כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שושי שמיר

    0

    אלגיות לאהבה: הדים וצללים

    38 תגובות   יום רביעי, 19/8/09, 16:32
    מִיסְטֶרְיוּם

     

    הדים וצללים

     

    כְּשֶׁרַצִיתִי - עָצַמְתִי עֵינַיִים

    וְהוּא הוֹפִיעַ מוּלִי

    כְּחָתָן עַד קְצוֹת הַשְׂפָתַיִים

    לְהָרִיחַ פְּלוּמַת שְׂעָרִי עַל הָעוֹרֶף.

    כְּצוֹרֵף הָאוֹרֵב לָאוֹר לְלָכְדוֹ בְּכַפָּיו

    הוֹא אָרַג בְּגֵוִוי תַּכְשִׁיטִים נִזְרָמִים שֶׁל זָהָב.

    הֵדִים וּצְלָלִים לא יְכוֹלִים לַגַעַת בָּעוֹר.

    מִבַּעַד לַגוּף הֵם חוֹלְפִים מוֹתִירִים קוֹר.

    לא הֵם יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת גַעֲגוּעֵי הָעוֹר.

    הַצִיוּר שֶׁתָלוּי עַל הַקִיר

    נוֹעָד תְחִילָה לְהַזְכִּיר

    שֶׁאֵינֶנוּ.

    שֶׁרַק הַמַגָע הַשָׁטוּחַ, הַקַר,

    נִשְׁאָר עוֹד מִמֶנוּ.

    הוּא הָיָה כָּל כַּךְ חַי

    בְּקַלוּת יָכוֹלְתִי לִטְעוֹת.

    הָיוּ אֲפִילוּ קוֹלוֹת

    וְרֵיחַ וְטַעַם.

    הַכָּל כְּמוֹ פַּעַם.

    אַחַר כָּךְ הִגִיעוּ יָמִים אֲחֵרִים.

    בִּיקוּרָיו נִהְיוּ נְדִירִים

    וְאָבַד קוֹלוֹ מִן הַחֲלוֹמוֹת.

    הוּא

    מֵאֲחוֹרֵי הַגָדֵר.

    אִם הֲיִיתִי עוֹבֶרֶת

    אֶת הַגָדֵר

    וַדָאי

    הֲיִיתִי מַשִׂיגָה אוֹתוֹ.

    כְּמוֹ

    שֶׁוַודָאי הֲיִיתִי לוֹכֶדֶת

    אֶת הַיַרֵחַ

    לוּ טִיפַּסְתִי עַל הָעֵץ

    שֶׁבֵּין עֲנָפָיו הִתְחַבֵּא.

     

    ©כל הזכויות לשיר ולצילום שמורות לשושי שמיר

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/8/09 07:19:

      שיר מקסים . עצוב.
        22/8/09 15:35:

      מילותייך שזרת באור מיוחד

      להאיר דרכך אל מעבר לגדר,

      ולחלום..

      נשבתי בכתיבתך המיוחדת

      גם ברגעים נוגים הצליח לך

      להשמיע צליל פעמונים.

      תודה..

      פשוט נפלא.

      אשמח לביקורך.

       


        22/8/09 14:44:
      א ה ב ת י את ה א ו ה ב ת . . .


      שושי יקרה,

      שיר אהבה מקסים,

      אבל הלב כאוב כל כך,

      מעבר לגדר ממתינה עוד אהבה,

      נעמה

        21/8/09 15:39:

      אהבתי את התמונה

      ועוד יותר את מילותיך החמות

      מככבת אותך לקראת השבת.

       מגה אנימציות - כוכבים להורדה

       


      אהבתי את הביטוי של כל אחד מהחושים בחווית הגעגוע.

       

      דינה. טטם. קידום התפתחות אישית. www.ttmnst.com

        21/8/09 02:10:

      אהבתי *

      נשיקה

        20/8/09 22:45:


      שושי יקרה,

       

      הדים וצללים שיר געגועים יפיפה.

      אפשר לעצום את העיניים ולדמיין, אבל בלתי אפשרי להרגיש פיזית את המגע בעור.

      כמו רוח רפאים בחלוף הצללים נותרים קור וריקנות.

       

      הכי כואב שעם הזמן, הזכרונות מאבדים מכוחם והחלומות נמוגים גם.

       

       

      תודה על אלגיה מקסימה,

      לולה

       

       

       

        20/8/09 22:22:


      יפה מאד!

      *

        20/8/09 20:20:

       

      כמו לחוש את הטעם והריח של פעם

      כמו לצאת אל מחוץ לגדר

      כמו להוריד את הירח

      כל כך חמקמק....

       

      שיר נפלא שוש.

       

        20/8/09 17:06:
      פוזית*
        20/8/09 16:22:

      שושי כתיבה מדהימה

      מרגישים את הרגש שהשקעת

      יש המון טעם מיוחד

      בכתיבתך שבלב נוגעת.

      סוף שבוע טוב שושי.

        20/8/09 15:04:

      שוש יקרה,

       

      השיר שלך תפס את לבי. יש בו עצבות גדולה

      העולה מזכרונות של מגע, זכרון העולה מהתבוננות

      בתמונה, ומסע אל פנטזיה עד כי אפשר להרגיש

      את האובייקט באופן ממשי על העור.

      וההתעוררות, והמרחק, וההבנה הכואבת,

      שזה זיכרון.

       

      אִם הֲיִיתִי עוֹבֶרֶת

      אֶת הַגָדֵר

      וַדָאי

      הֲיִיתִי מַשִׂיגָה אוֹתוֹ.

      כְּמוֹ

      שֶׁוַודָאי הֲיִיתִי לוֹכֶדֶת

      אֶת הַיַרֵחַ

      לוּ טִיפַּסְתִי עַל הָעֵץ

      שֶׁבֵּין עֲנָפָיו הִתְחַבֵּא

       

      והסיום העצוב הזה מדגיש את החלום ושברו,

      את הפנטזיה, האשליה, האבסורד,

      הירח בלתי ניתן לתפיסה, כי זאת אשליה

      שהוא מסתתר בין ענפי העץ. כך הוא.

      כך הגדר, כך היא.

       

      תודה על השיר המצוין!

        20/8/09 13:22:

      בקריאה ראשונה - יפהפה וקורע לב!

      עוד אשוב

        20/8/09 11:26:


      משובח. ולזה התחברתי מאוד

       

      אִם הֲיִיתִי עוֹבֶרֶת

      אֶת הַגָדֵר

      וַדָאי

      הֲיִיתִי מַשִׂיגָה אוֹתוֹ.

      כְּמוֹ

      שֶׁוַודָאי הֲיִיתִי לוֹכֶדֶת

      אֶת הַיַרֵחַ

      לוּ טִיפַּסְתִי עַל הָעֵץ

      שֶׁבֵּין עֲנָפָיו הִתְחַבֵּא

        20/8/09 00:38:
      נהנה מכתיבתך !
        20/8/09 00:11:


      שיר משובח, עם חרוזים בטעם של פעם. כתבי לנו עוד שושי. כתבי לנו עוד ועוד.

       

      שלך

        19/8/09 23:58:

      שושי,
      געגועים וחלומות כמו הדים וצללים,

      מתרחקים ודוהים ,

      משאירים כאב.

       

      הֵדִים וּצְלָלִים לא יְכוֹלִים לַגַעַת בָּעוֹר.

      מִבַּעַד לַגוּף הֵם חוֹלְפִים מוֹתִירִים קוֹר.

      לא הֵם יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת גַעֲגוּעֵי הָעוֹר.

        19/8/09 20:39:

      מיוחד ונוגע

      התיאורים קולעים אבל לא בעומס דימויים אלא מכוונים בעדינות 

      אהבתי 

      תודה 

        19/8/09 20:08:

      מרגש מרגש ונוגע בעומק הלב
        19/8/09 19:47:

      *ריגשת וריטטת את לבי.
      אהבתי...
        19/8/09 19:24:
      משובחת ומשתבחתחיוך
        19/8/09 19:21:

      מרגשת כתיבתך ורטיטה לב

      תודה לך*
        19/8/09 19:20:


      כתוב מעולה

       

      אין אני מכירה את הסיפור מאחורי המילים

      אך אפשר לחוש בכל נים

      את הנוסטלגיה

      את הגעגוע לאותם ימים

      את האכזבה והכאב

      ואת עצם הבעיה שזה לעולם אינו חולף

      בלב - האיבר הזה שלעולם אינו מניח לנו

       

      היי בטוב יקירה

      לאה

        19/8/09 19:11:

      מ ש ו ב ח

        19/8/09 19:08:

       

       

       

      כְּמוֹ

      שֶׁוַודָאי הֲיִיתִי לוֹכֶדֶת

      אֶת הַיַרֵחַ

      לוּ טִיפַּסְתִי עַל הָעֵץ

      שֶׁבֵּין עֲנָפָיו הִתְחַבֵּא.

       

       

       

       

       

       

      כ"כ קרוב ועם כל זאת כ"כ רחוק...

        19/8/09 18:38:

      "...הוּא

      מֵאֲחוֹרֵי הַגָדֵר.

      אִם הֲיִיתִי עוֹבֶרֶת

      אֶת הַגָדֵר

      וַדָאי

      הֲיִיתִי מַשִׂיגָה אוֹתוֹ..."

      אהבתי

      מירה

        19/8/09 18:15:

      "הוּא

      מֵאֲחוֹרֵי הַגָדֵר.

      אִם הֲיִיתִי עוֹבֶרֶת

      אֶת הַגָדֵר

      וַדָאי

      הֲיִיתִי מַשִׂיגָה אוֹתוֹ.

      כְּמוֹ

      שֶׁוַודָאי הֲיִיתִי לוֹכֶדֶת

      אֶת הַיַרֵחַ

      לוּ טִיפַּסְתִי עַל הָעֵץ

      שֶׁבֵּין עֲנָפָיו הִתְחַבֵּא."

      אהבתי מאד את את הבית הזה.

      רות 

       

       

        19/8/09 18:06:

      לא הֵם יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת גַעֲגוּעֵי הָעוֹר.

      כמה עוצמה במילים האלה,

      הגעגוע שמעבר לכאב....

      נפלא יקירתי.

      תודה,גרטה*

        19/8/09 17:41:
      יופי של דימויים
        19/8/09 17:39:

      נהדר ותו-לא.
        19/8/09 17:38:

      אַחַר כָּךְ הִגִיעוּ יָמִים אֲחֵרִים.

      בִּיקוּרָיו נִהְיוּ נְדִירִים

      וְאָבַד קוֹלוֹ מִן הַחֲלוֹמוֹת.

       

      כל כך חמקני ושביר

      כתבת ברגש רב

      חיבור ממני

        19/8/09 17:34:
      מאוד אוהב את השיר הענוג הזה ואת החריזה שבו  *
        19/8/09 16:59:

      פשוט נפלא...

      מאד אהבתי

        19/8/09 16:53:


      פשוט מקסים*

      אסתי

      דרך הצבע

        19/8/09 16:44:

      מרגשת כתיבתך ורטיטה לב

      תודה לך*
        19/8/09 16:44:

      צורף שאורב לאור..

      ואורג תכשיטים בגווי...

      שיר עם דימויים מדהימים

      רגעי אהבה  בלתי נתפסים

      וכל כך חמקניים

      וכמה ענוג הוא השיר

      מרגש כמו שאת יודעת

      לרגש שושי.

      מהמשובחים.