בעודנו מריעים לעברי לידר על כך שלא הסכים לשטוף את הפה בסבון צה"לי, והנה מתפרסמות הכתבות בגנות יתר אמני ישראל השותקים. ואני לא מבין, מה לעזאזל רוצים מהם? מישהו כאן באמת מופתע?
תפישת המודעות הפוליטית של מרבית אמני ישראל הוא מזמן בדיחה עצובה. לא נותר דבר מהדור הוותיק של זמרי הככר, דור שאפשר לומר הרבה דברים על פועלו אבל על דבר אחד אין ויכוח - היה לו אכפת. היום, להוציא כמה יחידי סגולה, נדמה שכולם כל הזמן רק מצדיעים - למדינה, לחיילים, לתושבי הצפון, לשבויים ולנעדרים, לקשת ולרשת, לסלקום ולאורנג'. היה אחד שניסה לומר משהו אחר פעם, ג'קו משהו נדמה לי היה שמו, ותראו מה קרה לו ומה נהיה ממנו היום. התופעה לא רק יצאת דופן אלא גם מוזרה, מכיוון שהיא פוסעות יד ביד עם אחוזי שירות צבאי ואזרחי נמוכים מהממוצע. לא שאני רואה בשירות צבאי את חזות הכל חלילה, אינדיקציה אחרת למעורבות הייתה מתקבלת בברכה, אבל אין. כלום. אז ממה בעצם אכפת להם חוץ מאשר עצמם במובן הכי שטוח של המלה? מהמדינה? מחבריהם? מהאמנות שהם עושים?
מזל שיש את עברי לידר, האיש העדין הוא זה שמוציא סוף סוף מסר קצת אמיץ. אני מעריך שסאבלימינל מיד יגיב ברינגטון פטריוטי, שנינט ויודה יופיעו בלפחות שלוש השקות ושריטה ורמי יעלו את סכום התביעה נגד הליקון. היתר סתם ישתקו, או יעמדו בשורה וישירו שירי להקות צבאיות. בכל זאת, שואפים להצליח הם וכבר הבינו עד כמה חמור יכול להיות העונש על דעה שחורגת מהקונצנזוס הנבוב.
זה פוסט קצת מבולבל ומאד מתוסכל. נשבר הזין מהקיטש המטומטם שעוטף אותנו מכל הכוונים. נשבר הזין מכך שלא שומעים שום קול אחר. נשבר הזין מראשי ערים שתופסים טרמפ על כל נאד של אביב גפן. נשבר הזין מכך שכל מי שיכול היה אולי לייצג רוח קצת אחרת נשבה זה מכבר על יד הממסד. רוצים את האמנים שלנו עם קצת יותר ביצים. |