כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פּלגיאט עצמי

    פוסטים אחרונים

    0

    גברים משוגעים

    8 תגובות   יום חמישי, 20/8/09, 16:24

     

    שבעה חטאים כיכבו בשחר שנות ה 60 באמריקה:

    עישון, שתייה, ניאוף, הומופוביה, הטרדה מינית, אנטישמיות וגזענות.

    וכבר בדקות הראשונות שלה, מאד מן נוגעת בכל השבעה.

     

    (הגברים של שד' מדיסון) Mad Men  - משחק מילים המתאר את הגברים שאיכלסו את משרדי הפרסום בשדרות מדיסון בניו-יורק. סידרת הדרמה החדשה יחסית (עונה שלישית התחילה לפני שבוע), משמשת גשר לעולם נעלם, ואפילו אסור כיום.

      

    אלו שנות ה 60, והתוכנית מספרת את סיפורם של אנשי הצווארון הלבן, ששותים לשוכרה במשרד הבוס, מטרידים עובדות (נשים), מעשנים ברצף ומהרהרים בקול רם "האם יש יהודי בבניין?".

    כן, הגברים מריצים דרינקים קשוחים, ומטרידים מזכירות חייכניות במעלית. שחורי עור ממלצרים, פותחים דלתות עם כפפות לבנות, נזהרים לא להסתכל מעבר לרצפה, ורופאים מעשנים תוך כדי בדיקה גניקולוגית. נשים מכונות "נערות". גברים שאוהבים גברים שומרים את זה לעצמם. 

    הסידרה שנוצרה ע"י מי שהפיק את הסופרנוס, בוחנת את זמן הדמדומים שבין סוף תקופת כהונתו של  אייזנהאואר לנחיתתם של "החיפושיות" על חופי אמריקה, כאשר כלכלה מתפוצצת בעושר הניפה את תחום הפרסום לגבהים חדשים. אנשי עסקים הסתפרו קצר ומרחו ג'ל, נשים נראו כציורי נשים, וכולם, אבל כולם, העלו עשן.

    אבל, זה לא 'עוד' תוכנית שמתארת תקופה. זו דרמה מורכבת ומתוחכמת שמנסה לעבור ולחדור דרך כל מה שמאז ומעולם ציפה והסתיר את האמת.

     

    או, כפי שקראתי מישהו כותב באיזה ירחון אמריקאי (ואני מתרגם בקושי):

    מה שעושה את הסידרה כל כך עוצמתית, אינה הנוסטלגיה לאמריקה שרק מעטים היו רוצים בחזרה – אמריקה בה שיא ערכן של נשים היה כחפצים למשחקי סקס או עקרות בית כנועות, בה שחורי עור היו אזרחים בדרגה שנייה ומטה, ואשר בה גמיעה הדוניסטית של דלקים לרכב ואו לגוף אף לא גרמו לאיש להניד עפעף.  

    אלא, זו ההזדהות שלנו עם אמריקה, שעל אף כל הפערים מול זמננו כיום, חולקת איתנו את אותו חשש מהאפשרות ל "שינוי קטסטרופי"   

    גיבור הסידרה הוא דון דרייפר, דירקטור הקריאייטיב ב "סטרלינג קופר", סוכנות פרסום מצליחה. דון נולד כדיק, לאמא זונה שנפטרה בלידתו, וילדותו הלא מאושרת עוברת עליו במשפחה מאמצת המתגוררת בחווה בשום מקום. לפיכך, כאשר בשעת שירות צבאי במלחמת קוריאה נהרג לידו קצין בשם דון דרייפר – הוא מאמץ לו את שמו וכך משאיר מאחוריו (בערך) את משפחתו המקורית.

    כיום, דון הנו מנהל קריאייטיב בעל הבנה עמוקה בנפש הצרכן, יפה 'יותר מידי', מבריק באופן כללי ונשוי לדוגמנית לשעבר שמבסוטית לכלכל לו את משק הבית ולגדל את שני ילדיו. דון מעשן ללא הפסקה (אבל בחן רב), ומלווה כל סיגריה בכוסית וויסקי.  

    יש בסידרה עוד כמה בעלי תפקידים. יש את השותף הראשי שאסור לנעול נעליים במשרדו, חוץ מלאשתו, ויש עוד שותף בכיר שמנהל רומן מגניב עם ג'סיקה ראביט, מנהלת המשרד. ויש את אשתו של דון כאמור, בלונדינית יפהפיה שמגלה באיחור מסוים שהיא מתוסכלת ואת המנהל הזוטר שמנסה לחבל בצעדיי דון ויש את ההמוסקסואל הנשוי ובארון שדואג להיות הקולני ביותר בשיחות המסדרון שמתנהלות בצהריים ביחס למזכירות חדשות שהגיעו.

     

    ויש לדון מאהבת, כמובן.

    שמה הולם התקופה הנו מידג', אבל יש לה קריירה כמעצבת, ודיעה מודרנית ביחס לאהבה וסקס.

     

    "אתה יודע את החוקים", היא אומרת לדון כשהיא מגישה לו את שעון היד שלו לאחר הסיגריה של אחרי. "אני לא עושה תוכניות, ואני לא עושה ארוחת בוקר".

     

    מידג' ואחריות על החשבון של לאקי סטרייק (עכשיו שהגיעו שמועות מוזרות שסיגריות פחות בריא מירקות) הנם כמה מהאתגרים בחייו של דון, שלא כוללים את אשתו האוהבת שמעוצבת ומוצבת בפרבר מספיק מרוחק עם שני ילדיו.   

     

    ומעבר, ומעל הכל, הסידרה פשוט אסתטית באופן מפואר.

    המשחק, ז'אנר היסטורי, ונשים אדומות שיער חנוטות בשמלות הדוקות מידי

     

    כעת, בתחילת העונה השלישית, חייבים להודות בסוד האמיתי להצלחתה של הסדרה: דון דרייפר הנו הדמות הטלויזיונית הקולית ביותר בכל הזמנים. כשהוא מדבר, הוא עמוק ללא הפסקה. גורם לאריסטו להישמע כחקיין. "אני הולך והולך למקומות שונים ומשונים ומוצא את עצמי היכן שכבר הייתי", הוא אומר למישהו בשיחת מסדרון סתמית.

     

    "יהיו שנים שמנות, ויהיו שנים רזות", הוא אומר בפגישה. "אבל גשם יירד".

     

    לאף אחד אין מושג למה הוא מתכוון, אבל זה לא משנה. דון מוכר את זה.

     

    למעשה, הוא גורם לעולם הפרסום להישמע כמו שירה. אחד המונולוגים שלו בעונה הקודמת שהצלחתי לשחזר:

    "מה שאת מכנה אהבה הומצא ע"י אנשים כמוני, בכדי למכור ניילונים. אתה נולד בודד ואתה מת בודד והעולם הזה פשוט מטיל עליך ערימה של חוקים בכדי שתשכח את העובדות האלו. אבל אני אף פעם לא שוכח. אני חי כאילו אין מחר, פשוט כי אין."

     

     

     

     

     

    נשים במשרד


     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/8/09 01:49:

      צטט: סאמנטה 2009-08-21 18:05:13

      צטט: Rum&Raisins 2009-08-21 16:59:29

      צטט: סאמנטה 2009-08-21 03:30:19

      למה צמוד מדי?

      (הן לבושות מגניב)

      ( רוב הזמן)

       

       

      קודם כל אני מבסוט לדעת שאת צופה בדבר הנפלא הזה.

      לא ש 'עליך לא הייתי מאמין', אבל בכל זאת.

       

      לגבי הצמוד, אני לא מנסה לטעון שזאת עם השיער האדום (קראתי לה כאן ג'סיקה ראביט) לא מאוד מאוד מוצלחת בעיניי,

      אלא שמה שהיא (ואחרות שם) לובשות לפעמים, מכונה לרוב 'צמוד מידי' :)

      אבל אותן זה הולם.

      (לא ככה?)

       

       

       

      ככה, בטח שככה  

       

       

        21/8/09 18:05:

      צטט: Rum&Raisins 2009-08-21 16:59:29

      צטט: סאמנטה 2009-08-21 03:30:19

      למה צמוד מדי?

      (הן לבושות מגניב)

      ( רוב הזמן)

       

       

      קודם כל אני מבסוט לדעת שאת צופה בדבר הנפלא הזה.

      לא ש 'עליך לא הייתי מאמין', אבל בכל זאת.

       

      לגבי הצמוד, אני לא מנסה לטעון שזאת עם השיער האדום (קראתי לה כאן ג'סיקה ראביט) לא מאוד מאוד מוצלחת בעיניי,

      אלא שמה שהיא (ואחרות שם) לובשות לפעמים, מכונה לרוב 'צמוד מידי' :)

      אבל אותן זה הולם.

      (לא ככה?)

       

       

        21/8/09 16:59:

      צטט: סאמנטה 2009-08-21 03:30:19

      למה צמוד מדי?

      (הן לבושות מגניב)

      ( רוב הזמן)

       

       

      קודם כל אני מבסוט לדעת שאת צופה בדבר הנפלא הזה.

      לא ש 'עליך לא הייתי מאמין', אבל בכל זאת.

       

      לגבי הצמוד, אני לא מנסה לטעון שזאת עם השיער האדום (קראתי לה כאן ג'סיקה ראביט) לא מאוד מאוד מוצלחת בעיניי,

      אלא שמה שהיא (ואחרות שם) לובשות לפעמים, מכונה לרוב 'צמוד מידי' :)

        21/8/09 03:30:

      למה צמוד מדי?

      (הן לבושות מגניב)

      ( רוב הזמן)

       

        21/8/09 01:49:

      צטט: holydidi 2009-08-20 23:10:48


      לדעתי אתה יכול לעשות הסבה מקצועית:)

       

       למוריד המהיר ביותר של סדרות טלויזיה בנט?  :)

       

        21/8/09 01:48:

      צטט: שירעד 2009-08-20 18:10:46

      בכל פעם שאני רוצה להגיב בחכמה דקורטיבית למשהו שכתבת

      אני נזרקת 'אחורה בזמן' ל: הכתיבה שלך מרגשת צוחק

       

      אז אסתפק בתסדיר נשימה, עוד שבועיים למנאייק

      ותן שריקה בפעם הבאה שאתה באזור כיכר אתרים קריצה

       

       

      והנה קישטת אצלי בכ"ז.

      רק איפה זה בכלל כיכר אתרים?  :)

       

       

       

        20/8/09 23:10:

      לדעתי אתה יכול לעשות הסבה מקצועית:)
        20/8/09 18:10:

      בכל פעם שאני רוצה להגיב בחכמה דקורטיבית למשהו שכתבת

      אני נזרקת 'אחורה בזמן' ל: הכתיבה שלך מרגשת צוחק

       

      אז אסתפק בתסדיר נשימה, עוד שבועיים למנאייק

      ותן שריקה בפעם הבאה שאתה באזור כיכר אתרים קריצה

       

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון