"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
0
eye of the tiger– תהייה על הישרת מבט
ידוע שאצל בעלי חיים כמו חתולים וכלבים נעיצת עיניים נחשבת לאקט מאיים. כמעט תמיד אם מישהו זר יסתכל לחתול בעיניים הלה יסיט את שלו. אצל אנשים, לעומת זאת, נחשב קשר העין לסימן לפתיחות, התעניינות, יושר. לא פעם העירו לי על כך שאני לא מסתכלת בעיניים ותמיד חשבתי שאכן ההתנהגות הזו מרחיקה מעליי אנשים. ואולם, שמתי לב שיותר מאשר קשה לי להסתכל בעיניים של זה שעמו אני משוחחת קשה לי כשמישירים אליי את המבט. כשבן שיחי מסתכל עליי לאורך זמן בלי להסיט את עיניו אני מרגישה כאילו הוא רוצה ממני משהו או כאילו הוא רוצה לגלות עליי משהו שאני לא אומרת והדבר מאיים עליי. נכון, תמיד אמרתי שאני חתול ובכל זאת תהיתי אם זו רק אני שמרגישה ככה? |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אז כנראה שבחרתי לקטר ולכתוב על זה פוסט. לא הבחירה הכי גרועה, אני חושבת.
את יכולה לבחור איך לתרגם את נעיצת העיניים שלו:
"יש לו עניין רב באישיותי המקסימה"
"הוא רוצה להכיר אותי יותר לעומק"
"הבן-.. מנסה לפתות אותי"
את יכול אפילו לשאול "למה אתה נועץ בי עיניים."
מעניין איזה תשובה תקבלי...
דילמה מעניינת.
חיקוי לא מודע לחיות? רעיון מעניין. אחשוב על זה.
אני יכולה לבחור להסתכל או לא בעיניים של זה שמולי אבל אני לא יכולה לבחור בשבילו אם הוא ינעץ בי עיניים או לא ולכן אולי זה כל כך מלחיץ כשמישהו נועץ בי עיניים.
תודה דניאלה ושבת שקטה ונעימה גם לך.
ההרגלים הרי די מנהלים אותנו.
המטרה בסופו של דבר היא להיות אדם
שיש לו יכולת בחירה.(להסתכל בעיניים או לא)
וככה הוא נע לו בעולם, מנסה ומתנסה
ובוחר.
אולי הקרבה והאהבה שלך לחיות
יצרה אצלך חיקוי לא מודע.
כמו שקורה ההיפך.
שבת של שלום ושלווה.
לחתולים אי מרשה. לפעמים גם הם מרשים לי. תודה.
פעם, כשהחתולה המתוקה שלי שכבה לידי במיטה, היא תקעה לי כזה מבט אינטימי, שאם היא היתה בן אדם זה היה יכול להיות מעט מביך...
וחשבתי לעצמי- איך יש לה האומץ להביט בי ככה?
:)
נקוה שיש לו משקפיים יפות.
אם איש שיחך מרכיב משקפיים
תנעצי מבט במסגרת
זה עוזר
אם אינו מרכיב
תביטי על נקודה ליד האף או בזוית העין.
אי אפשר. אחותי יפנית.
אולי את פשוט יפנית?
אני תוהה עם הקישור שבין מבט עיניים לאמינות יש בו ממש. עד כמה שאני מכירה את עצמי אני אמינה ולא משירה מבט ולעומת זאת, פגשתי אנשים שמישירים מבט וממש לא אמינים. נראה לי שזו סתם סוג של אמונה תפלה.
לי יש נטייה להביט לאנשים בעיניים
תמיד אמרו לי שאני נראת אמינה
אבל יש הרבה אנשים שנרטעים ממני- כך שאל תרגישי רע יש הרבה אנשים שלא מרגישים נוח עם מבטים כאלו
הבנת אותי בדיוק ואני שמחה שאת מבינה מה אני מרגישה. זה בדיוק העניין - לא עם כל אחד רוצים את אותה מידת אינטימיות.
אני חושבת שעלית כאן על נקודה חשובה.
ביחסים אינטימיים כשאתה מסתכל בעיני בן הזוג , אחפש אישורים : לאהבה , לעניין של בן הזוג בי לתחושת שייכות חום או כל דבר אחר המביע אינטימיות , כי הרי ידוע שהעיניים הם ראי הנפש... וכו.
לעומת זאת ,עיניים זרות הנעוצות בי נותנות לי הרגשה של פלישה לפרטיותי ,גורמות לי לחוש חוסר נינוחות , ואני מוצאת עצמי נעה וזזה בחוסר מנוחה .
ברור שיש גם מציאות חברתית שמכתיבה לנו נורמות התנהגותיות ומפרשת את שפת הגוף כדוברי אמת וכו בעיקר בחברה המערבית.. עם זאת נעיצת מבט בחברות אחרות יכולה בהחלט להחשב כדבר מתגרה ואפילו חצוף ( ראה את הקהילה האתיופית)
ולא רק אצל בעלי החיים.
אולי ככל שהחברה רחוקה מהטבע ,המישיר את עיניו לעיני האחר נחשב לדובר אמת ,כי אבדנו את האינסטינקטים האחרים לזהות אותה
אני שמחה על השאלות האלו כי זה מבהיר לי על מה לא מדובר. אין לי כלום להסתיר. זו יותר תחושה שמפשיטים אותי וגם ללכת ערומה היה מביך אותי. זה צד אחד של העניין, הצד השני הוא התחושה שמי שנועץ ככה עיניים בטח רוצה ממני משהו (זה מזכיר לי תינוק שמסתכל בעיניים של אמא שלו וזה אינטימי מדי בשביל סתם בן שיח). גם לכלבה שלי אין מה להסתיר ובכל זאת זה בלתי נסבל בשבילה כשמישהו זר מסתכל לה בעיניים (לי מותר).
ועכשיו אני לא מבינה....
מה כבר יש לך להסתיר
שאת כ"כ פוחדת ממבט ישיר??
כשאני עוברת ברחוב
ואף אחד
כבר לא
מסתכל לי בעיניים
אני מרגישה
שקופה.....
זה אומר שאת לא חתול.
בסוף נהיה חכמים.
ההשוואה לחיבוק היא טובה. יכול להיות שבאמת הבעיה היא חוסר רגישות של אנשים לתגובה ליכולות שלי.
אי נוחות....זה מזכיר לי שאתה נגיד הולך ברחוב
ובמקרה מסובב את הראש ובקו הראייה שלך עברה אישה
פתאום (בלי שהתכוונת לבצע צפייה לכיוונה) היא מושכת את החולצה לכיון המכנסיים......וביחד עם המשיכה הזו
מושכת את תשומת ליבך,לדבר שלא הבחנת בו בכלל או שלא הסתכלת לכיוונו.
אי נוחות,הגיוני
מהצד השני,שהוא בוחן וחוקר.....מתרשם או מתבאס(או אולי מי יודע מה הוא חושב.....באמת)
ממה שנגלה לנגד עיניו.
לדעתי אפשר להיות רגועים,ופשוט להתעלם מזה,אם זה יוצר אי נוחות
אפשר פשוט לבחור נקודה אחרת להביט אליה
ובאופן עניני,פשוט להמשיך הלאה בעיסוקייך וענייניך.
אפשר להיישיר מבט, ואפשר לא. זה לא ממש משנה.אין לאקט הזה משמעות אוניברסלית.
מה שכן משנה זו האינטראקציה הספציפית. אם מישהו מיישיר את המבט אלייך עד כדי יצירת חוסר נוחות אצלך, והוא ממשיך, אז או שהוא אינו מבחין בהשפעת המבט שלו עלייך, או שהוא מבחין ומעוניין לייצר חוסר נוחות. כך או כך, זו אינטראקציה בעייתית.
קצת דומה לחיבוק, יש אנשים שנחבק, ויש לא, זה תלוי אם החיבוק מסב עונג או חוסר נוחות.
זה לא בדיוק פחד זו אי נוחות.
אני לאחרונה גיליתי את ענין הפתיחות ובמיוחד התענינות
במבט בעיני אנשים המדברים,ההולכים מולך......ולא ראיתי בזה כמאיים,למרות שלא נולדתי עם זה
הכל ענין של השקפה ותובנה שאין ממה לפחד באמת.
וגם אם את חתול,אין בזה בעיה.
אצלהם ההגדרה היא טריטוריאלית להבנתי,והמבט עם סימן קולי,הוא המרחיק זרים משטחם.
וחתול ידוע בסנוביותו,למרות שהם נורא שמחים לקבל יחס מלטף,מאכיל,משקה וכולי.