ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
לתרגם אהבה למימד פלאסטי זה לא פשוט וכפי שיש אין ספור הגדרות לאהבה, התנסויות והסתבכויות בה, כך גם ישנם אין ספור "תרגומים" שלה לשפת היצירה. הנשיקה יותר מכל מחווה אחרת היא אקט של אהבה, בסיסי ביותר ובו בזמן גם סמל שלה. אנחנו יכולים לענג את עצמנו בהרבה צורות, אבל בשביל נשיקה צריך שניים. החיבור הזה בין שני אנשים הוא נושא שמעסיק את כולנו, גם אמנים. כבר כתבתי קודם על רודן עם הנשיקה האולטימטיבית שלו, ואכן, מהרבה בחינות רודן הביא את הפיסול לדרגה כזו שמאוד היה קשה להתעלות מעליה, אפשר היה לעשות רק משהו שונה. כך בדיוק חשב קונסטנטין ברנקוזי, אמן מרומניה, שהחל כתלמיד בסדנתו של רודן, אך עד מהרה הבין שאם הוא רוצה להיות יוצר עצמאי הוא חייב לתפוס מרחק מהמאסטר שלו, וכפי שהוא בעצמו ביטא זאת: "שום עץ אחר לא יגדל בצילו של אלון".
ברנקוזי,שהחל את דרכו כמגלף בעץ ועבר לפריז בסוף המאה ה 19 פיתח בפריז סגנון פיסול מהפכני בו נתן לחומר לדבר את דברו. הוא הפסיק לעשות סקיצות מקדימות לפסל בדגם מוקטן, כפי שעשו עד עכשיו, אלא החל לגלף את פסליו גילוף ישיר ומיידי מהאבן. לפסל צורת קובייה והוא הפשטה ישירה וכנה של הצורות הטבעיות. הצורה בפסל מביעה גם את גוש האבן וגם את מהותה של הנשיקה -חיבור בין הדמויות. הגושיות בפסל נובעת מאהבה של ברנקוזי לצורות הגולמיות של האבן, הנוקשות, הזויתיות והמחוספסות, שהכיר מהאמנות העממית ברומניה. כנגד זה עומד הגימור המהוקצע, המלוטש והמעודן, שמשאיר רק את האיברים החשובים, ההכרחיים להבנת היצירה. יש כאן תמצות של נשיקה. כלומר מיזוג מושלם בין התוכן, הצורה ואמצעי הביטוי.
ברנקוזי טען, שככל שאתה מנסה להגיע למהות של הדברים כך אתה מגיע לפשטות וזה למעשה היסוד של האמנות המודרנית, של אמנות האבסטרקט. לכן ברנקוזי הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר על הפיסול המופשט.
יותר מכל מפעימה אותי הנשיקה הזו ביכולת שלה לבטא את אותו חיבור בין השניים. בגוף שלו יש שקע מדויק לקימורי גופה. המיזוג ביניהם הופך אותם לשלם. החיבור הוא טוטאלי, עין לעין, פה לפה, לב אל לב, בחיבוק חזק היוצר מהם אחד! צורת הקוביה של הפסל ממסגרת את אהבתם, מנתקת אותם מהעולם ומתארת אותם כשני כלים השלובים זה בזה. בניגוד לנשיקה של רודן שהיא נטוראליסטית מטבעה, הנשיקה של ברנקוזי היא ממש לא. כל אחד רואה שאי אפשר להתנשק כך גם אם רוצים. הווה אומר שמה שמוצג כאן בפסל הוא לא חיבור גופני, אלא חיבור נפשי בין שני אוהבים! כמה פעמים בחיים מרגישים חויה שכזו כשגוף ונפש נפגשים? כמה חבל שלא כמו בפסל החויה הזו, לעיתים, לא נשארת לתמיד?
עוד יפה בפסל לראות שבעצם הם שניים דומים. שני בני אדם, שונים רק במעט במראם החיצוני, אך שווים במה שמרגישים ובעוצמת אהבתם. כמה שזה פשוט בפסל ככה זה מסובך בחיים.
ברנקוזי אהב את מוטיב הנשיקה ועשה לו מספר וריאציות בתחילת המאה ה - 20. וריאציה נוספת, בעלת קווים מעוגלים יותר ניתן לראות בגלריית התמונות שלי. ב 1934 הוזמן אצלו ע"י ממשלת רומניה שער מונומנטלי בנושא הנשיקה.
אני עוד זוכרת את עצמי בשיעור על ברנקוזי אצל פרופ' מוטי עומר, וכשהוא דיבר על זיקוק הצורה, אני דימיינתי את עצמי עוברת בשער הזה ככלה. |
רמי...
בתגובה על תמונת שומר המסך שלי:
cogito sum
בתגובה על מה בין הצלפה ליום האהבה?
ariadne
בתגובה על פרחים בצלחת - ג'ודי שיקגו, ארוחת ערב - הצלחת של ג'ורג'יה אוקיף
gazuri1
בתגובה על הפוסט הראשון שלי: למה אריאדנה?
במקוםאחר
בתגובה על שקט על פני מים סוערים // 2 - הפייטה
אוהד שקד
בתגובה על כפל המשמעות בקפל הבד / אורגזמה "בשם האלוהים"
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דנה,
כהרגלך בקודש
פוסט מקיף ומעניין
ולוואי שסביבנו בנוסף לציפורים תעופנה גם נשיקות :-)
שולחת נשיקה פורחת :-)
אני עוד זוכרת את עצמי בשיעור על ברנקוזי אצל פרופ' מוטי עומר, וכשהוא דיבר על זיקוק הצורה, אני דימיינתי את עצמי עוברת בשער הזה ככלה.
דנה יקרה,
בחרתי לצטט את השורות האלה מהפוסט שלך, משום שהן מסמלות בעיני את החיבור האישי והעמוק שלך עם האמנות.
בורחס אמר שעם כל קריאה מתוספת לטקסט עוד שכבה, שהקורא/ת שותפ/ה ליצירה. אין ספק שיש לך חלק ביצירות שאת מביאה לכאן, וודאי גם לעוד רבות אחרות שאליהן התחברת.
תודה רבה
וחיבוק
משושי שמיר
אכן כאשר 1+1+אהבה=1
אפילו הופכים לגוף אחד לזמן מה
כל זמן שקיים דבק האהבה
גשר,שער,חיבור נפלא
בין אדם לחוה
ולך הרבה תודה על פוסט מענג במיוחד!
היי
זה פשוט נפלא...הפוסט הזה שלך...
הפסל...
ההסברים...
אמנות הנשיקה...
ואפילו שאני רחוקה...
אני שולחת לך
...ו*
לילה טוב
מהדס
הדר יקירתי,
הפיוט שנמצא בפסל עצמו שובה את הלב
ושורותייך שמספרות על תולדות הפסל עוד יותר
אהבתי
את גוף והנפש
החיבור האולטימטיבי בעצם.
ברנקוזי - בחירה כל כך טובה
והחיבוק.............
אוי, כמה שזה יפה !!!!
מירה
דומה היה כי עד לאותו רגע חשבתי שלא הבחין בי,ואז בחצי תפנית בהמשיכו להפליא
במכותיו באבן, הגניב מבטו אליי כאילו מזמין הוא אותי.
מבלי אומר, הפעמתי צעדיי לעברו והתיישבתי במרחק מה מתבונן נפעם מעצמת חבטות הפטיש
באזמל .ידיו אחזו בעוצמה וביציבות את האזמל, שפדחתו נפרסה כעלי כותרת.
שאלתי לפשר מעשיו, שוב הגניב אלי מבטו תוך שהוא מוחה את האבק הטבול באגלי זיעה
ממצחו ,וסימן לי להעביר את כד המים שהיה מונח לפניי.
קמתי ממקומי והגשתי לו את הכד. בתנופה קלה הניף את הכד בידו האחת כשהוא מונח על מרפקו
ולגם ארוכות. כשסיים יצק מים על האבן ובידיו המסוקסות שטף את האבק ושברי האבן. היה נדמה
שהאבן מקבלת חיים, צבעים של אדום וצהוב זעקו מתוכה ודיוקן אישה כולה אומרת חיים הפציע
כזריחה.
שאלתי מיהי אותה אישה שכה הפליא לעשות ,הביט בי ארוכות בעניו הכבויות ואמר לבסוף שהיא
מקור חיותו.נעתי במקומי בחוסר נוחות כשעיני מושפלות.
שאלתי למה התכוון...
אמר... אנשים דוממים כאבן ואבנים חיות כאנשים .
צוק מים על אבן מיד יתגלו לך חיים...
ראיתי את "הנשיקה" שלו בבית הקברות מונפארנס בפאריז
מאד קטן - אך מרשים
הוספת לי עוד זוית ראיה * בהנאה רבה - תודה
דנה יקרה יקרה
עוד פוסט מחכים ומלמד בנושא אהבה באומנות
והפעם הנשיקה,בפסל גולמי יחסית
המציג מחד את הגשמיות של החומר ממנו עשוי הפסל
ומאידך את הנשמה והרוח בהתבטאותה במגע הצמוד
של הגבר והאישה.
ההבדלים הם כה מינוריים, שיער ארוך וקימור החזה.
הצורה מזכירה אומנות פרימיטיבית, וצלמיות של ימי קדם.
והשער, רואה בעיני אותך בשמלה לבנה
עוברת מרחפת מלאה אהבה...
תודה גדולה לך
ידע ומרתק אצלך לקרא חברה
כמו קודמי כאן
מה שנותר לי לומר זה
מענין ומעשיר תודה :)
מרתק,
אנטון
פשטות מדהימה. כמה יפה הפסל, ועוד יותר - הפילוסופיה שמאחוריו.
פוסט מרתק.
מירה
למדתי אמנות אצל פרופ' מוטי עומר
ואני ממשיכה ללמוד אצלך...
אהבתי מאוד את השער הזה
יש בו פשטות מרתקת
*
תודה ענקית לך
נויה
כל כך יפה
תודה. תמיד את מחכימה ומרגשת.
אהבתי מאוד את הפסל
*
הפסל המדהים שלך ומילותייך המרתקות מחזירות אותי להבנה -
לתפוס את הרגע ולאהוב. תמיד לאהוב !
ליאורה
מעניין ביותר.מ ר ת ק ממש!
תודה
אין לי כוכב לתיתו
לפעמים כדאי ללמוד מן הפסלים... ובעצם מן האמנות בכלל...:))
זה לא חייב להיות מסובך בחיים... זה קיים...:))
ואת יודעת דנה... שאני אוהבת את העיסוק בנושא....:-)
(הייתי בקורס כלשהו באמנות... ואני זוכרת משם רק את פסלי האהבה...
)
שבת שלום דנה !
לו יכולתי הייתי משאירה אצלך הרבה כוכבים.
על הנושא, על החיוך, על הטוב, על הכתיבה, על הרעיון.
ועל הנשיקה.
תודה דנה! כתבתי את זה כמובן בהשראתך והפוסט הכל כך מיוחד שלך.הפריה הדדית בין אמנים בתחומים שונים היא בעיני פלא ותענוג, וכמובן שגם כאן בקפה:). מקווה לעוד פוסטים על התקופה הזו!
שלך
מיכל
אכן תרגיל מופלא בחיבור
דנה + מקלדת + שני צילומים = פוסט נהדר
שכיף להתחיל איתו את השבת
אמנון
אני תמיד חשבתי
שנשיקה זאת אומנות....
פוסט מרתק
מלא תבונה ורגש.
כמוך.
המון תודה, דנה.
כהרגלך, פוסט מחכים ומרתק והפעם : הנשיקה. הצרפתים, שיצאו להם מוניטין בנושא זה, מייצגים אותה הרבה בזכות רודן שהכרת בפוסט קודם, ואפילו אותה "נשיקה צרפתית" מפורסמת, מיוחסת להם , כאילו המציאו לראשונה את הגלגל... והפעם ברנקוזי שהלך צעד אחד קדימה, או עשה משהו אחר ושונה אך לא פחות מדבר אל לב שוחרי אמנות. השער הנפלא הזה , והמקורי כל כך, ספרתי בו 4 זוגות אוהבים מכל צד, ובסך הכל 16 (!) נפשות הבונות את היצירה, ואת רעיון החיבור המרתק הזה, כששמי אהבתם ועולמם של האוהבים, מחברם יחדיו מלמעלה.
שבת שלום !
מרתק, נשמה רומנטית שכמוך :)
למרות שיש כאן טרקבק הוא בקושי נראה,
ממליצה לכולם להגיע לפוסט של הפסנתרנית מיכל טל,
העוסק בקשר שבין ברנקוזי והמלחין סאטי.
פוסט מדהים, העוסק בפריז של אותה התקופה
וכיצד יחסי החברות ביניהם הפרו את האמנים גם מבחינה אמנותית.
תודה רבה לך מיכל.
ברנקוזי, סוקרטס וסאטי
תהנו.
*וגם כאן בקפה כיף להרגיש את אותה קירבה והפריה הדדית בנושאי הכתיבה.
פשוט מקסים. תודה לך.
שלך
חיבור מדהים בין אמנות ואהבה...
תודה על פוסט מעמיק
וואו איזה השקעה...........
יפה !
דנה יקרה,
כתבת פוסט שהוא שילוב מנצח של ידע ואהבה...
חוויה מיוחדת במינה לקרוא אותך
שבת טובה...
אור ואהבה יעטפו את כולם..
וראש חודש טוב לכולם! *
החכמתי. עכשיו לעיתים (כשאזכור) ואתנשק, אדמיין עצמי עומדת מתחת לשער הזה. איזה רעיון מקסים לשער.
הנשיקה גם סוגרת את הפה, כאומרת: מספיק לדבר עכשיו נרגיש. בילי
ואני עוד זוכר את הנשיקה הראשונה שלי...
דנה אהובה
שלא יגמרו לך הפוסטים לעולם, חוויה של פוסט הכתוב בבהירות מרתקת.פשוט תענוג*
תודה על המידע.
שבת שלום
פשוט
k.i.s.s- keep it simple stupid
תודה
מעשירה
זה לא רק נשיקה...זה גם חיבוק
דנה, נהניתי מאד, תודה!
בדיוק לפני שנה בביקור ב"מרכז פומפידו" בפריז ראיתי כמה מעבודותיו של ברנקוזי ביניהן אחת מהנשיקות וכן את אחת מהמוזות שלו. לצערי מפאת השעה המאוחרת לא יצא לי לבקר באטלייה שלו הממוקם בקירבת מקום.
כמה אבן יכולה להיות רכה בידיים הנכונות,
כמו גם אהבה:)
איך שרו החיפושיות?
All you need is love
בברכה אמנון
יפה מאוד,נהנתי לקרוא.
רק שאני חושב ששני הכוחות הפועלים באדם הם אהבה ופחד.
השינאה לדעתי, זה פועל יוצא של הפחד.
כמו שאר התחושות והמחשבות השליליות.
סופ"ש קסום.
איזה פוסט נפלא.
הידעת כי ברנקוזי היה חבר טוב מאד של המלחין אריק סאטי? הקשר בינו ובין ציירים ופסלים מרתק.
את מוזמנת לפוסט שכתבתי עכשיו על סאטי-
שלך
מיכל
"שום עץ אחר לא יגדל בצילו של אלון". *
הופעמתי, נפעמתי, הופעמו,
סחטיין עלייך
:)
תודה יקירה .
למדתי וגם אהבתי.
לטעמי האישי והפרטי מעדיפה את זו של רודן, אבל אהבתי את שער.
אפרופו אהבה ושנאה הם כוח אחד,(שני קצוות שלו) פחד ואהבה הם כוחות מנוגדים.
אוהבת שלך שרי
אפשרויות
אני מעדיפה קולנוע
אני מעדיף חתולים
אני מעדיפה עצי אלון
אני מעדיף את דיקנס על דוסטויבסקי
אני מעדיפה את עצמי מחבבת אנשים
על פני עצמי אוהבת אנושות
אני מעדיף צבע ירוק
אני מעדיפה להחזיק חוט ומחט לשעת חרום
אני מעדיף לא לטעון שהשכל אשם בכל
אני מעדיפה יוצאי דופן
אני מעדיף לצאת מוקדם יותר
אני מעדיפה לשוחח עם רופאים על משהו אחר
אני מעדיף איורים ישנים
אני מעדיפה את הגיחוך שבכתיבת שירים
על הגיחוך שבאי כתיבתם
אני מעדיף באהבה ימי שנה
שאפשר לחגוג מדי יום
אני מעדיפה את המורליסטים שאינם
מבטיחים לי דבר
אני מעדיף טוב לב פיקח מפותה
אני מעדיפה את כדור הארץ בלבוש אזרחי
אני מעדיף ארצות כבושות על ארצות כובשות
אני מעדיפה להיות מסוייגת
ויסלבה שימבורסקה
נפלא!! עכשיו שיש את שער הניצחון
ושער הנשיקה
חסר רק שער האהבה!!
תודה
(ומזל טוב באיחור לקטנה שלך)
תודה על השעור, אדריאנה, העשרת אותי במידע, וכתבת יפה. בימים אלו שרב הכתוב על ארועים שליליים יש משקל סגולי גדול יותר לנכתב על דברים חיוביים.
ומה גדול יותר מלכתוב בעת ובעונה אחת גם על אמנות וגם על אהבה.
אהבתי את מה שכתבת.
דני.
יש אנשים עם לב של אבן.
יש אבנים עם..
לא יודע למה, זרק אותי לחיבור הזה הפסל והפוסט.
מעניין ופשוט יפה.. יפה פשוט :-)
התבוננתי בפסל קודם שקראתי אותך
התבוננתי תוך כדי קריאתי אותך
ובסיום גם
בכל פעם הבנתי עוד רובד שמתקיים בפסל הזה
בעיקר הבנתי את נצחיותו................
דנה,
פוסט מצויין.
חושבת שהפסל של ברנקוזי מבטא
את המיתוס על הפרדת המינים ,
ומאז חיפוש החצי שני.
אהבה היא כמו שער שפותח
עולמות נסתרים והרבה דלתות נעולות.
דנה,
המון תודות על הדברים שהבאת
לאריאדנה היקרה!
זו נשיקה שכולם בה שווים 1+1=1
דוגמא ומופת לעולם, אבל האם העולם קיבל את רעיון השוויון המוחלט?
האם אנחנו מוכנים לקבל את רעיון השוויוניות הטוטלית?
תשובה; לא בטוח.
נושא לשיחה ארוכה.
תודה לך יקירתי
*
אסתר
המנצחים במלחמה ואין כמו אהבה בשביל לנצח את הכול גם את השנאה.
אהבה היא כמו שער שפותח עולמות נסתרים והרבה דלתות נעולות.
דנה יקרה,
אוהבת כל כך לקרוא אותך
ואכן קל לי לדמיין אותך ככלה עוברת בשער..
יום נפלא יקירתי
שלך,גרטה*
WOW
* מיד
מדהים
אני יכולה שעות לבהות בפסל הזה.
אהבה מושלמת
תודה לך דנה
נהדר ((:
תודה. מחזק את הידיעה שאהבה היא חומר מנצח.
לזה חיכיתי!
תודה לך על ההסברים
על התמונות
ועל האהבה שאת מפיצה כאן
מרתק
תודה
אני תמיד נהנית לקרוא אותך וללמוד
"ברנקוזי טען שככל שאתה מנסה להגיע למהות של הדברים כך אתה מגיע לפשטות וזה למעשה היסוד של האמנות המודרנית, של אמנות האבסטרקט. לכן ברנקוזי הוא אחד האמנים המשפיעים ביותר על הפיסול המופשט. "
תודה על פוסט מרתק ומלא משמעות עמוקה עבורי!!! בסה"כ לא יכולתי להרדם וזכיתי!