כתמיד, כל מפגש מתלבה בראשיתו, ה' מפזז בתוך הלִבה, להבה נשימת-יה. מלוא האוויר בלבב פנימה, מלבה את להט הזעקה: אל, הבה עוד אהבה! וכשננעץ הלהב של החרב המתהפכת, ההתלהבות מתרופפת כמו אימרה של בגד. מתבָּלַה. בבגד המתרחב, יש חור פעור שאינו מתכלב. גדותיו מתרחקות זו מזו חוט חוט. דרך הקרע, האוויר נעלם בשריקה. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שליטה בגובה הלהבות תמיד היה גורם חשוב בהתלהבות, בין אם זו אש בחוץ או אש בפנים.
אוויר הכפר עושה לך טוב :)