוע שלושת הטנורים 

וכן דואט של פברוטי עם סטינג 

ואת קארוזו, יצירה נפלאה שאיתה פתח אלי ישראלי את תכנית הצהרים שלו בגל"צ. 

לוצ'יאנו פברוטי 12.12.1935-6.9.2007 

תודה לך!