כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ההגירה לגליל

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    ריבונו של עולל (הצעת ייעול לקב"ה).

    47 תגובות   יום רביעי, 19/8/09, 22:16

    אבי מולידי בן ה - 82 שיהיה בריא, מעד כשנתקל במהמורה במדרכה ונפל.

    כל כך רעה היתה נפילתו, עד שנשבר אגנו, הוא הובהל לבי"ח, שם נותח ניתוח קשה ואושפז.

    לא אלאה אתכם בפרטי הפרטים, רק זאת אומר, קשה עד מאוד להחלים מניתוח שכזה, קל וחומר כשמדובר באיש שאינו צעיר כלל וכלל.

    יותר מאשר מסוכן הניתוח, מסוכנת השכיבה הממושכת בגינו וגוררת לעיתים בעקבותיה, סיבוכים מסיבוכים שונים, כל המרעין בישין, חזקה עליהם מצוות ביקור חולים והם פוקדים את החולה בכל אימת שעולה בידם הדבר... 

    זהו חוסר אונים מוחלט וצער שאין שיעור לו, לחזות ביקר לך מכל, שוכב כך ללא יכולת תנועה.

    איש פעלתן, צלול מח ומתפקד, שבאחת נפלו עליו (ועלינו) השמים.

    הקדמה זו אני מקדים לכם כיוון שבשעות ה"בילוי" הרבות מספור שלי לאחרונה בין כתליו של בית החולים, ליד מיטת חוליו, חלפה ועברה במוחי מחשבה, רעיון הזוי משהו, ברם, ככל שאני הופך והופך בו, אני מוצאו יותר ויותר הגיוני ומחזיק מים. 

    אדם נולד עולל, ומבלה ימיו כלילותיו ביניקה, פליטה ושינה.

    לימים יגדל ויהא ילד וכל כולו נתון למשחקים וכל צרכו בא לו מהוריו.

    עוד מעט וכבר עלם חמודות הוא ועלמות תכרכרנה סביבותיו והוא מתוודע אל האהבה.

    אח"כ ינשא, ילדים יוליד ויגדלם לתפארה (הווה אומר, בצער). 

    בנקוף הימים יזקין, גופו יבגוד בו והוא יתייסר במחלות, הליכתו תקשה עליו ומחשבות של מוות וחידלון יטרפו שינה מלילותיו (ואף ימיו),

    עד יבוא קץ...

    ולו היה (במחילה) היושב במרומים, הופך את אלו היוצרות, אדם היה נולד זקן בא בימים, חולה תשוש ומיוסר, לימים יצעיר וייפטר ממקל ההליכה, צעדיו ילכו ויעשו קלים ומהירים וכל כולו הולך ומשתפר, משתפר והולך...

    שוו בנפשכם איזו אופטימיות היו נתקפות הבריות, לו ידעו הן כי עם כל יום שחולף, הולכת בריאותם ומיטיבה והם הולכים ומצעירים.

    עוד מעט ויוכל הגברבר המתהווה והמתאווה, להכיר עלמות חן המשחרות לפתחו של המצעיר המבטיח ומעשי אהבה, מנת חלקו יהיו וכאילו לא די בכך, הרי שאונו הולך וצובר הון ותאוצה, איזו אופטימיות, יש למה לקום מחר, בטח ובטח מחרתיים... 

    ועוד בנקוף השנים, יגדל הגבר המתהולל ויהיה לילד שובב, כל כולו עסוק במשחקי מחשב ומחבואים, וכל הצרות והדאגות ושאר ירקות, ממנו הן והלאה...

    עוד מעט ויזחל חסר בינה וריק מדעת, אל שדי אמו הגדושים חלב, יינק כל צרכו ואף יפלוט ואז ישקע בשינה עמוקה, אל תוך מדבר החידלון ממנו אין שבים...

    חסר פחד ומורא יעשה זאת, שכן תינוקות של בית רבן, אין דעתם נתונה לכגון אלו ומיתת נשיקה תהיה נחלתו של כל אדם, באשר הוא.

    בהספדים שישאו בניו המבוגרים ממנו על קיברו צר המידות, ייאמר כי מת בר המינן, בר המזל, בתינוקות טובה.

    והחוסר במקומות הקבורה, הוא יקבל זריקת חיים עצומה ו"יסבול" מעודף מקום.

    יש עוד בעיות טכניות קלות (חבלי לידה) נקרא להם, כמו בינתו של אדם, שתלך ותצטמק עם מוחו ככל שזה "יתבגר", קרי יצעיר, ברם זו ממילא מצטמקת כך או אחרת כשמתבגר אדם (עם עוד כהנה וכהנה אי אלו איברים) ועוד כיוצא באלה "טיפוסים שליליים" ריקים ופוחזים, פורקי עול וסדר, שתינוקותם תבייש את זקנתם.

    כמובן שאין בהן בעובדות זוטר שכאלה בכדי להשבית את השמחה ולהעיב עליה, שכן בטלות הן במאה ועשרים לנוכח חגיגת החיים והחיוניות. 

    גם הנטל שיכבידו ההורים הינוקים (הנוטים למות) על כתפי ילדיהם הישישים והתשושים (שזה עתה נולדו) הריהו בבחינת צער גידול הורים, ברם, בטוחני כי על כך יתגבר הכל יכול בקלות יתרה ובעזרת השם יתברך וגם כמובן, בעזרת ההורים העוללים, החולים והתשושים, אך חדורי רוח המוטיבציה והנחישות, ביודעם כי הכל בחזקת זמני הוא וכי הולכים ומתבהרים פני הדברים, מתבהרים והולכים, רק צריך להזדיין בסבלנות ולהתבגר קמעה, כלומר להצעיר... 

     

    אפשר אף, (אבל זאת רק אם מצוי כבודו במצב רוח של ממש) כי ייחסך המוות בכלל וייכרת ויימחק מספר אחריתו של האדם...וכל כך איך?

    תחת מותו, יוסיף התינוק (שבע הימים) ויצטמק ויפחת, עד שייעשה עובר ברחם אימו וימשיך וישנה מצב צבירתו לזרע וישוב ויחזור אל חלצי אביו מולידו ויתאדה ויעלם לעולם העולמים והיה כלא היה...

    איזה כייף של חיים ריבונו של עולל, תן דעתך על כך והצילנו מכל הייסורים הנקנים לו לאדם בחייו, כמו גם במותו. 

    עבדך הנאמן.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (47)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/6/12 07:50:
      תשמע זה רעיון...אבל שער בנפשך, את נכדיו של אותו תינוק מחליפים לו חיתולים ו/או את בתו מניקה...אותו...נראה הגיוני? אולי
        14/9/09 11:13:


      יקירי,

      הגיגיי המוות חבויים בכל אחד ואחת

      וכולם היו מעדיפים אחרת...

      אבל וכנראה או אולי בטוח ש....

      הוא שם למעלה יודע בדיוק מדוע זה כך

      ולא להיפך

      מפחיד לשקוע במחשבות הללו אבל אי אפשר

      להמנע מהן לגמרי.

      אני מאחלת בריאות שלמה לאביך לך ולכל קרובי ליבך

      חזק ואמץ, אני בטוחה שנוכחותך ליד מיטתו של אבא

      היא נחמתו לזיקנתו כך שלקיומך יש ערך רב לימיו התשושים

      בברכת חג שמח וללא בתי חולים

      ימים ובים ומאושרים

      רינת

        1/9/09 18:58:
      מקסים!
        30/8/09 09:17:


      ראשית החלמה מהירה לאביך!

      הרעיון הבלתי אפשרי שלך,

      כמו גם העצה לקב"ה....

      אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק..

      הלוואי שהחיים היו יכולים להיות קלים יותר,

      הלוואי! אבל לפי הבנתי ואמונתי לכל דבר

      יש סיבה ומסובב..

      משהו שנבין רק אחרי שנגיע לשם, וכולנו

      מקווים שזה יקרה אחרי שנהיה שבעים מן

      החיים, אם יש דבר כזה.

       

      מאחלת לך, לכולנו,

      שבוע טוב ומבורך והרבה סיבות לשמחה!

      אילנה.

        29/8/09 20:20:


      אכן, סבל ולאחריו הקלה, גורם לאושר

      ולהפך, נוחלים צער ואכזבה .

      נסתרות דרכי הבורא .

      אני מתפלל למיתת נשיקה

      ללא יסורים

      מבלי להיות נטל על עצמי

      ולא על אחרים .

        29/8/09 16:48:

      כבר שנים שאני אומרת ביום הולדתי ליקיריי

      שעל האדם להתחיל מהסוף ולסיים בהתחלהצוחק

      לאביך הבראה מהירה ושלמה

      ושובגזו הוא אחד הנבונים שבין החבריםחיוך

      תודה על הזמנתך לפוסט היעול שלך!!!!

        29/8/09 13:50:


      העלת חיוך על שפתי

      לא מזמן כתבתי את אותם הדברים בתגובה שלי למישהו

      שעדיף היה לסובב את גלגל החיים

      מן הסוף להתחלה

      כי התבונה באה עם השנים

      ומה יפה היה העולם

      אם היינו נולדים נבונים

      והולכים ומתטפשים עם השנים

       

      [אגב בעלי עבר את אותה נפילה נוראית

      שבר את האגן

      הניתוח לא הצליח

      התותב שהושתל סטה ממקומו

      ואי אפשר לנתחו שנית מסיבות בריאותיות, מגבלה זו משנה

      מן הקצה אל הקצה את "איכות החיים" גם לסובבים - עוגן על צואר]

       

      היה מקום לתביעה לדין, כדי לקבל פיצויים על פגיעה גופנית

      אך תלוי נגד איזה תותחים אתה נלחם

      וכך יצאנו קרחים גם מכאן.

       

      שבש

      לאה

       

       

       

        29/8/09 10:23:

      שתי בעיות בכל זאת יש לי עם כל התיאוריה הזו,

      כי פועל יוצא של כל העניין הזה הם - ,

      1. האדם יוולד זקן וגדול,  יהיה גם נורא כבד לנענע אותו על הזרועות,

         גם די מפחיד.                וה"גרעפס" אחרי היניקה  אגב......

      2. הטיפשות.... מה יהיה עם הטיפשות ?????????

         הן כך - נלך כולנו ונעבור גם את תהליך ה"היטפשות"

         (נלך ונהיה טיפשים יותר מיום ליום)....

        האם גם היום - אין לנו עודף ב"מוצר" הזה, 

        שעוד נחפוץ להגביר את המצאותו ומופצותו בעולמנו הזה  ????.

       החלמה מהירה וקלה - לאביך ולך ידידי.
        29/8/09 09:42:

      מי יודע .. ואולי יום אחד זה יקרה ..עם כל ההתפתחות של הגנום האנושי אין לדעת ... ופריצות דרך אבסורדיות נעשו היום כמשהו רגיל ו דרך חיים ..אז הרבה בריאות ושלווה לאביך .. ציפ
        29/8/09 08:38:
      ראשית, אני מאחלת בריאות טובה ואריכות ימים לאביך. שנית, לא פשוט המצב כשלעת זקנה לעיתים, אנחנו נעשים תלויים באחרים. הלוואי שלא נגיע למצב. * כשישובו.
        29/8/09 07:46:


      רעיון מתגלגל, ומציע לקחת אותו ביתר רצינות

      להחתים עצומה...

        29/8/09 00:14:

      בני החלמה מהירה ושלמה לאבא שלך!

       

      אולי אפילו עשו את הסרט הזה עליך,

      לגיבור קוראים בנג'מין:)

       

      "הסיפור המופלא של בנג'מין באטן"

       

      http://www.seret.co.il/movies/s_movies.asp?MID=2619 

       

       

       

       

        28/8/09 23:32:


       

       

       

      בשורות טובות

      צטט: ורד א. 2009-08-28 15:22:58


      מאחלת לאביך החלמה מהירה ושישוב לאיתנו בקרוב.

       

      רעיון נחמד העלית... נחמד לפנטז...

       

      אני אישית לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור אחורה להיות תינוק חסר אונים שתלוי באחרים ולא יכול לבטא את עצמו...

       

       

      ורד יקרה!

      הלא זה כל הענין כולו,

      אנחנו חוזרים אחורה ונעשים לתנוקות חסרי אונים התלויים באחרים... רק הרבה יותר כואב ומשפיל...לא?

       

        28/8/09 20:14:

      הישיבה הזאת בבית החולים, שעות ארוכות,

      במרחב שהשעות והימים ועונות השנה מתבלבלים בו,

      נראים פחות או יותר אותו הדבר -

      לא מפתיע שמתחילים לחשוב מחשבות על הזמן,

      ורוצים עד מאוד לעשות בו מעשים מגונים...

        28/8/09 19:17:

      רפואה שלמה


       

        28/8/09 15:22:


      מאחלת לאביך החלמה מהירה ושישוב לאיתנו בקרוב.

       

      רעיון נחמד העלית... נחמד לפנטז...

       

      אני אישית לא בטוחה שהייתי רוצה לחזור אחורה להיות תינוק חסר אונים שתלוי באחרים ולא יכול לבטא את עצמו...

       

       

        28/8/09 00:13:


      http://www.youtube.com/watch?gl=IL&v=YB8DgE3zgEg

       

      בפעם השלישית זה מצליח, אנו היהודים עקשים...

        28/8/09 00:08:

      יש לי איזה בעיה שלא מצליח לפתור אותה עם העתקת לינקים:

       

      http://www.youtube.com/watch?gl=IL&v=YB8DgE3zgEg

        27/8/09 19:19:


      מי  אני הקטן  אוכל  להבין  את  דרכי  הבורא.

      מה שנשאר זה רק להתפלל להחלמה מהירה ורפואה שלימה לאביך ולכל חולי ישראל.

      מצרף שיר שבוודאי מוכר  לרבים  בתקווה שהוא  יעורר רחמי שמים:

       

      http://www.youtube.com/watch?gl=IL&v=YB8DgE3zgEg 

       

      נ.ב.

      נא לשלוח איזה הספקה כבודו מבקש לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה... 

        26/8/09 21:22:

      בני,

      חשבתי על אביך הסובל וקשה היה לי להתייחס לרעיון שהעלית,

      מלבד להעלות חיוך עצוב...

      לשבור אגן ירכיים, זו בעייה גדולה ביותר ואני יודע זאת מנסיונו של חבר. מאחל לאביך בריאות ואריכות ימים !!!

        26/8/09 13:57:

      רעיון מעולה.

      האם יש מצב שאתה יכול לשלוח בקשה כזאת לאדון הבורא???

      ועם גם תכתוב עצומה

      חותמת עליה בלי כל מחשבה.

      מקוה שאביך יחלים מהר

      ובעיקר שלא יסבול.

      ברוך ה' רופא חולים.

      אמן

        26/8/09 11:03:
      צר לי לשמוע על אביך, בני. מאחל לו החלמה מהירה ורפואה שלמה. ואשר לרעיון שהעלית - מבריק!  *
        26/8/09 10:27:

      המון בריאות ואריכות ימים לאביך..

       

        26/8/09 10:17:


      רפואה שלמה

      והעולם...איך שהוא בנוי....יש הגיון מאחורי כל זה מסתבר...

      ולא הכל נבין!

        26/8/09 09:37:

      מקווה שריבונו של עולם במצב קליטה.

      רעיון מהפכני.!!!

      מה שישיבה ליד מיטת חולי עושה...

      יצירתי אתה,

      חיוך מתמוגג על פני כעת.

      החלמה לאביך!

       

        26/8/09 08:52:

      הי בני ידידי היקר רוב בריאות. אהבתי מה שכתבת אך יש לי נטייה למספרים.

      אם אדם יוולד בגיל 80 הוריו יהיו בני 50 (בממוצע) ואז כעבור 50 שנה הוא יהיה בן 30 והוריו כבר יהפכו לזרעים וביציות וילדיו יהיו בני 60 ולעת הפיכתו לזרעון ילדיו יטפלו בו (כמו היום). אז למה להפוך

      יום בריא 

        26/8/09 07:56:


      ידידי הצפוני בנימין,

      על פי שיטתך לא היו חברים בקפה דה מרקר :)

       

      צער גידול הורים הוא אמיתי וצורב נשמה,

      שכן מצטרפת לצער גידול (בנים) תחושת 'השבת חוב'

      והיא, כאילו לא ממומשת.

      אין לנו יכולת למנוע את ההזדקנות, החלשות הגוף והנפש.

       

      רק יכולים לעמוד מהצד, קרוב ככל האפשר אבל לא לעזור.

      אין כאן שאלה של חינוך,

      לא שאלה של השקעה,

      לא קשור בכלל ליכולות הזמן,

      חזק מאתנו הטבע.

       

      כתבת יפה ובשפתך שלך ונכון היה לך לשתף,

      להוריד מהלב מעט לחץ ולקבל מידה של איזונים מהסביבה שלך.

       

      אחד המשברים המוכרים בגילנו הוא משבר ההורה המזדקן.

      כל עת שדעתם צלולה, קל יותר 'לשאת את השהיה לידם', את השיח.

       

      שלב קשה מאד הוא אובדן יכולתם לדעת את הסביבה את השפה,

      לזכור, להכיר את משפחתם, אותך...

       

      שם החוזק הנדרש הוא עצום.

      שמור על עצמך חזק בריא ויודע, וסייע ככל שתוכל.

      לא נדרש ממך להבריא או להצעיר את ההורים.

       

      משנפרדתי אך לפני שנתיים וחצי וכתוצאה מאסונות רודפים,

      את אחי הבכור (55) איש מעשה מוכשר כשד אב ל3 ,

      ו3 חודשים אחריו את אימי (75) בריאה לחלוטין מלאה חיות, פעילה ויפה ומאז

      מטופל באבי (81), דימנסי שנאלץ לעזוב עבודה פעילה עם אנשים

      (מורה דרך 'מצטיין נשיא' שנה אחרי שנה, מורשה ב-5 שפות)

      שהפך מיתום מאם מאז ילדותו,

      בבכרותו ובשני שלבים מהירים לאב שכול ולאלמן

      המאבד זכרון קצר ויכולת קוגנטיבית בתהליך איטי מזה 9 שנים... 

       

      שבר באגן, קשה. הטיפול בו יערך זמן. שימרו עליו שלא יקבל 'סיבוכי רתוק מיטה'.

       

      שמור על עצמך חזק. 

       

       

        25/8/09 23:48:

      בני יקר

       

      מאחלת לאביך רפואה שלמה במהרה 

       

      אכן  הרבה הרהורים עוברים ברגעים כאלה 

       

      בשורות טובות אמן 

       

       

       

        24/8/09 01:14:

      ידידי

      רפואה שלמה לאביך  ,

      צריך סובלנות וסבלנות למכביר ..

      יש קושי עצום בגיל הזה ..

       

      שבוע טוב .

       

        23/8/09 08:53:

      בריאות

      רק בריאות

      נשיקה

        22/8/09 22:06:


      רפואה שלמה לאביך בנימין יקירי זה לא פשוט בכלל לראות אותם מזדקנים וחולים זה קשה מנשוא.

      וזרקת אותי לגמרת עם הקטע של החיים ברוורס ...לא יודעת אם אני באופן אישי הייתי רוצה להפוך את סדרי העולם דווקא אוהבת את העניין של של הגדילה וההתבגרות עם כל הכאבים והצער שכרוכים בכך.

       

      חיבוק ענקי ממני

      ואם אתה עכשיו במרכז תעשה סימן חיים אולי נפגש.

        21/8/09 17:22:


      אילו רעיונות מקוריים:))

      אם ריבון העולם לא יגשים את חלומך, אולי אפשר לעשות סרט כזה...

      רפואה שלמה לאביך!

        21/8/09 17:22:


      לאבא שלך- החלמה מהירה

      לך- תגיד לי, אתה השתגעת? ביידיש קוראים לזה מויחל טויבס.

        21/8/09 14:53:

      *
      בני יקר,

      מאחלת לאביך בריאות טובה !

      שבת שלום.

        21/8/09 14:47:


      אומנם המחשבה לא חדשה לי מאחר וכבר שמעתי עליה היכן שהוא

      אבל היא קוסמת לי מחדש כל פעם

      אני תמיד תוהה מה קורה כאשר אתה כבנו של...עדיין מוגבל בזיקנתך

      נאלץ לטפל בתינוק בן 82 - 85 - או 90

      תפתור לי את הסוגיה הזאת ואני משקיע בתאים האפורים שלך.

       

      מעל ומתחת לכל בני ידידי האופטימיות והרצון שלך שובים אותי

      -

      החלמה מהירה לאביך ומצבור של סבלנות לכם המטפלים והתומכים.

        20/8/09 22:56:


      נו ומה הוא אומר? מצא חן בעיניו הרעיון?...

       

      איחולי החלמה מהירה לאבא ~

       

        20/8/09 22:08:


      אתה יצירתי משו משו...

      איך הגעת למחשבה הזאת,איך???

      תמיד ידעתי שאתה גאון

      נשיקה 

       אהבה והחלמה לאבא

       

        20/8/09 19:49:


      בני היקר,

      מצטער לשמוע על מצבו הבריאותי של אביך ומקווה שיחלים במהרה.

      ביננו למה למות עולל?

       הייתי מוסיף והולך אחורה בזמן עד למצב הזרע עד שיעלם לחלוטין...

       

        20/8/09 19:29:


      הכי טוב יהיה לחזור לרחם אמנו ושם למצוא את המנוחה... בתור ביצית או זירעון...

       

      (:

       

       

      יופי של רעיון

      גם אם נולד מתוך הכאב  ...

       

      אלוהים לא הצליח עם הזיקנה...

       

       

        20/8/09 19:24:
      לא מצליח לקרוא כתב כל כך קטן...
        20/8/09 18:24:
      המון בריאות

      חשיבה יפה ומקורית!!

       

      חשיבה של תקווה

       

      ואומרים שהכל בראשחיוך

        20/8/09 07:12:


      מקסים

      אם הייתי מאמינה בקיומו של ריבונו של עולם זה וודאי היה משכנע אותי יותר

      אבל במקרה שלי אסתפק רק בסרט (-:

        20/8/09 06:27:


      ראשית, בריאות ואריכות ימים לאביך.

      הרהורים ברגעי קושי מגלים מחשבות,

      תובנות מחכימות. אין להם מקום ביום

      חולין....חודש טוב.

        19/8/09 22:48:

      רעיון מקסים שכבר הגו בו לפניך...לו היה ניתן(:

      חושבת עליך ומקווה שיחלים ויחיה בטוב את השנים הבאות...להזדקן בכבוד ובבריאות ממש לא מובן מאליו, מחזיקה אצבעות.

      רק בריאות.

      חיבוק גדול יקר שלי.

        19/8/09 22:41:


      עשו על זה סרט (ועוד עם בראד פיט, כאילו לא מספיקה הידיעה שאתה הולך ומצעיר אלא שאתה הולך ונעשה בראד פיט).

       

       

      החלמה מלאה שלמה ומהירה לאביך

      והרבה כוחות ותעצומות לכל המקיפים אותו.

       

      }{

       

      פרופיל

      תגיות