| הגוף אוסף אותי מלהתפזר חוסם נפשי מהתפרצות, עורי מגן עליי מפני גלישה עוצר זעקה אינסופית.
---------------------
בטיפוס על הר טעם אין, אם לא ניתן לתקוע נס. הר געש לא פעיל, הוא הר געש כבוי.
---------------------
במורד הלכתי בקלות, אל המים, להרוות צימאון בתחתית הבאר. חיים שלמים העביר בגעגוע תוך טיפוס ממנה לצחיחות.
---------------------
פרחים שנותיי, חלקם קמלו, מחיה בפה מלא את שנובל לא מותיר לדבר למות, נותרתי לספר לכם .
--------------------
בקיץ חם כבכול שנה, אספור אותי מההתחלה. |
תגובות (41)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חבל שאי אפשר לככב תגובות
כי זאת ממש מסמיקה אותי ועושה נהדר
תודה רבה למחשבות (שלך)
אתה כל כך מדייק בתחושות
ומצליח להסביר אותן
שזה מדהים!
תודה רבה רונית
שמחת אותי
המשך מעניין חצי עולם
ובנתיים נהנה מהרבה דברים שנותרו עד ש...
תודה רבה
חבר.... לפעמים הכל מתחיל מניצוץ אחד קטן
והר געש כבוי יכול ל"געוש" שוב....
יופי של דימויים.
..ומההתחלה הכל יתמוסס
כמו לבה שנשרה מהגרעין
מפוחדת...
ולא נותר דבר....
מצליח לי איתך בני
אני שמח על זה
אם לא מספיקה לך הכמות אני מוכן לפתוח עוד מגירות
וההצטנעות שלך מוערכת אצלי כי הרי אתה עצמך מלא וממלא.
גם לך כוח ישר ותודה גדולה
אפשר כך ואפשר גם כך
זה מאוד יפה מה שבחרת להוציא (לך) מהמילים בקובץ הראשון
אני אפילו שמח על זה.
תודה רבה טאיה
שלא יגמר לעולם...
תודה רבה שטוטית יקרה
תודה רבה שרוני שקראת ונגעת
אני מקווה שאת לא מפוזרת עכשיו לכל עבר ((:
גם את מחממת את ליבי
תכווני אותי היכן ראית ג'בריש
תודה רבה נויה
שבת נהדרת
תודה על הקריאה איילת
זה צובט שזה נפלא לך.
ועוד משהו צובט:http://cafe.themarker.com/view.php?t=1184923
מי שחי למרגלותיו חושב קצת אחרת ונראה כי די שמח לו ((:
אבל המטאפורה שלך יפה.
תודה רבה אור
יש מי שיקשיב!
תודה אלה
תודה רבה רבקה
שנחכים ונהנה כל הזמן
נגעת בכמה נקודות "שוות"
האם העור מגן ואולי בולם השתחררות מסויימת?
והשאר... נותרו אבל לא בכדי לספר.
-
תודה רבה מיכל
מרגיש לי שקראת
תודה רבה ורד
נהנתי שנהנת
תודה רבה דאג
שמחתי בך
חברי המשובח,
לא מרבה אתה לכתוב, אך משכתבת...
אסופת תענוג צרוף ולמידה!
אני דולה מבין השורות וממלא תיקי עד גודש...
יישר כח, בני.
ואתמול כבר פגשתי את חבצלות החוף
אזזזזזזזזזזזז עוד רגע קט נגמר:)) הקיץ
*
}{שטוטית
התפרצויות....
כל משפט - העיף אותי למקום אחר..
כל מילה - נגעה, ועוררה מחשבה.
החיבור, שלך עם הפנימי שלך - מחמם את ליבי.
הי מוטי
המילים שלך טובות כתמיד
לא הבנתי את קטע הג'יבריש..
*
נויה
הגוף אוסף אותי מלהתפזר
חוסם נפשי מהתפרצות,
עורי מגן עליי מפני גלישה
עוצר זעקה אינסופית.
דימוי נפלא בעיני
תודה מוטי על המילים שלך
אחד הדברים האהובים עליי זאת היכולת
לראות עוד ועוד מעבר לכתוב
כמו להמשיך אותו בדרכך שלך
-
תודה רבה אוצרת
טוב שאת כאן לגעת בחלקים שגורמים חיוך
טוב שאת כאן לקרוא ולהגיב
טוב שאת כאן...
תודה רבה שוקי נהדרת
כנראה שזה אדי החום שמתפזרים ממני.
הרגשתי את החיבוק הזה
וכהרגלך הוא בא ממקום נהדר שיש בך.
תודה אהבה (לכולם)
בכי של אושר והשלמה
ודמעות של פריחה ((:
אוהב לאהוב את הקיץ ואת התגובות שלך.
נותרת לספר... כי יש מי שמקשיב
הגוף הוא רק כלי והסערות הן של הנפש...
והשירים שלך?הם של הנשמה.
יפה
נוגה משהו, ויפה.
האמנם עורך מגן עליך?
ולמה הכוונה ב "נותרתי לספר לכם"? ומה עם השאר?
אכן התפרצות של מילים,
שנכתבו מהלב וזורמים החוצה.
יפה כתיבתך.
תספור אותך תמיד..
אהבתי את הטבע השזור במילותיך.
* ואחזור לתגובה נוספת
סוף הקיץ
כמעט בא הסתיו
שליו לאחר התפרצות
רוגע מאז..
טוב שהגעת
טרם תם השרב
צהרי היום
מפנים דרך לרוח ערב..
איזו אסופה נחמדה של תחושות טבעיות.
נעימות יותר או פחות,
בסוף ישנה השלמה מחייכת כזו, לפחות העיניי.
והסוף...
של "נשארתי לספר לכם, גרם לי לחייך.
זה יפה.
אם זה מה שיוצא לך כשחם...
אז...
,,,,,,,,,,ועוד גוף,
,,,,,,,,,,עוד טיפוס,
,,,,,,,,,עוד געגוע
עד שהערפל מתפזר
גם רואים את פרצופך עכשיו ,יפה אחד,
חיבוק דב ממני
:))
הכי בקרקעית, הכי בהתחלה, הכי בתקווה, הכי במבט (יותר מרנטגן)
עוד רגע יהיה סתיו,
רוח תנשב
המטר יצליף
והגוף שקפא
יעיר את הנפש הבוכיה
לא עוד דממה
צאו החוצה
יש פריחה.
עוד מעט.