כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/8/09 22:41:

    נרחיב בסוף השבוע.

     

    מעבר לכך, אני סבור שהוויכוח עם יואב הוא על הגדרות.

     

    אני מכיר את הגכישה שאומרת: "השגת מטרה - יופי. עכשיו, תהיה גם יעיל. קרי, תשיג אותה בפחות משאבים. את זה אנחנו מכירים, אבל, זה לא מה שאנחנו רואים בארגונים שונים המצויים באמוק של "חיסכון" והתייעלות בכל מה שזז...

     

    וכמו שאמרתי,

     

    המשך יבוא...

     

    יופי של דיון. למדנו מכם המון

     

    פיני

      26/8/09 22:25:

    צטט: עפרון רזי 2009-08-24 20:36:20


    לנאוה ויואב שלום רב

     נאוה בתגובתה " אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות"

    נותנת לך יואב תשובה  בכך שאיננה מסכימה (באופן עקיף לדעתי) להגדרתך

      "היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה"

     .
    ההתיחסות ליעילות כאויב חדשנות מותירה את ההנחה (שלי) שהיא שומרת לאפקטיביות

    את הצד השני. דהיינו מושג המעודד חדשנות.  (נאוה אני מקווה שלא טעיתי ואם כן אשמח

    לשמוע במה)

    .

    כפי שציין שותפי פיני קיים בלבול בין המושגים: יעילות ואפקטיביות. על כן אנו מכינים הבהרה

    מקיפה ונפרסם אותה בקרוב

    כן שני המושגים נבדלים האחד מהשני ובהחלט לא בדרך שאתה יואב מציין

    להשתמע בקרוב

    בכבוד והערכה לכולכם

    עפרון רזי

     

    אכן רזי אני מסכימה עם המובע במאמר חברות רוצות להיות יעילות והן גם צריכות להיות אפקטיביות וגם חדשניות. הבעיה היא

    שהרבה פעמים השגת שלוש מטרות אלה סותרת זה את זה ואז השאלה למה נותנים עדיפות לאפקטיביות או ליעילות לחדשנות או ליעילות.

     

    חדשנות יכולה לקדם אפקטיביות ארגונית והיא הרבה פעמים סותרת את השגת היעילות הארגונית. כמובן חשוב יותר לעשות את הדברים הנכונים ( אפקטיביות ) מאשר לעשות את הדברים נכון ( יעילות ).

     

    אני לא סבורה שיעילות היא אמצעי ואפקטיביות היא המטרה. הטרמינולוגיה וההגדרות חשובות מאד  ונשמח לקרא אתכם בעניין זה.

     

    תודה, 

     

    נאוה.

      26/8/09 15:22:

    יואב,

     

    יש פרשנות כזו למושג "יעילות". היא רואה אותו כתוצאה חלקי ההשקעה שהשקעתי כדיע להשיגה. אבל, גם במשוואה הזו המונה יכול להיות שלילי...

     

    אני מודה לך על ההכנסה של המושג "אי יציבות מובנית" לתורת הניהול. מבטיח לעשות בזה שימוש בציון המקור כמובן.

     

    תודה. נראה לי שהמשובים פה מחייבים חשיבה עמוקה יותר ופוסט נוסף...

     

    רק בריאות

     

    פיני

      25/8/09 20:42:

    רזי,

     

    אני עדיין מחזיק בדיעה שיעילות היא תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לאפקטיביות. ברור כשמש שקיימים הבדלים רבים ונוספים בין יעילות, אך לתומי חשבתי שרצוי בדיון זה שנרכז את אלומת הפנס על היחסים בין השניים. כמו שראיתי באתר כלשהו:

     

    Effectiveness means being able to achieve a set goal while Efficiency is achieving the goals with minimum resources.
     
    במצב התחרות בעולם התעשייה והשירותים הגלובלי, הצלחת ארגון בהשגת יעדיו מותנית לדעתי בהיות הארגון קרוב לאופטימליות בכל מערכותיו ובתיאום בינהן (אלא אם כן הארגון מוכן להישאר מאחור ולבסוף להיכחד). דמיינו לכם רכב עם צריכת דלק בשמיים ומנוע חלש. גם אם הנהג מעוניין בסה"כ להגיע מנקודה A ל-B, ברור כי רכב כזה לא ימכר בהצלחה ויעלם מהשוק.
     
     כאשר אתה אומר "יעילות כבר איננה אמצעי להשגת המטרה. להיפך. היא מונעת לעיתים השגת אפקטיביות", אתה נוגע במקרים בהם אנשים שוכחים שיעילות היא אמצעי שמשרת את המטרה, והופכים את העיסוק ביעילות למטרה (יעד) בפני עצמה. ברור שאז מתממשת הדוגמא של קוביי שהעוסקים בהתייעלות מגלים באיחור "שהממזרים שינו את השיטה".
     
    לגבי מנהל ומנהיג? ראוי למחקר מעמיק (אני מניח שכבר נעשו כמה וכמה...). אני בדיעה שברוב המקרים מנהל בהגדרתו הצרה (administrator) יתקשה להנהיג, ולהיפך. רמת "הכמעט כאוס" שאני מסכים שנדרשת ממנהיג, מפריעה (אותו שקט מבני - לא "תעשייתי") לאדמיניסטרטור. אני רוצה לתת כאן דוגמא מתחום התעופה: התכנון של מטוס ה-F-16 כלל מרכיב של אי-יציבות מובנית, שהלך נגד הגישה המסורתית של "חזרה לטיסה ישרה ואופקית", ובכך דומה לסף הכיאוס.
     
    ולסיום, עוד דוגמא - באלביט מערכות נהוג (וזה הוצהר בפה מלא ע"י יוסי אקרמן) לבצע שינוי ארגוני דרמטי כל שנתיים שלוש. ושאר הזמן? מתייעלים. אני חושב שזה שילוב מוצלח בין יעילות למנהיגות אפקטיבית.
      24/8/09 20:36:


    לנאוה ויואב שלום רב

     נאוה בתגובתה " אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות"

    נותנת לך יואב תשובה  בכך שאיננה מסכימה (באופן עקיף לדעתי) להגדרתך

      "היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה"

     .
    ההתיחסות ליעילות כאויב חדשנות מותירה את ההנחה (שלי) שהיא שומרת לאפקטיביות

    את הצד השני. דהיינו מושג המעודד חדשנות.  (נאוה אני מקווה שלא טעיתי ואם כן אשמח

    לשמוע במה)

    .

    כפי שציין שותפי פיני קיים בלבול בין המושגים: יעילות ואפקטיביות. על כן אנו מכינים הבהרה

    מקיפה ונפרסם אותה בקרוב

    כן שני המושגים נבדלים האחד מהשני ובהחלט לא בדרך שאתה יואב מציין

    להשתמע בקרוב

    בכבוד והערכה לכולכם

    עפרון רזי

      22/8/09 09:39:

    פיני ורזי שלום,

    הפוסט נפלא ומוצג בבהירות.  אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות

    כלומר כדי לעודד חדשנות בארגון יש צורך לבזבז משאבים ככל ששמים דגש על יעילות רבה יותר פוגעים בחדשנות. וחדשנות היא אחת השיטות שבהן חברות יכולות לעצב יתרון תחרותי והצלחה כלכלית בשווקים הנוכחיים.

    דיון זה מאד רלוונטי לתקופה זו מכיוון שבזמן משבר יש לארגונים נטייה לקצץ במשאבים ולחסוך דבר שהוא לעצמו לא רע במידה ואינו פוגע בעסקי הליבה והצמיחה. אתגר נוסף הוא לאחר שהשוק מתאושש לעבור ממצב שבו מתמקדים בחסכון ויעילות לבין קידום חדשנות.  

    שבת נפלאה,

     

    נאוה. 

     

      20/8/09 21:34:

    דני,

     

    לזה בדיוק התכוונתי בפוסט. אלה, לטעמי, הגדרות מתקופה אחרת. אז, שני המונחים שימשו בעירבוביה והתקשולהבדיל ביניהבם. היום, הם לעיתים מונחים סותרים.

    פעם, ארגון שהיה לא יעיל, היה יכול להשיג את מטרותיו אך במחיר גבוה ותוך בזבוז משאבים.

    היום, ארגון יעיל "נדחף" למצב של "סדר", ומתרחק מ"סף הכאוס". ואז, הסיכוי שישיג את מטרותיו קטן מאוד...

     

    תודה מקרב לב שאתה פה

     

    פיני

     

      20/8/09 21:07:

    יואב שלומות,

     

    ראשית, תודה על תגובה מצויינת ומפורטת שהיתה ראויה לפוסט בפני עצמו. למדתי ממנה הרבה ואעשה בה עוד שימוש (בציון המקור כמובן).

     

    דומני ש"אפקטיביות" היא מילה שהתעברתה וטוב שכך. הבלבול בין המונחים באנגלית בעייתי דיו. הכנסת גרסאות עבריות תיצור, לדעתי, "מגדל בבל" אמיתי בסביבה המושגית של עולם הניהול...

     

    הקביעה שהיעילות היא אמצעי והאפקטיביות היא מטרה, היא, לדעתי, קביעה מיושנת, שהרי, יעילות כבר איננה אמצעי להשגת המטרה. להיפך. היא מונעת לעיתים השגת אפקטיביות, וזה נכון לגבי כל הארגונים לטעמי. למה אתה מקשר בהכרח בין הערכת יעדים מתחדשת (סימפטום של אפקטיביות בסביבה דינאמית), לבחירת אמצעי התייעלות?

     

    בסיפור של סטיבן קוביי על חבורת חוטבי העצים אתה עושה הבחנה מרתקת שחדשה לי בין מנהיג למנהל יעיל. האם זה תמיד נכון? מסופקתני. מנהל טוב אמור, לטעמי, להיות מנהיג טוב, ולזה בסוף אתה מתכוון. לא כן? אבל לטעמי, היא דוגמה מצויינת להבדל בין אפקטיביות ליעילות.

     

    באשר לעיסוק האובססיבי במיקרו ניהול, תמצא לכך תימוכין בשפע בספרו של אל"ם עמנואל ולד, "קללת הכלים השבורים". אבל, ממעט הניסיון שלי (בצפיה בלבד) בעולם העסקי, דומני שהמחלה הזו לא פוסחת עליהם, וזאת בלשון המעטה...

     

    הקביעה  שלך שקובעי המדיניות "יעריכו סביבה יציבה ושקטה מרעשים כדי להתעמק באופטימיזציה של התהליכים" מוזרה בעיני. הם יעריכו סביבה שקטה כיוון שהשקט הזה משרת, לטעמי, את חלוקת העוצמה הנוכחית בארגון, אותו הם מנסים לשמר. זה מה שמכונה "שקט תעשייתי", ולא שקט לשם עיסוק באופטימיזציה...

     

    באשר להבדלים שבין ה-"Civil Servants" לבין הקצינים (בצבא) או הפוליטיקאים (בממשל), נראה לי שאין הבדל בין הארגונים. יש הבדל בין טיפוסי האנשים הרצים לתפקידים הללו. בכל אחד מאלה יש אנשים שהם "קמפייניירים", כלומר - המקצוע שלהם הוא לטפס בסולם מהר ובאפקטיביות, ויש מקצועיים שכישוריהם במילוי תפקידם. על זה נאמר, שלהגיע למשרה מסויימת זה מקצוע בפני עצמו ולמלא אותה בצורה טובה - זה כבר מקצוע אחר לגמריע הדורש כישורים שונים...

     

    ושוב, אני חולק עליך שיעילות היא אמצעי להבטחת העמידה ביעדים. יעילות היא לעיתים הסיבה שהגעת ליעד רק כדי לגלות שהוא כבר איננו רלוונטי. למשל, פיתחת מוצר חדש שבועיים אחרי שהמתחרה כבר שיווק מוצר דומה לשוק...

     

    באשר לתיאורך את המגזר הציבורי - אני תמים דעים איתך, ועם הפסימיות שלך לגבי הסיכוי לשינוי...

     

    תודה מקרב לב שאתגרת אותי, ואני מקווה שזו תחילתה של ידידות מופלאה...

     

    פיני

     

     

      20/8/09 19:43:

                            מילון מעות בעריכת איתן אבניאון מגדיר :
      אפקטיביותלועזית: effectiveness
    היכולת לקבוע ולהשיג מטרות. מבחינה זו יש להבחין בין אפקטיביות ליעילות (הגם שלעתים קרובות שני המונחים משמשים בערבוביה). למשל, ארגון יכול להיות אפקטיבי אך לא יעיל, במקרה שהוא אמנם משיג את מטרותיו אך במחיר גבוה ותוך בזבוז משאבים. http://www.yediothsfarim.co.il/lex6/glossary/g_269.asp       
      20/8/09 19:35:

    פיני ערב טוב,

    העיסוק ביעילות ובאפקטיביות (מתי יהיה מונח עברי לאפקטיביות?) מרתק תמיד, וחיבור של זה עם הפוטנציאל הטמון בשוק הציבורי / ממשלתי הוא פשוט מחויב המציאות.



    ראשית, חָסְרָה לי בפוסט ההתייחסות (החשובה לטעמי) להיות היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה (האם קיימים ארגונים בהם זה שונה?) מתוך שכך, תהליך ההיזון החוזר שהזכרת משליך מהערכת היעדים המתחדשת, לבחירת אמצעי ההתייעלות. זה מייד הקפיץ בראשי את הסיפור שמספר סטיבן קוביי על חבורת חוטבי העצים:
     
     Steven R Covey's book, The 7 Habits of Highly Effective People

    A group of people are cutting trees in the forest. One of them is a leader and another is a manager. The leader decides to climb a high tree at one point to see if they're making progress in the right direction. To his surprise, he finds out that they're actually cutting the wrong forest, so he yells at the top of his lungs "Wrong forest!!!" What does the manager say in response? "Shut up! We're making progress!
     
    לפני שאפנה לשירות הציבורי, חשוב לי גם להתייחס להבדל בין ניהול למנהיגות. כל כך הרבה דוגמאות יש למנהלים שמקפידים על קיום הנהלים וטיובם (יעילות) מול מנהיגים שמתווים את הדרך (קובעים יעדים - תנאי הכרחי לאפקטיביות) "ולעזעזל איך תגיעו לשם" (="לא חשובה לי היעילות").
     
    בשירותי בן ארבע השנים במגזר הציבורי (הייתי גם שנה בקבע), זכיתי לשרת בשני בסיסים של חיל החימוש - האחד קדמי, והשני מפקדת החיל. הבסיס הקדמי שמנה כ-1000 איש, התאפיין בניהול של אנשי קבע (היו בו בערך 10 קצינים), שעסקו באובססיביות במיקרו-ניהול. המפקדה לעומת זאת, התאפיינה באינפלציה של קצינים, הייתה מרוחקת מאה קילומטרים מהבסיס הקדמי, וכילתה את ימיה בהתווית דרך, החלפת הדרך,  וקיטורים על "השטח" שלא צועד בדרך. אני מתחיל לחשוד שסטיבן קוביי התנדב לצה"ל בשלב כלשהו בקריירה שלו.
     
    שני הסיפורים הנ"ל נועדו לספק "בשר" לטענה הבסיסית שלי שקיים דיסוננס מובנה בין המנהלים, ביחוד בדרגי הביניים, לבין "קובעי המדיניות". בעוד הראשונים יעריכו סביבה יציבה ושקטה מרעשים כדי להתעמק באופטימיזציה של התהליכים, ישמחו המנהיגים "לנקות את השולחן", להאשים את קודמיהם באי-העמידה ביעדים של תכנית החומש הקודמת, והופ! - יפרשו יעדים חדשים.
     
    במגזר הציבורי מוגבר הדיסוננס הזה ע"י השוני בין ה-"Civil Servants" לבין הקצינים (בצבא) או הפוליטיקאים (בממשל). בעוד הראשונים מתמחים במקצועם ומתקדמים בקצב יחסית נמוך, "אנשי המינויים" קופצים מתפקיד לתפקיד.
     
    לאור זה, אם נחזור וניזכר שיעילות היא אמצעי להבטחת העמידה ביעדים, שהיא אבן המידה של האפקטיביות, ברורה לי אחת הסיבות לקריסה שמתרחשת באפקטיביות בארגונים ציבוריים. הנתק בין מנהלי היעילות למנהיגי האפקטיביות שומט את היכולת של האחרונים לתקשר ביעילות את היעדים "לשטח", והדבר מקבל היזון חיובי (בתורת הבקרה, היזון חיובי הוא לרוב מושג שלילי, וגם כאן) ומגיע מהר מאד לקריסה. לכך תורם גם "החיסרון לגודל" של ארגונים ציבוריים, שמוביל לתופעת Diffusion of Responsibility.


    כדי להבין לאן כל זה הולך, צריך לסקור את המגמות במגזר זה. לבד מהגידול בקצב השינויים (לדוגמא - החלפות השילטון התכופות בארץ), קיימת גם מגמת הפרטה ומיקור-חוץ שאופנתית במגזר הציבורי. אנקדוטות יש בלי סוף, והדיון על הטוב והרע בהפרטה לא פה מקומו. אך הדבר מקשה על בידוד הדינמיקות וייחוסן למגזר הציבורי, שכן מתחת לכל אבן שנרים נמצא השפעה של ממשק עם השוק הפרטי.
     
    שתי מגמות נוספות וקשורות, שהן בבחינת מהפיכה, הן הנגישות למידע מחד, וכניסת הטכנולוגיה לגופים ארכאיים מאידך. היכולת להתייעל "ולקצר תהליכים" הייתה חסומה בימי קדם ע"י חוסר היכולת של הפקיד או האזרח (=הלקוח) לקבל את המידע הנחוץ לו. תהליכים נעצרו ונשחקו רק מסיבות כאלה. כיום קיימת היכולת (וגם הציפייה) לספק הכל בצורה מקוונת. דא-עקא, הפער בין הרצוי למצוי מזין לעיתים תסכול שהופך שולחנות.
    במקביל, "הלם העתיד" הכרוך בצורך להטמיע טכנולוגיות מידע שמשתנות תדיר גורם לכשלונות מפוארים. רק לאחרונה קראנו על כשלון פרוייקט מיחשוב בבתי-המשפט שעלה מליונים. לא ניכנס לסיבות, רק נאמר שהדבר טיפוסי לפרוייקטים בסדר גודל של מערכות ממשל, ומהווה אתגר בפני עצמו.
     
    המגזר הציבורי מורכב מאנשים טובים ומקצועיים, שבאמת רוצים לעשות את עבודם נאמנה. הבעיות הקלאסיות של תקשורת מידע וניהול תהליכים מוגברים עקב הגודל וניגודי האינטרסים בין האוכלוסיות השונות. גם להיסטוריה יש כאן תפקיד נכבד. בבואנו לשפר את היעילות של מערכות כאלה, נידרש ללא ספק לשלבים / אתגרים הבאים:

     

    • קשירה מחדש בין התיעלות ליעדים מדידים (=פירוק הדיסוננס)
    • חקר כשלונות העבר והצגת הסיבות בפני בעלי העניין בצורה שתלמד על "הדרך הנכונה" (=חינוך מחדש למצוינות)
    • פעולת טנגו-מלקחיים - היזון הדדי בין צעדי שכנוע מול קובעי המדיניות מחד, ו-"הבאת הוכחות מהשטח" ע"י פרוייקטים קטנים וממוקדים
    • שימוש מושכל בטכנולוגיות המידע לקידום הפרוייקטים, תוך הימנעות מיצירת "הלם העתיד" במערכות ארכאיות.
    • והחשוב מכל: שילוב אנשים רגישים אך נחושים בנקודות מפתח להבטחת מומנטום התהליך (=שיסחוב בעליה).

    בכנות, אני די סקפטי לאור ראייתי והיכרותי את המערכות הציבוריות. אך כמו שאמרתי בפתיח - הפוטנציאל לשיפור הוא גדול מכדי להישאר על החוף.

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    הפער הגדל בין "אפקטיביות" ל"יעילות" והשפעתו על השבחת הערך הארגונית

    10 תגובות   יום חמישי, 20/8/09, 08:55

    השינוי הפרדיגמאטי המתהווה בחשיבה הניהולית המערבית המודרנית משפיע, בין היתר, על

    התפתחותם של מושגים בסיסיים בתחום הניהול, ומשנה את משמעותם באופן קיצוני.

    השינוי הזה איננו תיאורטי בלבד, ויש לו השלכות רבות על דפוסי ניהול קיימים ועל יכולתם של

    מנהלים להשביח את ערך הארגון שעליו הם מופקדים.

    נדגים זאת בעזרת משמעותם המשתנה של שני מושגים וותיקים בספרות הניהול ובפרקטיקה

    של ארגונים -  המושגים "אפקטיביות" (Effectiveness) ו- יעילות (Efficiency).

     

    ההגדרות המתארות את שני המושגים רבות. חלק מההגדרות מיושנות, ורלוונטיות בעיקר

    לתקופות שבהן המציאות הייתה דינאמית הרבה פחות. אחרות חדשות, בהשפעת תורות

    מתקדמות יחסית, כ"תורת הכאוס", "תורת המערכות המורכבות" ו"תורת הרשתות".

    כך למשל מוגדרת 'אפקטיביות' כ"יכולת להשיג מטרה רצויה" (ויקיפדיה, 2006;

    Barnhart, 1989, ע' 672); ו"יעילות" היא "היכולת לבצע דברים ללא בזבוז של זמן או

    אנרגיה" (ויקיפדיה, 2006; Barnhart, 1989, ע' 672).

     

    האם יכול ארגון להיות "יעיל" אך לא "אפקטיבי", או לחילופין, "אפקטיבי" אך לא "יעיל"?

     

    אם היינו שואלים מומחה ארגוני את השאלה,במחצית המאה העשרים, היתה התשובה, מן

    הסתם, שלילית. בסביבה הסטאטית והיציבה יחסית, שאפיינה את הארגונים עד אמצע המאה

    הקודמת – תור הזהב של הארגון הוובריאני הקלאסי, שבה דינאמיקה נמוכה אפשרה לחברות

    ולארגונים לתכנן לטווח ארוך בחשיבה ליניארית - השגת יעילות הביאה, בדרך כלל, גם להשגת

    אפקטיביות ארגונית, שכן, היא מיקסמה את יכולות הארגון ב"סביבה משימתית" מסוימת.

     

    כיום התשובה שונה. בסביבה דינאמית, סביר יותר מצב, שבו התהליכים בארגון יתבצעו

    ביעילות, אך לא יהיו אפקטיביים. ה'יעילות' מביאה את המשאבים למיצוי בסביבה הישנה

    ומאפשרת התמקמות טובה יותר בסביבה החדשה, אך אינה מבטיחה השגה של המטרות

    החדשות המשתנות ביחס לשינויים בסביבה.

     

    בתקופה של מציאות דינאמית המשתנה במהירות, המבט הוא תמיד אל שיווי משקל חדש דינאמי,

    כי אין כבר טעם להגיע למטרה שהוגדרה בתחילת התהליך. המטרה מחייבת עדכון בזמן אמת

    התאמת המטרות לנסיבות שהשתנו ומעבר למשימה שונה אחרת הישגית יותר, אפילו באותה

    "סביבה משימתית". זאת, מכיוון ששווי המשקל אליו שאפנו כבר השתנה, ויש צורך למצוא

    "בתנועה" שיווי משקל חדש באמצעות 'היזון חוזר חיובי'. זו המשמעות החדשה והאמיתית של

    המושג "אפקטיביות" כיום. לדוגמה חברת אינטל הייתה יעילה ביותר בייצור שבבים למחשבים

    מהדגמים הקיימים כבר בשוק, אולם, יכולתה להיות אפקטיבית נמדדה רק בהצלחתה במשימה

    החדשה שלה – פיתוח שבב בתחומי הננו טכנולוגיה. כלומר, אינטל הגדירה יעד חדש, במקביל

    ליעד הקודם ובחפיפה מסוימת איתו.

     

     

    לעיתים, דגש מוגזם על "יעילות" מקטין את הסיכוי להשגת "אפקטיביות".

    למשל, על מנת "לייצר ידע" – גורם חשוב להשגת אפקטיביות ארגונית, ארגון זקוק, למה שכינה

    אחד מחברינו לקפה, שבתאי, כ"בלגן" מסוים, או למה שאנו כינינו בפוסט אחר, כ"ניהול על

    סף הכאוס".מציאות "מבולגנת" כזו, מבחינה ארגונית, משמעה, בין היתר, גם כפילויות וחוסר

    יעילות  מסוים, שהם תשתית טובה ליצירת "התארגנות עצמית".

     

    על רקע זה מומלץ לבחון מחדש את דפוס הניהול המוכר כל כך, שחותר בעקביות ליעילות

    מתמדת, תוך קיצוץ דרמטי בכל מה שלא יעיל. ניהול כזה ישיג לאורך זמן קיצוץ וייעול,

    בשיעורים הולכים ופוחתים, שהרי יש גבול למה שניתן לקצץ. הרווח שיכול להיות מושג,

    בעיקר כשמדובר בסכומים גדולים איננו מבוטל, והוא נע בדרך כלל בקצה העליון שלו בגבולות

    ה- 15%-10%.

    אולם, ב"קפיצות מדרגה" (שזו אחת הביטויים ההחדשים של המושג "אפקטיביות"),יכולים

    ארגונים להקפיץ את רווחיהם למאות אחוזים ואף יותר...

    הפוטנציאל הזה מעמיד את העיסוק, האובססיבי לעיתים, ביעילות, ברמה של "מיקרו ניהול"

    העוסקת בטווח הקצר ומחטיאה, לעיתים, את העיקר.

     

    אפקטיביות 

     

    זהו חומר מצויין למחשבה והזדמנות להשבחת ערך מהותית עבור השירות הציבורי במדינות

    המערב. ארגונים אלה, מאופיינים בחוסר יעילות קיצוני, שקשה אם לא בלתי אפשרי

    להתמודד עימו בשל חסמים שונים (למשל, איגודי העובדים, המסכלים כל נסיון משמעותי כזה)

    האם ניתן לנצל את חוסר היעילות הזה להתפתחות "התארגנות עצמית", שתביא למהפכה

    באפקטיביות שלהם?

    זהו אתגר לא פשוט, כיוון שהוא מחייב התמודדות עם "מחלות ארגוניות" ש"חונקות" גם הן

    "התארגנות עצמית", כעודף היררכיות, ומה שניתן לכנות כ"ניהול מוטה אגו", שבו לפוליטיקה

    הארגונית משקל כבד בהחלטות שמתקבלות בארגון.

     

    האם זוהי כפפה שיוכל השירות הציבורי להרים?

    האם יש לכם דוגמאות נוספות למושגים, שהשתנו עם השתנות "הסביבה המשימתית"?

     

    ובכלל, מה דעתכם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/09 22:41:

      נרחיב בסוף השבוע.

       

      מעבר לכך, אני סבור שהוויכוח עם יואב הוא על הגדרות.

       

      אני מכיר את הגכישה שאומרת: "השגת מטרה - יופי. עכשיו, תהיה גם יעיל. קרי, תשיג אותה בפחות משאבים. את זה אנחנו מכירים, אבל, זה לא מה שאנחנו רואים בארגונים שונים המצויים באמוק של "חיסכון" והתייעלות בכל מה שזז...

       

      וכמו שאמרתי,

       

      המשך יבוא...

       

      יופי של דיון. למדנו מכם המון

       

      פיני

        26/8/09 22:25:

      צטט: עפרון רזי 2009-08-24 20:36:20


      לנאוה ויואב שלום רב

       נאוה בתגובתה " אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות"

      נותנת לך יואב תשובה  בכך שאיננה מסכימה (באופן עקיף לדעתי) להגדרתך

        "היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה"

       .
      ההתיחסות ליעילות כאויב חדשנות מותירה את ההנחה (שלי) שהיא שומרת לאפקטיביות

      את הצד השני. דהיינו מושג המעודד חדשנות.  (נאוה אני מקווה שלא טעיתי ואם כן אשמח

      לשמוע במה)

      .

      כפי שציין שותפי פיני קיים בלבול בין המושגים: יעילות ואפקטיביות. על כן אנו מכינים הבהרה

      מקיפה ונפרסם אותה בקרוב

      כן שני המושגים נבדלים האחד מהשני ובהחלט לא בדרך שאתה יואב מציין

      להשתמע בקרוב

      בכבוד והערכה לכולכם

      עפרון רזי

       

      אכן רזי אני מסכימה עם המובע במאמר חברות רוצות להיות יעילות והן גם צריכות להיות אפקטיביות וגם חדשניות. הבעיה היא

      שהרבה פעמים השגת שלוש מטרות אלה סותרת זה את זה ואז השאלה למה נותנים עדיפות לאפקטיביות או ליעילות לחדשנות או ליעילות.

       

      חדשנות יכולה לקדם אפקטיביות ארגונית והיא הרבה פעמים סותרת את השגת היעילות הארגונית. כמובן חשוב יותר לעשות את הדברים הנכונים ( אפקטיביות ) מאשר לעשות את הדברים נכון ( יעילות ).

       

      אני לא סבורה שיעילות היא אמצעי ואפקטיביות היא המטרה. הטרמינולוגיה וההגדרות חשובות מאד  ונשמח לקרא אתכם בעניין זה.

       

      תודה, 

       

      נאוה.

        26/8/09 15:22:

      יואב,

       

      יש פרשנות כזו למושג "יעילות". היא רואה אותו כתוצאה חלקי ההשקעה שהשקעתי כדיע להשיגה. אבל, גם במשוואה הזו המונה יכול להיות שלילי...

       

      אני מודה לך על ההכנסה של המושג "אי יציבות מובנית" לתורת הניהול. מבטיח לעשות בזה שימוש בציון המקור כמובן.

       

      תודה. נראה לי שהמשובים פה מחייבים חשיבה עמוקה יותר ופוסט נוסף...

       

      רק בריאות

       

      פיני

        25/8/09 20:42:

      רזי,

       

      אני עדיין מחזיק בדיעה שיעילות היא תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק) לאפקטיביות. ברור כשמש שקיימים הבדלים רבים ונוספים בין יעילות, אך לתומי חשבתי שרצוי בדיון זה שנרכז את אלומת הפנס על היחסים בין השניים. כמו שראיתי באתר כלשהו:

       

      Effectiveness means being able to achieve a set goal while Efficiency is achieving the goals with minimum resources.
       
      במצב התחרות בעולם התעשייה והשירותים הגלובלי, הצלחת ארגון בהשגת יעדיו מותנית לדעתי בהיות הארגון קרוב לאופטימליות בכל מערכותיו ובתיאום בינהן (אלא אם כן הארגון מוכן להישאר מאחור ולבסוף להיכחד). דמיינו לכם רכב עם צריכת דלק בשמיים ומנוע חלש. גם אם הנהג מעוניין בסה"כ להגיע מנקודה A ל-B, ברור כי רכב כזה לא ימכר בהצלחה ויעלם מהשוק.
       
       כאשר אתה אומר "יעילות כבר איננה אמצעי להשגת המטרה. להיפך. היא מונעת לעיתים השגת אפקטיביות", אתה נוגע במקרים בהם אנשים שוכחים שיעילות היא אמצעי שמשרת את המטרה, והופכים את העיסוק ביעילות למטרה (יעד) בפני עצמה. ברור שאז מתממשת הדוגמא של קוביי שהעוסקים בהתייעלות מגלים באיחור "שהממזרים שינו את השיטה".
       
      לגבי מנהל ומנהיג? ראוי למחקר מעמיק (אני מניח שכבר נעשו כמה וכמה...). אני בדיעה שברוב המקרים מנהל בהגדרתו הצרה (administrator) יתקשה להנהיג, ולהיפך. רמת "הכמעט כאוס" שאני מסכים שנדרשת ממנהיג, מפריעה (אותו שקט מבני - לא "תעשייתי") לאדמיניסטרטור. אני רוצה לתת כאן דוגמא מתחום התעופה: התכנון של מטוס ה-F-16 כלל מרכיב של אי-יציבות מובנית, שהלך נגד הגישה המסורתית של "חזרה לטיסה ישרה ואופקית", ובכך דומה לסף הכיאוס.
       
      ולסיום, עוד דוגמא - באלביט מערכות נהוג (וזה הוצהר בפה מלא ע"י יוסי אקרמן) לבצע שינוי ארגוני דרמטי כל שנתיים שלוש. ושאר הזמן? מתייעלים. אני חושב שזה שילוב מוצלח בין יעילות למנהיגות אפקטיבית.
        24/8/09 20:36:


      לנאוה ויואב שלום רב

       נאוה בתגובתה " אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות"

      נותנת לך יואב תשובה  בכך שאיננה מסכימה (באופן עקיף לדעתי) להגדרתך

        "היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה"

       .
      ההתיחסות ליעילות כאויב חדשנות מותירה את ההנחה (שלי) שהיא שומרת לאפקטיביות

      את הצד השני. דהיינו מושג המעודד חדשנות.  (נאוה אני מקווה שלא טעיתי ואם כן אשמח

      לשמוע במה)

      .

      כפי שציין שותפי פיני קיים בלבול בין המושגים: יעילות ואפקטיביות. על כן אנו מכינים הבהרה

      מקיפה ונפרסם אותה בקרוב

      כן שני המושגים נבדלים האחד מהשני ובהחלט לא בדרך שאתה יואב מציין

      להשתמע בקרוב

      בכבוד והערכה לכולכם

      עפרון רזי

        22/8/09 09:39:

      פיני ורזי שלום,

      הפוסט נפלא ומוצג בבהירות.  אני רוצה לחזק את המובע בו ולומר שיעילות היא אוייב מספר אחד של החדשנות

      כלומר כדי לעודד חדשנות בארגון יש צורך לבזבז משאבים ככל ששמים דגש על יעילות רבה יותר פוגעים בחדשנות. וחדשנות היא אחת השיטות שבהן חברות יכולות לעצב יתרון תחרותי והצלחה כלכלית בשווקים הנוכחיים.

      דיון זה מאד רלוונטי לתקופה זו מכיוון שבזמן משבר יש לארגונים נטייה לקצץ במשאבים ולחסוך דבר שהוא לעצמו לא רע במידה ואינו פוגע בעסקי הליבה והצמיחה. אתגר נוסף הוא לאחר שהשוק מתאושש לעבור ממצב שבו מתמקדים בחסכון ויעילות לבין קידום חדשנות.  

      שבת נפלאה,

       

      נאוה. 

       

        20/8/09 21:34:

      דני,

       

      לזה בדיוק התכוונתי בפוסט. אלה, לטעמי, הגדרות מתקופה אחרת. אז, שני המונחים שימשו בעירבוביה והתקשולהבדיל ביניהבם. היום, הם לעיתים מונחים סותרים.

      פעם, ארגון שהיה לא יעיל, היה יכול להשיג את מטרותיו אך במחיר גבוה ותוך בזבוז משאבים.

      היום, ארגון יעיל "נדחף" למצב של "סדר", ומתרחק מ"סף הכאוס". ואז, הסיכוי שישיג את מטרותיו קטן מאוד...

       

      תודה מקרב לב שאתה פה

       

      פיני

       

        20/8/09 21:07:

      יואב שלומות,

       

      ראשית, תודה על תגובה מצויינת ומפורטת שהיתה ראויה לפוסט בפני עצמו. למדתי ממנה הרבה ואעשה בה עוד שימוש (בציון המקור כמובן).

       

      דומני ש"אפקטיביות" היא מילה שהתעברתה וטוב שכך. הבלבול בין המונחים באנגלית בעייתי דיו. הכנסת גרסאות עבריות תיצור, לדעתי, "מגדל בבל" אמיתי בסביבה המושגית של עולם הניהול...

       

      הקביעה שהיעילות היא אמצעי והאפקטיביות היא מטרה, היא, לדעתי, קביעה מיושנת, שהרי, יעילות כבר איננה אמצעי להשגת המטרה. להיפך. היא מונעת לעיתים השגת אפקטיביות, וזה נכון לגבי כל הארגונים לטעמי. למה אתה מקשר בהכרח בין הערכת יעדים מתחדשת (סימפטום של אפקטיביות בסביבה דינאמית), לבחירת אמצעי התייעלות?

       

      בסיפור של סטיבן קוביי על חבורת חוטבי העצים אתה עושה הבחנה מרתקת שחדשה לי בין מנהיג למנהל יעיל. האם זה תמיד נכון? מסופקתני. מנהל טוב אמור, לטעמי, להיות מנהיג טוב, ולזה בסוף אתה מתכוון. לא כן? אבל לטעמי, היא דוגמה מצויינת להבדל בין אפקטיביות ליעילות.

       

      באשר לעיסוק האובססיבי במיקרו ניהול, תמצא לכך תימוכין בשפע בספרו של אל"ם עמנואל ולד, "קללת הכלים השבורים". אבל, ממעט הניסיון שלי (בצפיה בלבד) בעולם העסקי, דומני שהמחלה הזו לא פוסחת עליהם, וזאת בלשון המעטה...

       

      הקביעה  שלך שקובעי המדיניות "יעריכו סביבה יציבה ושקטה מרעשים כדי להתעמק באופטימיזציה של התהליכים" מוזרה בעיני. הם יעריכו סביבה שקטה כיוון שהשקט הזה משרת, לטעמי, את חלוקת העוצמה הנוכחית בארגון, אותו הם מנסים לשמר. זה מה שמכונה "שקט תעשייתי", ולא שקט לשם עיסוק באופטימיזציה...

       

      באשר להבדלים שבין ה-"Civil Servants" לבין הקצינים (בצבא) או הפוליטיקאים (בממשל), נראה לי שאין הבדל בין הארגונים. יש הבדל בין טיפוסי האנשים הרצים לתפקידים הללו. בכל אחד מאלה יש אנשים שהם "קמפייניירים", כלומר - המקצוע שלהם הוא לטפס בסולם מהר ובאפקטיביות, ויש מקצועיים שכישוריהם במילוי תפקידם. על זה נאמר, שלהגיע למשרה מסויימת זה מקצוע בפני עצמו ולמלא אותה בצורה טובה - זה כבר מקצוע אחר לגמריע הדורש כישורים שונים...

       

      ושוב, אני חולק עליך שיעילות היא אמצעי להבטחת העמידה ביעדים. יעילות היא לעיתים הסיבה שהגעת ליעד רק כדי לגלות שהוא כבר איננו רלוונטי. למשל, פיתחת מוצר חדש שבועיים אחרי שהמתחרה כבר שיווק מוצר דומה לשוק...

       

      באשר לתיאורך את המגזר הציבורי - אני תמים דעים איתך, ועם הפסימיות שלך לגבי הסיכוי לשינוי...

       

      תודה מקרב לב שאתגרת אותי, ואני מקווה שזו תחילתה של ידידות מופלאה...

       

      פיני

       

       

        20/8/09 19:43:

                              מילון מעות בעריכת איתן אבניאון מגדיר :
        אפקטיביותלועזית: effectiveness
      היכולת לקבוע ולהשיג מטרות. מבחינה זו יש להבחין בין אפקטיביות ליעילות (הגם שלעתים קרובות שני המונחים משמשים בערבוביה). למשל, ארגון יכול להיות אפקטיבי אך לא יעיל, במקרה שהוא אמנם משיג את מטרותיו אך במחיר גבוה ותוך בזבוז משאבים. http://www.yediothsfarim.co.il/lex6/glossary/g_269.asp       
        20/8/09 19:35:

      פיני ערב טוב,

      העיסוק ביעילות ובאפקטיביות (מתי יהיה מונח עברי לאפקטיביות?) מרתק תמיד, וחיבור של זה עם הפוטנציאל הטמון בשוק הציבורי / ממשלתי הוא פשוט מחויב המציאות.



      ראשית, חָסְרָה לי בפוסט ההתייחסות (החשובה לטעמי) להיות היעילות אמצעי, בעוד שהאפקטיביות היא מטרה (האם קיימים ארגונים בהם זה שונה?) מתוך שכך, תהליך ההיזון החוזר שהזכרת משליך מהערכת היעדים המתחדשת, לבחירת אמצעי ההתייעלות. זה מייד הקפיץ בראשי את הסיפור שמספר סטיבן קוביי על חבורת חוטבי העצים:
       
       Steven R Covey's book, The 7 Habits of Highly Effective People

      A group of people are cutting trees in the forest. One of them is a leader and another is a manager. The leader decides to climb a high tree at one point to see if they're making progress in the right direction. To his surprise, he finds out that they're actually cutting the wrong forest, so he yells at the top of his lungs "Wrong forest!!!" What does the manager say in response? "Shut up! We're making progress!
       
      לפני שאפנה לשירות הציבורי, חשוב לי גם להתייחס להבדל בין ניהול למנהיגות. כל כך הרבה דוגמאות יש למנהלים שמקפידים על קיום הנהלים וטיובם (יעילות) מול מנהיגים שמתווים את הדרך (קובעים יעדים - תנאי הכרחי לאפקטיביות) "ולעזעזל איך תגיעו לשם" (="לא חשובה לי היעילות").
       
      בשירותי בן ארבע השנים במגזר הציבורי (הייתי גם שנה בקבע), זכיתי לשרת בשני בסיסים של חיל החימוש - האחד קדמי, והשני מפקדת החיל. הבסיס הקדמי שמנה כ-1000 איש, התאפיין בניהול של אנשי קבע (היו בו בערך 10 קצינים), שעסקו באובססיביות במיקרו-ניהול. המפקדה לעומת זאת, התאפיינה באינפלציה של קצינים, הייתה מרוחקת מאה קילומטרים מהבסיס הקדמי, וכילתה את ימיה בהתווית דרך, החלפת הדרך,  וקיטורים על "השטח" שלא צועד בדרך. אני מתחיל לחשוד שסטיבן קוביי התנדב לצה"ל בשלב כלשהו בקריירה שלו.
       
      שני הסיפורים הנ"ל נועדו לספק "בשר" לטענה הבסיסית שלי שקיים דיסוננס מובנה בין המנהלים, ביחוד בדרגי הביניים, לבין "קובעי המדיניות". בעוד הראשונים יעריכו סביבה יציבה ושקטה מרעשים כדי להתעמק באופטימיזציה של התהליכים, ישמחו המנהיגים "לנקות את השולחן", להאשים את קודמיהם באי-העמידה ביעדים של תכנית החומש הקודמת, והופ! - יפרשו יעדים חדשים.
       
      במגזר הציבורי מוגבר הדיסוננס הזה ע"י השוני בין ה-"Civil Servants" לבין הקצינים (בצבא) או הפוליטיקאים (בממשל). בעוד הראשונים מתמחים במקצועם ומתקדמים בקצב יחסית נמוך, "אנשי המינויים" קופצים מתפקיד לתפקיד.
       
      לאור זה, אם נחזור וניזכר שיעילות היא אמצעי להבטחת העמידה ביעדים, שהיא אבן המידה של האפקטיביות, ברורה לי אחת הסיבות לקריסה שמתרחשת באפקטיביות בארגונים ציבוריים. הנתק בין מנהלי היעילות למנהיגי האפקטיביות שומט את היכולת של האחרונים לתקשר ביעילות את היעדים "לשטח", והדבר מקבל היזון חיובי (בתורת הבקרה, היזון חיובי הוא לרוב מושג שלילי, וגם כאן) ומגיע מהר מאד לקריסה. לכך תורם גם "החיסרון לגודל" של ארגונים ציבוריים, שמוביל לתופעת Diffusion of Responsibility.


      כדי להבין לאן כל זה הולך, צריך לסקור את המגמות במגזר זה. לבד מהגידול בקצב השינויים (לדוגמא - החלפות השילטון התכופות בארץ), קיימת גם מגמת הפרטה ומיקור-חוץ שאופנתית במגזר הציבורי. אנקדוטות יש בלי סוף, והדיון על הטוב והרע בהפרטה לא פה מקומו. אך הדבר מקשה על בידוד הדינמיקות וייחוסן למגזר הציבורי, שכן מתחת לכל אבן שנרים נמצא השפעה של ממשק עם השוק הפרטי.
       
      שתי מגמות נוספות וקשורות, שהן בבחינת מהפיכה, הן הנגישות למידע מחד, וכניסת הטכנולוגיה לגופים ארכאיים מאידך. היכולת להתייעל "ולקצר תהליכים" הייתה חסומה בימי קדם ע"י חוסר היכולת של הפקיד או האזרח (=הלקוח) לקבל את המידע הנחוץ לו. תהליכים נעצרו ונשחקו רק מסיבות כאלה. כיום קיימת היכולת (וגם הציפייה) לספק הכל בצורה מקוונת. דא-עקא, הפער בין הרצוי למצוי מזין לעיתים תסכול שהופך שולחנות.
      במקביל, "הלם העתיד" הכרוך בצורך להטמיע טכנולוגיות מידע שמשתנות תדיר גורם לכשלונות מפוארים. רק לאחרונה קראנו על כשלון פרוייקט מיחשוב בבתי-המשפט שעלה מליונים. לא ניכנס לסיבות, רק נאמר שהדבר טיפוסי לפרוייקטים בסדר גודל של מערכות ממשל, ומהווה אתגר בפני עצמו.
       
      המגזר הציבורי מורכב מאנשים טובים ומקצועיים, שבאמת רוצים לעשות את עבודם נאמנה. הבעיות הקלאסיות של תקשורת מידע וניהול תהליכים מוגברים עקב הגודל וניגודי האינטרסים בין האוכלוסיות השונות. גם להיסטוריה יש כאן תפקיד נכבד. בבואנו לשפר את היעילות של מערכות כאלה, נידרש ללא ספק לשלבים / אתגרים הבאים:

       

      • קשירה מחדש בין התיעלות ליעדים מדידים (=פירוק הדיסוננס)
      • חקר כשלונות העבר והצגת הסיבות בפני בעלי העניין בצורה שתלמד על "הדרך הנכונה" (=חינוך מחדש למצוינות)
      • פעולת טנגו-מלקחיים - היזון הדדי בין צעדי שכנוע מול קובעי המדיניות מחד, ו-"הבאת הוכחות מהשטח" ע"י פרוייקטים קטנים וממוקדים
      • שימוש מושכל בטכנולוגיות המידע לקידום הפרוייקטים, תוך הימנעות מיצירת "הלם העתיד" במערכות ארכאיות.
      • והחשוב מכל: שילוב אנשים רגישים אך נחושים בנקודות מפתח להבטחת מומנטום התהליך (=שיסחוב בעליה).

      בכנות, אני די סקפטי לאור ראייתי והיכרותי את המערכות הציבוריות. אך כמו שאמרתי בפתיח - הפוטנציאל לשיפור הוא גדול מכדי להישאר על החוף.

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין