מכירים את המשפט: "אתה לא מכיר אותי - מי אתה שתביע דיעה?"

אבל בתגובה למחמאה? :  "וואהו אתה מכיר אותי כל כך מעט זמן ומיד ראית את הטוב שבי!"

התאהבת? והיא או הוא לא מעוניינים?: "תני לי צאנס- אם תכירי אותי - אני בטוח שתחבבי אותי"

התאהבו בך? ועלה הספק: "אם היית מכיר אותי באמת - בטח לא היית אוהב אותי"

אז מה? אנחנו רוצים שיכירו אותנו? או שעדיף שלא.

האם זו חכמה להראות לאדם שמולינו את הצדדים שאנחנו מעוניינים שיאהב... 

הסיכון הואלשחק עם הקלפים פתוחים.

עד כמה אמיתיים אפשר להיות? אם כל מה שאנחנו רוצים זה שיקבלו אותו כמו שאנחנו ושיאהבו אותנו... 

לרצות למצוא חן בעיניי מישהו זה די מעייף.

אבל להיות מאה אחוז עצמך אמיתי כל הזמן

זה אומר להתעמת עם אנשים כל הזמן שלא תמיד מקבלים אותך כמו שאתה

או להמעיט את מעגל החברים והמכרים והמיותרים...

להעדיף איכות על פני כמות.

ֿולא לתת לאף אחד לערער אותך רק כי הוא חושב אחרת.

אהוב את עצמך