להיות לורן
המסע שבדרך לאמהות יחידנית
פוסטים פופולאריים
-
אבא, אני עומדת להיות אמא
20/8/09 | 634 צפיות
-
להיות או לא להיות אם חד הורית?
19/8/09 | 659 צפיות
-
"אולי תכירי מישהו ללורן?"
22/8/09 | 695 צפיות
-
הודעה לגברים בקפה
12/9/09 | 572 צפיות
-
כשאת כבר אמא ורוצה להיות אמא
25/8/09 | 653 צפיות
-
חתיכה של אומץ
2/9/09 | 674 צפיות
פוסטים אחרונים
- הודעה לגברים בקפה 12/9/09
- חתיכה של אומץ 2/9/09
- לקראת שבת: היש מתוק מזה? 28/8/09
- כשאת כבר אמא ורוצה להיות אמא 25/8/09
- "אולי תכירי מישהו ללורן?" 22/8/09
- אבא, אני עומדת להיות אמא 20/8/09
להיות או לא להיות אם חד הורית?
ובעצם, שורת הנושא בכלל לא רלוונטית. את ההחלטה שלי כבר קיבלתי, ואותה אני נושאת עמי יום יום בארבעת החודשים האחרונים.
ככה זה כשחוק מרפי נושף בערפך בענק, יום יום, ומזכיר לך שאין לזלזל בדבר. אסור להצהיר. כי ברגע שתעשה זאת, הוא ישכיל להגיע, ואתה תשים ידיך על הראש ותגיד "סאמק...החרא הזה". אבל אז כבר תהיה עמוק בפנים. ותודה, שמה לעשות. לפעמים, גם מרפי צודק. נעים מאוד, שמי לורן, בת 35 מאיזור המרכז. אני אוהבת לכתוב, אוהבת לרקוד, אוהבת לקרוא, ושונאת לשטוף רצפה. שונאת גם לשטוף כלים, שונאת טלויזיה (חוץ מ"דם אמיתי"), חושבת שלירן דנינו מכוכב נולד הוא הבכיין הכי גדול שיצא מהתכנית המזוויעה הזו, ומאמינה בכל לבי שדיויד בואי הוא אלוהים בכבודו ובעצמו.
אני רווקה, חיה לבד בדירה שקניתי במיטב כספי (ובעזרת הוריי) לפני שש שנים, ונחשבת לכל הדיעות לבחורה מוצלחת, חכמה, מצחיקה, ואפילו -חכו שניה-נראית טוב. כן כן, באמא שלי (וגם בחבריי!).
אני עובדת בעבודה טובה, גם אם קצת שוחקת, מבלה הרבה, וממלאת לי את חיי בהרבה טוב ונועם. או לפחות מנסה.
אני מחשיבה את עצמי כברת מזל: יש לי משפחה אוהבת, חברים שיהיו שם עבורי תמיד, בריאות (טפו טפו חמסה!) ונטיה להרזיה.
רק דבר אחד תמיד היה חסר-אהבה.
כמו רבות מרווקות ארצינו, היו לי קשרים זוגיים, ויצאתי לאינספור דייטים. אני בררנית בנושאים מסויימים, אך לרוב פתוחה להרבה דברים אחרים. והנושא הנ"ל מעולם לא היה ברור: מדוע אני לבד?
אך כמו רווקה שלא מחכה לאף אחד, גם אני עשיתי עם עצמי חושבים בתחילת שנות ה-30, והגעתי למסקנה שאם עד גיל 33 לא אחיה בזוגיות, אני אביא ילד לבד.
ובגיל 33 חשבתי לעצמי שאם עד גיל 34 לא אחיה בזוגיות, אני אביא ילד לבד. ובגיל 34 חשבתי לעצמי שאם עד גיל 36 לא אחיה בזוגיות, אני אביא ילד לבד.
ואז הגיע פסח. תמיד שמעתי אמהות שסיפרו שפשוט ידעו שהן רוצות להיות אמא. ושזה לא הגיע אצלן עקב רצון נטו. שזה הגיע עקב תחושה פיזית, מעין צביטה שכזו בבטן (מי צעק "רחם"??), כזו שאי אפשר היה להתעלם ממנה.
ואיכשהו, קצת בזתי לאימרות האלו. חשבתי שזה קצת טיפשי. תחושות פיזיות, עלק.
אבל כשהגעתי קצת לפני פסח האחרון לבי"ח מסויים לבצע בדיקות במחלקת נשים, ועברתי דרך מחלקת יולדות, הרגשתי אותה. את הצביטה. לא צביטה פסיכולוגית. צביטה של ממש.
היא תפסה אותי בבטן ולא עזבה. ופיזית, זה פשוט כאב. וכל מבט שהישרתי לעבר אישה בהריון שחלפה במסדרון, הצביטה כאבה עוד יותר.
ולא הבנתי.
שכן, היה לי ברור, שבגיל 36 אני אחליט שאעשה זאת בגיל 37. ושבגיל 37 אחליט שאעשה זאת בגיל 38. ושבגיל 40-זה יהיה סופי, זהו זה! אז מה זה פתאום תופס אותי עכשיו?
אבל במקום לחוש חוסר מנוחה, הציף אותי אושר גדול וחיוך רחב. "זה כנראה מה שקורה כשאת מוכנה", חשבתי לעצמי.
ולמרות שתהיתי האם זו מחשבה חולפת, בכל יום שעבר, הרגשתי את הרצון הזה יותר. הצביטה פינתה את מקומה למחשבות אחרות, לחששות מסוג אחר, אבל בעיקר להתרגשות וציפיה.
הנושאים היומיומיים שהעסיקו אותי קודם, פינו את מקומם לפגישות עם רופאים, בדיקות שונות, קריאה ללא הרף, שיחות עם חברות חד הוריות, שיחה עם המשפחה, הרבה בכי של התרגשות, הרבה בכי של פחד, והרבה לבטים שונים, וחלומות בלילה.
זה הולך להיות תהליך ארוך, ויתכן שמייגע. אבל אחרי ארבעה חודשים של תכנונים והכנות, אני יודעת:
זה הולך להיות המסע של חיי.
|
תגובות אחרונות
-
behind blue eyes
בתגובה על הודעה לגברים בקפה
-
ornzvitz
בתגובה על חתיכה של אומץ
-
ornzvitz
בתגובה על לקראת שבת: היש מתוק מזה?
-
behind blue eyes
בתגובה על כשאת כבר אמא ורוצה להיות אמא
-
לורן35
בתגובה על "אולי תכירי מישהו ללורן?"
-
BlueEye
בתגובה על אבא, אני עומדת להיות אמא
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חן חן:)
שיהיה בהצלחה :-)
תודה רבה!
בהצלחה רבה לורן,
כמה יפה היא הכנות והאמת,
כתבת יפה, תודה ששיתפת מעצמך,
זהוא תחילתו של המסע המאושר בחייך, התכלית של חייך,
מתרגש בשבילך... זוכר היטב את תחילתו של המסע אצלי.
ואללה.
טוב, נקווה שאכן יהיו בחילות בוקר.
זה סימן טוב:)
אבל זה מה שאמרתי....
תודה מותק!
כייף לי שיש לי חברה כמוך לתמיכה!!
וקודם תלווי אותי בתשעת החודשים-לכשיגיעו:)
נשיקות !!
תודה יקירתי.
ואגב-זה דגדג לפני כמה שנים.
הפעם זה פשוט היכה:)
אוהבת אותך המון,
אם היה אפשר לתת יותר מכוכב אחד, הייתי נותנת לך את כל אלה שיש לי!!!
זה אמיתי וזה קורה
ואני אהיה שם לאורך כל הדרך מתי שרק תירצי.
החל מבחילות בוקר ועד לפחדים של הגיוס,
התרגשות החתונה ושמחת הנכדים.
סליחה שהתגובה לא מצחיקה,
לא צינית אלה רצינית, מכל הלב.
זה פוסט שדורש זאת לדעתי.
זה התחיל לדגדג לך כי את מוכנה כמו שאמרת
ועוד מעט כשזה יקרה, תרגישי את הבעיטות... (-:
בהצלחה יקירה...
תודה רבה!!
אני מאחלת לך המון הצלחה, כאשר מוכנים והילד רצוי, אז השמים הם הגבול.
בריאות ואושר,
רונית יהלי