0

יש רגעים זיג-זג

12 תגובות   יום רביעי, 19/8/09, 10:13

קחו ממני את רגשי האשם האלה

שהופכים אותי לאם כושלת.

קחו ממני את הייסורים שבמחשבות

על מה יכולתי לעשות יותר

למען אמי שלי.

קחו ממני את סיוט הזכרונות

של ימיה האחרונים,

שחררו את כפתור ה-hold הזה במוחי

שאינו עושה עמדי חסד.

סיגרו לי את מחסן הפחד

מפני המחלה הזו האורבת בכל פינה.

הניחו לדמעות לנבוע עד תום

עד לא ישרפו עוד את עיניי.

כמו כשיודעים שיש משהו בצד, ולא נעים להביט בו,

אין מיישירים מבט, אבל הוא שם

ולי כואב כבר הצוואר.

 

 

דרג את התוכן: