כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    על הדף

    ארכיון

    התפרצות (קובץ)

    42 תגובות   יום שני, 17/8/09, 13:52
     

    הגוף אוסף אותי מלהתפזר

    חוסם נפשי מהתפרצות,

    עורי מגן עליי מפני גלישה

    עוצר זעקה אינסופית.

     

    ---------------------

     

    בטיפוס על הר טעם אין,

    אם לא ניתן לתקוע נס.

    הר געש לא פעיל,

    הוא הר געש כבוי.

     

    ---------------------

     

    במורד הלכתי בקלות, אל המים,

    להרוות צימאון בתחתית הבאר.

    חיים שלמים העביר בגעגוע

    תוך טיפוס ממנה לצחיחות.

     

    ---------------------

     

    פרחים שנותיי, חלקם קמלו,

    מחיה בפה מלא את שנובל

    לא מותיר לדבר למות,

    נותרתי לספר לכם .

     

    --------------------

     

    בקיץ חם כבכול שנה,

    אספור אותי מההתחלה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (41)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/10 11:40:

      צטט: מחשבות שבלב 2010-01-01 15:30:55


      אתה כל כך מדייק בתחושות

      ומצליח להסביר אותן

      שזה מדהים!

       

      חבל שאי אפשר לככב תגובות

      כי זאת ממש מסמיקה אותי ועושה נהדר

       

      תודה רבה למחשבות (שלך)

        1/1/10 15:30:


      אתה כל כך מדייק בתחושות

      ומצליח להסביר אותן

      שזה מדהים!

        26/8/09 16:28:

      צטט: ניתרונית 2009-08-25 20:23:37

      חבר.... לפעמים הכל מתחיל מניצוץ אחד קטן

      והר געש כבוי יכול ל"געוש" שוב....

      יופי של דימויים. 

       

      תודה רבה רונית

      שמחת אותי

        26/8/09 16:27:

      צטט: חצי עולם 2009-08-23 03:04:45


      ..ומההתחלה   הכל יתמוסס

      כמו לבה שנשרה מהגרעין

      מפוחדת...

       

       

      ולא נותר דבר.... 

       

      המשך מעניין חצי עולם

      ובנתיים נהנה מהרבה דברים שנותרו עד ש...

       

       

       

      תודה רבה

        25/8/09 20:23:

      חבר.... לפעמים הכל מתחיל מניצוץ אחד קטן

      והר געש כבוי יכול ל"געוש" שוב....

      יופי של דימויים. 

        23/8/09 03:04:


      ..ומההתחלה   הכל יתמוסס

      כמו לבה שנשרה מהגרעין

      מפוחדת...

       

       

      ולא נותר דבר.... 

        22/8/09 16:13:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-08-20 06:55:44

      חברי המשובח,

      לא מרבה אתה לכתוב, אך משכתבת...

      אסופת תענוג צרוף ולמידה!

      אני דולה מבין השורות וממלא תיקי עד גודש...

      יישר כח, בני.

       

      מצליח לי איתך בני

      אני שמח על זה

      אם לא מספיקה לך הכמות אני מוכן לפתוח עוד מגירות

      וההצטנעות שלך מוערכת אצלי כי הרי אתה עצמך מלא וממלא.

       

      גם לך כוח ישר ותודה גדולה

        22/8/09 16:06:

      צטט: טאיה 2009-08-20 02:43:00

      צטט: טאיה 2009-08-20 02:41:15


      הגוף כמו זר עוצר אותי מלהתפזר...

       נפשי   פרוצה  עומדת   במחסומים 

      עורי מתפרק לאפר ומתפורר לאבק

      תחת מטח

      אין סוף לזעקה

       


       

       

       

      אפשר כך ואפשר גם כך

      זה מאוד יפה מה שבחרת להוציא (לך) מהמילים בקובץ הראשון

      אני אפילו שמח על זה.

       

       

      תודה רבה טאיה

       

        21/8/09 13:47:

      צטט: שטוטית 2009-08-20 01:52:33


      ואתמול כבר פגשתי את חבצלות החוף

      אזזזזזזזזזזזז עוד רגע קט נגמר:)) הקיץ

       

      *

       

      }{שטוטית

      שלא יגמר לעולם...

      תודה רבה שטוטית יקרה

       

        21/8/09 13:47:

      צטט: sharon m 2009-08-19 08:28:26


      התפרצויות....

      כל משפט - העיף אותי למקום אחר..

      כל מילה - נגעה, ועוררה מחשבה.

       

      החיבור, שלך עם הפנימי שלך - מחמם את ליבי.

       

       

      תודה רבה שרוני שקראת ונגעת

      אני מקווה שאת לא מפוזרת עכשיו לכל עבר ((:

      גם את מחממת את ליבי

        21/8/09 13:46:

      צטט: דרך הרייקי 2009-08-18 18:59:41

      הי מוטי

      המילים שלך טובות כתמיד

      לא הבנתי את קטע הג'יבריש..

      *

      נויה

      תכווני אותי היכן ראית ג'בריש

      תודה רבה נויה

       

       

       

      שבת נהדרת

       

        21/8/09 00:29:

      צטט: איילת ע. 2009-08-18 16:19:42

      הגוף אוסף אותי מלהתפזר

      חוסם נפשי מהתפרצות,

      עורי מגן עליי מפני גלישה

      עוצר זעקה אינסופית.

       

      דימוי נפלא בעיני

       

      תודה מוטי על המילים שלך

      תודה על הקריאה איילת

      זה צובט שזה נפלא לך.

       

      ועוד משהו צובט:http://cafe.themarker.com/view.php?t=1184923

       

        21/8/09 00:18:

      צטט: OR36 2009-08-18 15:48:44

      הר געש כבוי זה הדבר הכי עצוב שיש... שיא העוצמה לעומת שיר הכלום...

       

       

      מי שחי למרגלותיו חושב קצת אחרת ונראה כי די שמח לו ((:

      אבל המטאפורה שלך יפה.

       

      תודה רבה אור

        21/8/09 00:16:

      צטט: elshir 2009-08-17 22:44:56


      נותרת לספר... כי יש מי שמקשיב נשיקה

       

      יש מי שיקשיב!

       

      תודה אלה

        21/8/09 00:15:

      צטט: rivka12 2009-08-17 19:18:38


      הגוף הוא רק כלי והסערות הן של הנפש...

      והשירים שלך?הם של הנשמה.

      יפה

      תודה רבה רבקה

      שנחכים ונהנה כל הזמן

       

        20/8/09 17:46:

      צטט: מ.י.כ.ל. 2009-08-17 18:38:43

      נוגה משהו, ויפה.

      האמנם עורך מגן עליך?

      ולמה הכוונה ב "נותרתי לספר לכם"? ומה עם השאר?

      נגעת בכמה נקודות "שוות"

      האם העור מגן ואולי בולם השתחררות מסויימת?

      והשאר... נותרו אבל לא בכדי לספר.

       

      תודה רבה מיכל

      מרגיש לי שקראת

       

        20/8/09 17:42:

      צטט: ורד א. 2009-08-17 18:30:26


      אכן התפרצות של מילים,

      שנכתבו מהלב וזורמים החוצה.

      יפה כתיבתך.

       

      תודה רבה ורד

       

      נהנתי שנהנת

       

        20/8/09 17:41:

      צטט: daaaag 2009-08-17 16:07:07

      תספור אותך תמיד..

       

      אהבתי את הטבע השזור במילותיך.

       

       

      תודה רבה דאג

       

      שמחתי בך

       

      חברי המשובח,

      לא מרבה אתה לכתוב, אך משכתבת...

      אסופת תענוג צרוף ולמידה!

      אני דולה מבין השורות וממלא תיקי עד גודש...

      יישר כח, בני.

        20/8/09 02:43:

      צטט: טאיה 2009-08-20 02:41:15


      הגוף כמו זר עוצר אותי מלהתפזר...

       נפשי   פרוצה  עומדת   במחסומים 

      עורי מתפרק לאפר ומתפורר לאבק

      תחת מטח

      אין סוף לזעקה

       

       


       

       

       

        20/8/09 01:52:


      ואתמול כבר פגשתי את חבצלות החוף

      אזזזזזזזזזזזז עוד רגע קט נגמר:)) הקיץ

       

      *

       

      }{שטוטית

        19/8/09 08:28:


      התפרצויות....

      כל משפט - העיף אותי למקום אחר..

      כל מילה - נגעה, ועוררה מחשבה.

       

      החיבור, שלך עם הפנימי שלך - מחמם את ליבי.

       

        18/8/09 18:59:

      הי מוטי

      המילים שלך טובות כתמיד

      לא הבנתי את קטע הג'יבריש..

      *

      נויה

        18/8/09 16:19:

      הגוף אוסף אותי מלהתפזר

      חוסם נפשי מהתפרצות,

      עורי מגן עליי מפני גלישה

      עוצר זעקה אינסופית.

       

      דימוי נפלא בעיני

       

      תודה מוטי על המילים שלך

        18/8/09 15:48:
      הר געש כבוי זה הדבר הכי עצוב שיש... שיא העוצמה לעומת שיר הכלום...
        18/8/09 14:50:

      צטט: אוצרת נשימה 2009-08-17 14:47:35


      סוף הקיץ

      כמעט בא הסתיו

      שליו לאחר התפרצות

      רוגע מאז..

       

      טוב שהגעת

      טרם תם השרב

      צהרי היום

      מפנים דרך לרוח ערב..

       

       

       

       

       

      אחד הדברים האהובים עליי זאת היכולת

      לראות עוד ועוד מעבר לכתוב

      כמו להמשיך אותו בדרכך שלך

       

      -

      תודה רבה אוצרת

       

        18/8/09 14:48:

      צטט: פיצקית 2009-08-17 14:42:19


      איזו אסופה נחמדה של תחושות טבעיות.

      נעימות יותר או פחות,

      בסוף ישנה השלמה מחייכת כזו, לפחות העיניי.

      והסוף...

      של "נשארתי לספר לכם, גרם לי לחייך.

      זה יפה.

      טוב שאת כאן לגעת בחלקים שגורמים חיוך

      טוב שאת כאן לקרוא ולהגיב

      טוב שאת כאן...

       

        18/8/09 14:47:

      צטט: שוקידו 2009-08-17 14:20:41

      איזה יופי.
      אם זה מה שיוצא לך כשחם...
      אז...

      תודה רבה שוקי נהדרת

      כנראה שזה אדי החום שמתפזרים ממני.

       

        18/8/09 14:46:

      צטט: אהבהאנושית 2009-08-17 14:17:53

      ,,,,,,,,,,ועוד גוף,

      ,,,,,,,,,,עוד טיפוס,

      ,,,,,,,,,עוד געגוע

      עד שהערפל מתפזר

      גם רואים את פרצופך עכשיו ,יפה אחד,

      חיבוק דב ממני

      :))

       

      הרגשתי את החיבוק הזה

      וכהרגלך הוא בא ממקום נהדר שיש בך.

       

      תודה אהבה (לכולם)

       

        18/8/09 14:44:

      צטט: ארנה א 2009-08-17 14:16:38

      הכי בקרקעית, הכי בהתחלה, הכי בתקווה, הכי במבט (יותר מרנטגן)

      עוד רגע יהיה סתיו,

      רוח תנשב
      המטר יצליף

      והגוף שקפא

      יעיר את הנפש הבוכיה

      לא עוד דממה

      צאו החוצה

      יש פריחה.

      עוד מעט.

      קריצה

       

      בכי של אושר והשלמה

      ודמעות של פריחה ((:

      אוהב לאהוב את הקיץ ואת התגובות שלך.

        17/8/09 22:44:

      נותרת לספר... כי יש מי שמקשיב נשיקה
        17/8/09 19:18:


      הגוף הוא רק כלי והסערות הן של הנפש...

      והשירים שלך?הם של הנשמה.

      יפה

        17/8/09 18:38:

      נוגה משהו, ויפה.

      האמנם עורך מגן עליך?

      ולמה הכוונה ב "נותרתי לספר לכם"? ומה עם השאר?

        17/8/09 18:30:


      אכן התפרצות של מילים,

      שנכתבו מהלב וזורמים החוצה.

      יפה כתיבתך.

       

        17/8/09 16:07:

      תספור אותך תמיד..

       

      אהבתי את הטבע השזור במילותיך.

       

       

        17/8/09 15:02:

      * ואחזור לתגובה נוספת
        17/8/09 14:47:


      סוף הקיץ

      כמעט בא הסתיו

      שליו לאחר התפרצות

      רוגע מאז..

       

      טוב שהגעת

      טרם תם השרב

      צהרי היום

      מפנים דרך לרוח ערב..

       

       

       

       

       

        17/8/09 14:42:


      איזו אסופה נחמדה של תחושות טבעיות.

      נעימות יותר או פחות,

      בסוף ישנה השלמה מחייכת כזו, לפחות העיניי.

      והסוף...

      של "נשארתי לספר לכם, גרם לי לחייך.

      זה יפה.

        17/8/09 14:20:
      איזה יופי.
      אם זה מה שיוצא לך כשחם...
      אז...
        17/8/09 14:17:

      ,,,,,,,,,,ועוד גוף,

      ,,,,,,,,,,עוד טיפוס,

      ,,,,,,,,,עוד געגוע

      עד שהערפל מתפזר

      גם רואים את פרצופך עכשיו ,יפה אחד,

      חיבוק דב ממני

      :))

       

        17/8/09 14:16:

      הכי בקרקעית, הכי בהתחלה, הכי בתקווה, הכי במבט (יותר מרנטגן)

      עוד רגע יהיה סתיו,

      רוח תנשב
      המטר יצליף

      והגוף שקפא

      יעיר את הנפש הבוכיה

      לא עוד דממה

      צאו החוצה

      יש פריחה.

      עוד מעט.

      קריצה

      פרופיל

      מ. חבר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה