הגדרת הכוחות הלוחמים באפגניסטן נגד הטאליבן ככוחות נאטו אינה יכולה להסתיר את המציאות: נגד הטרור העולמי לוחמים היום רק חיילים אנגלוסכסים. בעבר הקרוב לחמו חיילים אנגלוסכסים כדי להשקיט את סכסוך קוסובו במרכז אירופה, סכסוך שהביא לפירוקה של יוגוסלביה. שנים לא מעטות לוחמים חיילים אנגלוסכסים בעיראק נגד הטרור של אלקעדה. כעת החלו ליפול קורבנות של חיילים אנגלים ואמריקאים באפגניסטן על בסיס יומי. באנגליה החלו להשמע שאלות שמטרידות את הציבור האנגלי: עבור מה לוחמים באפגניסטן חיילינו. התשובות שנותנים הפוליטיקאים שם מסתכמות במשפט: "החיילים האנגלוסכסים לוחמים באפגניסטן כדי שלא יהיו פיגועי טרור בלונדון ובניו-יורק." אך דומה שהציבור האמריקאי והאנגלי מתחיל לשאול שאלות מטרידות שעלולות להוביל להתעוררותה של רוח הבדלנות האנגלוסכסית הישנה נושנה.

בדלנות, ככלל, היא גישה של קבוצה חברתית המעדיפה להסתגר בתוך עצמה ולדבוק בקנאות בתרבותה, תוך המנעות משיתוף פעולה עם קבוצות שונות או השתלבות בסביבה. במישור היחסים הבינלאומיים, בדלנות היא מדיניות הדוגלת באי-התערבות של מדינה בבריתות עם מדינות אחרות. רוב המדינות חסרות את הנחישות להתמיד במדיניות כזו לאורך זמן. שני המקרים הידועים ביותר של בדלנות הם שווייץ, שבמשך מאות שנים נוקטת במדיניות בדלנית ועמדה בה כשכנתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה, וארצות הברית.

מאז מלחמת העצמאות האמריקאית, הזרמים הבדלניים השפיעו מאד על הדיפלומטיה האמריקאית. אך הביטוי הקיצוני של מדיניות זי החל בשנת 1823, כאשר הנשיא ג'יימס מונרו הכריז על דוקטרינת מונרו שקובעת:

"במלחמתן של המעצמות האירופיות, בעניינים הנוגעים להן עצמן, לעולם לא נשתתף, ואין זה תואם את מדיניותנו לעשות כן. רק כאשר זכויותינו מופרות או מועמדות בסכנה חמורה, רק אז נתכונן להגנתנו."

ואכן, במהלך רוב המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 הצליחה ארה"ב לשמור על מדיניות זו ולא להתערב במלחמות פנים אירופאיות. מעטות המדינות שהצליחו לשמור על בדלנות תקופה כה ארוכה. היסטוריונים טוענים שזה פועל יוצא של מיקומה הגיאוגרפי. השאלה מתי הדוקטריה חדלה מלהתקיים שנויה במחלוקת. יש שמציינים את מלחמתה של ארה"ב בספרד ב-1898, כתוצאה משאיפות אימפריאליסטיות לכיבוש הפיליפינים, כציון דרך. אחרים מציינים את מלחמת העולם הראשונה, בה אויימה מדיניות הבדלנות ע"י מלחמת צוללות חסרת אבחנה של גרמניה וע"י העימות עם יפן במערב האוקיינוס השקט שנבע משליטתה של ארה"ב בפיליפינים. עובדות אלו עזרו לנשיא וודרו ווילסון לשכנע את עמו להכנס למלחמה וארה"ב שלחה חיל משלוח גדול לאירופה, התערבות שהטתה את מאזני הלחימה כנגד מעצמות המרכז ותרמה לנצחון מדינות ההסכמה במלחמה. בתום המלחמה הכריז ווילסון על החלפת דוקטרינת מונרו בדוקטרינת ווילסון, התומכת במעורבות פעילה של ארה"ב במערכת הבינלאומית ובחבר הלאומים, אך מבחינה מעשית חזרה ארה"ב לעמדתה הבדלנית וברוח זו הקונגרס אף מנע את כניסתה של ארה"ב לארגון חבר הלאומים שאותו הגה הנשיא. רק המתקפה בפרל הארבור בשנת 1941, שהביאה להצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השניה, ניפצה סופית את מדיניות הבדלנות האמריקנית.

מה כל זאת אומר היום לאזרח האנגלוסכסי בעולם? הם רואים בכל יום בטלוויזיה כיצד נהרגים חיילים אמריקנים ואנגלים באפגניסטן, שם יש 62000 חיילים אמריקנים ו-9000 חיילים בריטים. רשת SKY הבריטית משדרת כל השבוע שידורים ישירים מאפגניסטן שם עומדות להערך בחירות לנשיאות ביום חמישי. הטליבאן העצים את תקיפותיו כדי למנוע את קיום הבחירת. בצידו השני של מסך הטלוויזיה החצוי של SKY רואים חיילים מורידים ארונות קבורה עטופי דגל של חללים בריטים החוזרים מאפגניסטן. סקרי דעת הקהל בבריטניה מראים שרק 23% מהציבור מבינים למה בניהם נלחמים ונופלים באפגניסטן. מאידך כל חיילי המדינות הדמוקרטיות בעולם צופים במלחמה באפגניסטן מעל מסכי הטלוויזיה. ברור וחד שהחיילים האנגלוסכסים בעולם נלחמים בטרור האיסלאמי העולמי לבדם וכל העמים החופשיים המאויימים ע"י הטרור האיסלמי עומדים מהצד ונותנים לאנגלוסכסים לבדם לשפוך את דמם במלחמה נגד הטרור העולמי. ההיסטוריה עלולה לחזור על עצמה ולעורר בעמים האנגלוסכסים את תנועת הבדלנות. כיום קיימים כוחות פוליטיים אמריקנים, אמנם קטנים וזניחים, הקוראים לחזור למדיניות של הבדלנות: בראשם ראלף ניידר מצד הפרוגרסיבים ופאט ביוקנן מצד השמרנים. אך ריבוי הקורבנות באפגניסטן יכול להצית בבת אחת, כאש בשדה קוצים, את תנועות הבדלנות בבריטניה וארצות הברית ולהכריח את ממשלותיהם להשאיר את העולם החופשי לטפל בטרור העולמי בלעדיהם. אמריקה ובריטניה הם איים שיכולים להגן על עצמם מפני הטרור ללא קורבנות. מה יעשה אז שאר העולם? מה יעשו אז חוכמולוגים כסרקוזי בצרפת, זפטרו בספרד ומרקל בגרמניה כאשר פאריס, מדריד וברלין יוצפו בטרור תוצרת בן-לאדן?

אנשים מתים רק מחוסר יכולתם ללמוד משהו מההיסטוריה.