Al pacino 1940
אחד החשובים והטובים שבשחקני האופי של הוליווד מאז תחילת שנות ה- 70, ואחד השחקנים הפופולרים בעולם.
פאצ'ינו החל את הקריירה שלו כשחקן באמצע שנות ה-60, ולמד משחק בסטודיו למשחק המפורסם והמורה שלו היה לי שטרסברג. הצלחותיו הראשונות היו בתיאטרון שם זכה בפרס הטוני על תפקידו המצויין בהצגה "האם הנמר לובש עניבה?", וכיכב בתפקידו הראשון בקולנוע בסרט "נטלי שלי"(69).
בשנת 72 לוהק פאצ'ינו לאחד התפקידים הראשיים בסרטו של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק"(72). למורת רוחם של המפיקים שרצו כוכב גדול לתפקיד (המפיקים רצו את ריאן אוניל, רוברט רדפורד, ג'ק ניקולסון ואת וורן בייטי, אך קופולה הוא זה שהתעקש על פאצ'ינו לתפקיד), קופולה התעקש על פאצ'ינו, ובמהלך ההסרטה ריחפה סכנת הפיטורים מעל ראשו של פאצ'ינו. הכל השתנה לאחר שהמפיקים ראו את הסצינה בה דמותו של פאצ'ינו, מייקל קורליאונה, מבצעת את הרצח במסעדה. לאחר מכן הם החליטו להניח לפאצ'ינו ולתת לקופולה (שגם על ראשו ריחפה סכנת הפיטורים) לסיים את הסרט.
הצלחת הענק של "הסנדק"(72), שכללה חוץ מאת פאצ'ינו גם את מרלון ברנדו, ג'יימס קאן, דיאן קיטון ו- רוברט דובאל, הפכה את פאצ'ינו בין לילה לכוכב גדול, ובשנים הבאות הוא כיכב ברצף של תפקידי אופי מעולים בהם הפגין משחק רב עוצמה, ואלו הקנו לו מועמדויות לפרס האוסקר והפכו אותו לאחד השחקנים המובילים בהוליווד. על תפקידו המצויין כמייקל קורליאונה בסרט "הסנדק"(72) היה מועמד פאצ'ינו לפרס האוסקר.
אגב בסרט "הסנדק"(72) מגלם פאצ'ינו את דמותו של מייקל קורליאונה (השם קורליאונה ניתן לאביו בסרט ויטו קורליאונה מכיוון שהוא הגיע מעיירה בשם קורליאונה שבאיטליה), ומשפחתו של פאצ'ינו הגיעה מעיירה איטלקית בשם קורליאונה.
שנות ה- 70 היו השנים הגדולות בקריירה של פאצ'ינו כשחקן אופי מוביל, הוא גילם גלריה רחבה של דמויות שונות ומגוונות, ובכולם הפגין משחק רב מעלה, אנרגיות מתפרצות, כישרון משחק יוצא דופן של שחקן אופי הנכס לעורן של הדמויות, שחקן פרפקציוניסט הלומד את התפקיד באופן מושלם. הוא גילם תפקיד של שוטר ישר הנלחם בשחיתות המשטרתית בסרט המופת של סידני לומט "סרפיקו"(73) שהביא לו את המועמדות השניה שלו לפרס האוסקר, הוא שב לתפקיד מייקל קורליאונה בסרט ההמשך יצירת המופת של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק חלק ב' "(74) ושוב היה מועמד לפרס האוסקר כשחקן ראשי, הוא כיכב בתפקיד גבר צעיר השודד בנק במטרה לממן ניתוח לשינוי מין לחברו בסרטו המעולה של הבמאי סידני לומט "אחר צהרים של פורענות"(75) ו- הוא כיכב בתפקיד עורך דין בסרטו המצויין של נורמן ג'ואיסון "וצדק לכל"(79) עליו היה מועמד בפעם הרביעית לפרס האוסקר.
לאחר עשור פורה בו הפך לאחד מכוכביה הגדולים של הוליווד, ולאחד משחקני האופי המוערכים בעולם, החל פאצ'ינו את שנות ה- 80 בסדרת סרטים כושלים בהם "שוטטות"(80) של הבמאי וויליאם פרידקין , "אותור, אותור"(82) דרמה קומית של הבמאי ארתור הילר ו- "המהפכה"(85) דרמה אודות מלחמת הארחים של הבמאי יו הדסון שנחלה כישלון כלכלי מהדהדר והביאה את פאצ'ינו לפרישה מן המסך למשך ארבע שנים. תפקידו הטוב היחידי באותו העשור היה בסרט הפולחן "פני צלקת"(83) של הבמאי בריאן דה פלמה, בו כיכב פאצ'ינו בתפקיד טוני מונטנה, גולה מקובה המגיע למיאמי והופך לטייקון סמים. כאשר יצא הסרט הוא לא זכה לביקורות אוהדות מצד המבקרים, אך עם השנים זכה למעמד של סרט פולחן, והיום הוא נחשב לאחד הסרטים הטובים בקריירה של פאצ'ינו. בכל אופן משחקו הכריזמטי, המוגזם בכוונה והמצויין בסרט הוא אחד הטובים בקריירה שלו לטעמי לפחות (וגם לטעם מבקרים רבים).
בשנת 89 לאחר ארבע שנים בהם לא כיכב בשום סרט, חזר פאצ'ינו למסך בקול תרועה, בסדרת תפקידי אופי מעולים, בסרטים מצליחים שהקנו לו שוב מעמד של כוכב גדול ושחקן מוערך. תפקידו הראשון היה במותחן הפשע שהיה ללהיט גדול "ים של אהבה"(89) בו כיכב לצד אלן ברקין, הוא שב לדמותו של מייקל קורליאונה בסרט השלישי בסדרת סרטי "הסנדק", הוא כיכב לצד מישל פייפר בדרמה הרומנטית "פרנקי וג'וני"(90) ו- הוא גילם תפקיד קומי מבריק באחד מתפקידיו הטובים ביותר בקריירה שלו בסרטו המצויין של וורן בייטי "דיק טרייסי"(90) בו גילם פאצ'ינו את דמותו של "ביג בוי קפריס" הדמות הרעה בסרט. על תפקידו האנרגטי, המשעשע ורב בעוצמה, היה מועמד פאצ'ינו לפרס האוסקר כשחקן משנה.
בשנת 92, עשרים שנה לאחר שהתפרסם ולאחר שמונה מועמדויות לפרס האוסקר, זכה פאצ'ינו בפרס האוסקר כשחקן הטוב ביותר, על תפקידו המצויין כקולונל עיוור היוצא למסע תענוגות אחרון במנהטן לפני שישים קץ לחייו בסרטו המעולה של הבמאי מרטין ברסט "ניחוח אישה"(92) שזכה גם להצלחה ביקורתית וגם להצלחה כלכלית גדולה. באותה השנה היה מועמד פאצ'ינו גם לפרס האוסקר כשחקן מישנה על תפקידו הנפלא בסרטו של ג'יימס פולי על פי תסריטו המבריק של התסריטאי/מחזאי/במאי דיוויד מאמט "גלנגרי גלן רוס"(92) בו כיכב לצד אנסמבל של שחקנים מצויינים בהם ג'ק למון, אלק בולדווין, אלן ארקין, קווין ספייסי ו- אד האריס.
בשנות ה- 90 לאחר זכייתו בפרס האוסקר, החל פאצ'ינו להופיע בשורה של סרטים מגוונים, חלקם בסרטים דרמתיים וחלקם בסרטי פעולה בהם גילם לרוב פושע או שוטר ותפקידיו הטובים ביותר היו בסרטים "דרכו של קרליטו"(93) בו שב לשתף פעולה עם הבמאי בריאן דה פלמה בסרט פשע מסוגנן מצויין, "היט"(95) סרט פשע מעולה של הבמאי מייקל מאן, בו כיכב לראשונה לצד רוברט דה נירו (השניים הופיעו יחדיו בסרט "הסנדק חלק ב' "(74) אך לא כיכבו בשום סצינה משותפת), "מלכודת לפרקליט"(97) בו כיכב בתפקיד השטן לצד קיאנו ריבס, "דוני ברסקו"(97) בו גילם פושע קטן המכניס את ג'וני דפ לשורותיה של המאפיה בלי לדעת שדפ הוא סוכן סמוי, "המקור"(99) דרמה מצויינת של הבמאי מייקל מאן בו כיכב בתפקיד עורך התוכנית "60 דקות" ו- "יום רביעי הגדול"(99) בו שיתף פעולה לראשונה בחייו עם הבמאי אוליבר סטון. פאצ'ינו גם ניסה את כוחו בבימוי וביים את הסרט "לחפש את ריצ'ארד"(93) שהיה מן סרט חצי תיעודי על ניסיון להרים הפקה של מחזהו של שייקספיר.
בשנות ה- 2000 למרות שכיכב במספר סרטים כושלים ולא מוצלחים בהם "סימון"(2002) ו-"יחצן במלכוד"(2002) כיכב פאצ'ינו גם במספר תפקידי אופי מצויינים ובעיקר בולטים שני תפקידים שלו, הראשון בסרט הטלוויזיה "מלאכים באמריקה"(2003) מיני סדרת טלוויזיה בה גילם את דמותו האמיתית של מפיק טלוויזיה המגלה שהוא חולה סרטן, ובתפקיד שיילוק בגירסה ההוליוודית למחזהו של שייקספיר "הסוחר מוינציה"(2004).
לדעתי אל פאצ'ינו הוא אחד מגדולי שחקני של הוליווד הוא שחקן חשוב שהופיע בכמה מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע האמריקאי, הוא שחקן אופי רב גווני, המסוגל לגלם כל דמות באיכות מצויינת, הוא שחקן הנכנס לעורן של הדמויות, לומד אותם ומכניס להם מהכריזמה והאנרגיות המתפרצות שלו. הקריירה שלו אומנם סובלת מבחירות לא נכונות לפעמים של סרטים (הוא סירב לכמה תפקידים גדולים בהם בסרטים "אפוקליפסה עכשיו", "מלחמת הכוכבים", "אישה יפה", "מפגשים מהסוג השלישי" ו- "נולד ב- 4 ביולי") ולצד סרטי איכות גדולים ותפקידים בלתי נשכחים בסרטים "הסנדק", "סרפיקו", "אחר צהרים של פורענות", "הסנדק חלק ב' ", "פני צלקת", "ניחוח אישה" ו- "הסוחר מוינציה" הופיע פאצ'ינו בשורה של סרטים זניחים ולא מצליחים בתפקידים לא טובים שאינם טעמו את מידותיו הגדולות כאחד מגדולי שחקניה של הוליווד בהם בסרטים "אותור, אותור", "המהפכה", "סימון", "יחצן במלכוד", "88 דקות", "כוח הכסף" ואחרים, והרבה פעמים הוא כיכב בתפקידים של שוטר או פושע לדעתי רק בשביל הכסף, אבל בכל אופן מדובר באחד משחקני האופי היותר טובים שידעה הוליווד, שחקן רב עוצמה שהשאיר את חותמו על מסכי הבד.
בקריירה ארוכה שעדיין נמשכת הופיע פאצ'ינו ביותר ארבעים סרטי קולנוע וטלוויזיה, הוא היה מועמד לפרס האוסקר 8 פעמים וזכה בפרס פעם אחת (ניחוח אישה), הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב 13 פעמים וזכה בפרס שלוש פעמים (מלאכים באמריקה, ניחוח אישה ו- סרפיקו) ואף זכה בפרס גלובוס הזהב על מפעל חיים ו- הוא זכה בפרס האמי על תפקידו במיני סדרה "מלאכים באמריקה".
* אני רוצה לציין שכל המידע הרשום כאן הוא מזכרוני ממאמרים ומאתרים שקראתי אודות האדם שמות הסרטים הרשומים ברשימה רובם הם השמות שבהם נקראו בארץ וחלקם שמות של הסרטים בתרגום מאנגלית כפי שחלקם נקראו בארה"ב ובאנגליה.
מבין סרטיו הבולטים ניתן למצוא את הסרטים הבאים: - נטלי שלי (69) - בהלה בפארק הסמים (71) - הסנדק (72) - הדחליל (73) - סרפיקו (73) - הסנדק חלק ב' (74) - אחר צהרים של פורענות (75) - בובי דירפילד (77) - וצדק לכל (79) - שוטטות (80) - אותור אותור (82) - פני צלקת (83) - המהפכה (85) - ים של אהבה (89) - דיק טרייסי (90) - הסנדק חלק ג' (90) - פרנקי וג'וני (91) - ניחוח אישה (92) - גלנגרי גלן רוס (92) - דרכו של קרליטו (93) - לחפש את ריצ'ארד (95) שחקן ובמאי - היט (95) - סיטי הול (96) - דוני ברסקו (97) - מלכודת לפרקליט (97) - המקור (99) - יום ראשון הגדול (99) - אינסומניה (2002) - סימון (2002) - יחצן במלכוד (2002) - השתול (2003) - הסוחר מונציה (2004) - כוח הכסף (2005) - 88 דקות (2007) - אושן 13 (2007) - רצח מוצדק (2008)
מתוך הסרט הסנדק מתוך הסרט פני צלקת תמונות מתוך הסרט הסנדק חלק ב' מתוך הסרט ניחוח אישה מתוך הסרט סרפיקו מתוך הסרט אחר צהרים של פורענות מתוך הסרט דיק טרייסי מתוך הסרט דרכו של קרליטו מתוך הסרט היט מתוך הסרט הסוחר מונציה מתוך הסרט מלאכים באמריקה עם מישל פייפר מתוך הסרט פרנקי וג'וני מתוך הסרט פני צלקת מתוך הסרט הסנדק חלק ג' עם ג'וני דפ מתוך הסרט דוני ברסקי מתוך הסרט ניחוח אישה
|
