
את כל סיפרי חסמב"ה- דור ראשון.
כריכות קשות ומתפוררות, דפים צהובים.
בקיצור- תענוג כמו שאני אוהב.
ניסיתי לעניין את ביתי הקטנה בקריאת הספרים <כולל הרצאה קצרה על המנדט הבריטי> - אך לשווא. <לזכותה יאמר- שאת הספרים של גלילה רון פדר ואסתר שטריט וורצל היא קוראת בצימאון>
בגלל שלא יעלה על הדעת, שירון זהבי ייכנס אלי הביתה, ולא נשוחח כמו שצריך, אז לקח לי חצי לילה לקרוא את כל הכרכים.
ג'ק סמית, הומר הוברין, משפחת זורקין, המערה החשמלית, ובני החבורה: ירון זהבי, תמר היפה <שהיום בטח היו קוראים לה תמי הכוסית>, עוזי הרזה, אהוד השמן <שהיום אמא שלו היתה עושה סצנות שהכינוי הזה פוגע לו בבטחון העצמי>, מנשה התימני <כינויים על רקע עדתי. חוצפה> שלומית, וירחמיאל הממושקף.
וכמובן שני חברי החבורה, שלזכרם נכתב הפוסט הזה:
אליהו חרמון.
ורפאל כדורי.
שניהם ז"ל.
שניהם מתו מוות הירואי, כאשר נתנו את נפשם למען אחרים.
שניהם, גרמו לי, לפני 30 שנה, לדמוע. לדמוע אני אומר? אני זוכר שמיררתי בבכי. קראתי ובכיתי.
לזכרם. שתי הדמויות הספרותיות, שהלכו לעולמם לפני שנים. צעירים ויפים. הם אף פעם לא היו מגברברי החבורה. אבל הם היו טובים.
לזכרם.
בואו נעמוד עמידה ווירטואלית, של דקה דומיה ווירטואלית
ואחר כך נקרא בקול: "חסמב"ה, חסמב"ה, חסמב"ה"
|
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ברור שכתבתי יפה...זה זורם עם הטובלרון
שימי תמונה
הבנתי, אתה בחור נוסטלגי שיצא מהארון!!
כתבת יפה
כן, הנה הקטטר שלך- ממש ליד הפיג'מה של המחלקה הגריאטרית, בצמוד למכשיר השמיעה...
(-:
[אוהב מלח על היבלות? אוהב שדורכים לך על הפצעים?
תבוא כל יום...]
(-:
יופי נחמה.
געי לי בנקודות הרגישות.
מישהו ראה את הקטטר שלי?
אני חייבת להודות שכבר בתקופתי זה כבר היה די אנאכרוניסטי...
האם אתה קשיש ממני עד כדי כך?? מה- לך לא נתנו ההורים את ההרצאה על המנדט הבריטי??
(-:
הלו הלו..לא לרמות.
בבקשה לעמוד ולהתמתח.
עכשיו את יכולה להרפות:)
נראה לך עוזי הרזה?
אני יותר בכיוון של אלימלך זורקין
עד היומ אני אוהבת לעשות צמות כמו של תמי הכוסית.
וכנ, אני עומדת, אני גמדה לא שמימ לב>
חסמבה! חסמבה! חסמבה!
אני רק שאלה,אתה עוזי הרזה??:)