כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מסע חיי - פוסט 36 - לזרום

    112 תגובות   יום חמישי, 20/8/09, 16:26


    "...המשכתי לטפס במעלה המצוק החלקלק". עופר כבר מאחוריי, עד שחציתי בתוך בקע בין שני חלקי סלע ענק שבקע והתגלה בפני מראה מתוק של מרפסת תצפית עשויה לוחות ומעקה עץ, 'דק' תלוי הנמצא כחמשה עשר מטרים נמוך ממקומי, אך ביני לבינו מפריד גיא סלעי ובוצי ללא מעקה כלל ועלינו היה לרדת דרכו וממנו לעלות שוב אל מצוק בוצי, שממרכזו ניבטו אליי כעשר מדרגות עץ בוהקות מרטיבות, מובילות למעלה ועד לדק.  

    על הדק עמדו ארבעה מבני החבורה, היתר כשישה חברה ישבו שעונים אל עץ ושכובים פרקדן. דוממים היו כולם, בין גזעי עץ ענקיים וזקופים, ובינות לשורשיהם המשתרגים באדמת ההר תשושים מטיפוס מטורף, המומים מעוצמת הטבע. נשימתם הכבדה עדיין נשמעת היטב בדממת גאון המצוק הזה.

    מטפס ומושך עצמי ממדרגה למדרגה, עומד לפני המדרגה האחרונה ומוצא אותם. השתלטתי על נשימתי כבר בתחתית הגיא הקטן נמנעתי ממבוכת שריקות ריאותיי ועתה עמדתי בוחן  אותם. משנרגעתי ועופר גם, טיפסנו לאט במדרגות אמנם איטיים כצב, אבל מגיעים כמו כל החבורה הצעירה.  

    חיוך פשט על פני גיורא כשאמר "וואלה עלית, חשבתי שתפרוש למטה" "איזה תפרוש, איך אחזור לטנדר?!" עניתי. "מה זאת אומרת?!" שאלת אשתו והמשיכה "יורדים בחזרה כמו שעלינו. מה, חשבת שהטנדר יחכה למעלה?! לא, ממש לא. שב, אתה חייב לנוח אני לא מאמינה שאתה כאן, כל הכבוד לך". 

    בני החבורה הביטו בי חלקם טפח על שכמי כאילו עברתי מבחן. חייכתי והורדתי את התרמיל, מוציא בקבוק מים גדול ושותה ללא הפסק כמחציתו, מוריד את הבקבוק לקחת מעט אוויר טרם אמשיך בשתייה כשזרועות מושטות אליי בחיוך מבויש, כי להם אין מים.

    הוצאתי בקבוק שני שעבר בין החבורה ופניתי אל קורות מעקה העץ נפעם מיופי הקניון הענק שניבט אלי מיוער כציור אקוורל מושלם של עשרות בריכות מי טורקיז המתחילות במרחק תחת ראש ההר ויורדות אל בינות שרשרת הרים אל תוך קניון מתרחב. פלגי מים מקציפים מי טורקיז מבריכה לבריכה תחתיה ממרחק רב מדרום ולמטה אל עומק הקניון וממשיכות צפונה אל עבר הג'ונגל דרך מפלי המים, זורמים כשני נהרות. אחד עילי דרך בריכות והשני תחתן.

    השקט סביב מקרב רוחנית אל העוצמה השמימית הזו שהשתנתה אך במעט מבריאת העולם. אדם מצפה במקום כזה לראות דינוזאור ועופות ענק לא אותנו.

     

    עופר ביקש ממני לצלם אותו במצלמה שלו ולמעשה הפעיל בכך את החבורה כולה שנמצאה לפתע מצלמת ומצטלמת בכל זווית.  

    הירידה לא הייתה קלה כלל והכפכפים שלי לא הקלו, להיפך. חזרנו אל המקום בו ירדנו מהטנדר.

    שתי בנות ארגנטינה וואלה וכריס ביקשו טרמפ עד מלונן הנמצא על הדרך, לא רחוק מהקניון, לקחת את ציודן רצו ולהמשיך אתנו ללנקין. הנסיעה חזרה ערכה כשעה וחצי והגוף העייף, התנהג בצורה שונה מהנסיעה הלוך בבוקר כלא  ידענו למה לצפות. הגענו לפני רדת החשיכה. מראיה ההולנדית הגרה איתי בבקתה, לחשה לי שוואלה וכריס עומדות לחפש עכשיו מקום לינה, ומשיחה שקיימו עם מראיה בדרך מתברר שהן "תפרניות" ועלות לינה באל רוטירו גבוהה עבורן.  

    שאלתי את וולה אם אוכל לעזור, כי בערב הראשון סיירתי בסביבה וראיתי בהמשך הדרך במורד, בקתות מקומיים לצד הנהר, וייתכן שיש להם מקום 'אפילו רק למקם אוהל בחוץ' כדברי וולה. שער הדולר ביחס למטבע הארגנטיני גבוה ותרמילאי ארגנטינה נחשבים 'עניים, יותר מתרמילאים ישראלים' במובן 'התפרני' של המושג ומעמיד אותם ברמה הכלכלית הנמוכה ביותר בנתיבי התרמילאות שממילא זולים.

    צעדתי עם וולה וכריס, עוזר להן לשאת ציודן. מראיה הצטרפה כי סוכם שנלך לאכול ארוחת ערב במסעדה הקטנה בכפר. מניסיוננו בערבים האחרונים היה טוב. צעדנו במורד ונכנסנו לבתי האינדיאנים, מחפשים 'חושה' נקייה בטוחה וזולה ואכן מצאנו כזו. השארנו ציוד ופנינו למסעדה. תכניתן של בנות ארגנטינה לבוא אתנו שונתה במקום עקב 'מחסור' תקציב. הן תאכלנה 'פסטה שיש להן' בעזרת גזיית שדה אמרו.  

    מראיה ואני חזרנו במעלה הדרך החשוכה והבוצית תחת גשם שוטף דק, אוחזים ידיים כדי להימנע מהחלקה. אחרי עשרים דקות של דשדוש זהיר הגענו למסעדה שאור החשמל בה כאור הנר, נכנסנו פנימה והתרגלנו לעוצמתה הנמוכה של נורת עשרים וארבע וואט.  בעלת המקום, אשה יפה ממוצא אינדיאני, לבושת ג'ינס וחולצת טריקו ושערה השחור אסוף לזנב סוס הקשור לקודקודה קיבלה אותנו בחיוך מיוזע. שכן המקום מרוחק וחסר קהל ועבור כל סועד נדרשה ממנה הכנה של כל ארוחה מהתחלה. מרק ירקות מראשיתו, שניצל, קילוף תפוחי אדמה, חיתוכם לצ'יפס.

    סלט 'קצוץ דק' כמו שביקשנו ממנה בנימוס ואף הדרכנו למה כוונתנו כבר בפעם הראשונה שנכנסנו אליה, מה שהביא את מי ששלחנו אליה וגם אותנו עתה שוב. נכונה לנו המתנה של פחות משעה, אך המקום יבש וביד בקבוק בירה.

    במקום ישבו וסעדו כבר כמה מבני החבורה שאמרו כי היו 'בטוחים שהלכתי עם שלוש הבנות לאכול במקום אחר', 'לאן?!' חשבתי. איזה מקום אחר יש בחור הזה בקצה העולם, שלהם לא ידוע עליו?!-, התברר כי כמעט קנאו בי עקב כך.

    לכן פניהם זהרו מהישגם כי אנחנו 'הגענו באיחור' ביחס אליהם והם כבר 'היו אכולים ושתויים ובסיבוב שני ושלישי של גאיו סרווסה' ככה זה. 'בקטנות' עסקינן.  החזרה הייתה גם היא דשדוש בגשם בדרך בוצית וחשוכה עד אל שער אל רוטירו, עליו תולה הייתה נורת חשמל שהאירה באורה הקלוש פיסת עץ קטנטנה, עליה נצבע במכחול בצבע לבן 'אל רוטירו הוטל'.

    נכנסנו צועדים היישר אל עבר דלת הבקתה שלנו, עליה תלה מפתח החדר וממנו השתלשל בקצה חוט לוח עץ ועליו ציור של עכביש ענק כשמה של בקתתנו 'ספיידר קבין'.  נכנסנו לקחת כלי רחצה ולנסות להתקלח במים חמימים כי קר בלילות. מקלחת באל רוטירו בנויה באופן שהדלת ומחיצות הנצרים המהוות כקירות, אינם מכסות את מלוא גובה המבנה, אלא חסרות למעלה ולמטה. באי המקום רואים אם יש או אין משתמש.

    כבר סיפרתי על כי צינור מים אחד משמש כמוליך מים אל המקלחות ויוצא דרך ראש מתקן חימום הקיים בכל דרום אמריקה. מחמם מהיר קטנטן משמש ראש לדוש ומחובר בחוטי חשמל גלויים ועליו מתג לשלושה מצבים חם, חם יותר, סגור. כשזרם מים עבר בו מהר וחזק, המים שייצאו לא הספיקו להתחמם כלל. לכן במקלחות הללו נוח היה להתקלח במהלך היום כשחם ממילא, או בזרם חלשלוש בתקווה כי המתקן תקין ויצליח לחמם את המים.

     

    השירותים באל רוטירו ידידותיים לסביבה. למעשה מדובר במתקן אורגני ללא מי שטיפה למערכת ביוב גם לא אל בור ספיגה. יושבים על אסלה הקבועה על ארגז עץ מוגבה ולפניו מדרגת עץ, שנבנה לכך במיוחד. לצידו, דלי מלא אבקת סיד ובו נעוצה כף פח גדולה. מעליו, קבוע שלט צבעוני במסגרת כתמונה על קיר, המדריך באנגלית גרמנית וספרדית 'לדייק' בכלל ועם הסיד בפרט. נקי מאד. 

    מגולח ורחוץ בבגדים יבשים, ירדתי אל בקתת הבר לשפת הנהר.  

     

     

     

     

     

    *** 

    לאורם הצהוב המרצד של נרות נעוצים בבקבוקי 'סאל סרווסה' מאיירים בהדפס לבן עם אורנמנטים הכוללים איור של שמש גדולה. הבקבוקים מוארים באורם המרצד של נרות רחבים, מתכסים פיסולי נטיפי שעווה לאורכם. טיפות הזולגות מראש הנרות שקופות הן ובוהקות כעגלי טל זהובים. לאורכם של שולחנות עץ גס, יושבים צעירים, עיניהם בוהקות מסגירות געגוע ניבט. רגע קסום לרגע ראיתי מה השארתי הרחק מעברו השני של כדור, בדמיוני שיתפתי את יקיריי בהוויה.

     

     

     

    נאור מתפיחה על זרועי הרמתי מבט אל מלצרית חמודה, חדשה. תרמילאית המתפרנסת בטיולה, שאלה אותי מה אשתה ואוכל. הזמנתי 'גראנדה גאיו סרווסה' בקבוק גדול מאד וארבע כוסות. תיקנתי 'לשני בקבוקים ושש כוסות' והזמנתי גם את שני היושבים שם בקצה השולחן, שניים שטרם ראיתי, להצטרף אלינו 'עליי'.  

    הם משכו כתף בענווה, החליפו מבט לקבלת הסכמה וקרבו כסאות גבוהי משענת אלינו בצמוד לחבורה הישובה אל שולחן שהצטרפתי אליו אך לפני דקותיים. חיוכים ולחיצות ידיים והעברת 'סימנים מוסכמים' המציבים אותך כמוצ'ילר ומדרגים בדרגה מדומה כמו,

    'אני ממישגן, מגיע מאגם אליזבת ובדרך לבליז, דרך פלורס טיקאל. כן גם באנטיגואה הייתי, בוודאי שעליתי למעלה. ברגל בטח ברגל, כן עד הלבה. מאיפה הגעתי?!-, מהאגם! (מי שהיה באטיטלאן, לא מציין את שמו כי זה 'אמור' להיות ברור).

    עשרות תרמילאים סמוכים אל שולחנות. חלקם מתנדנד על ערסל או יושב על ספסל או נזרק על כורסא. הישראלים משחקים 'טאקי' או 'יניב' שמקורם ישראלי אך נהוגים כבר בצירי התרמילאות בדרום אמריקה יותר מרמי, רמיקוב, שח ואפילו יותר משש-בש המשוחק ברחבי היבשות, מרכז ודרום אמריקה.

    ללא ספק 'יניב' מוביל, אחריו 'טאקי' והאחרים לפחות בכל ההוסטלים שביקרתי וביקרתי בעשרות רבות מאוד, למעשה כשמונים.  

    חבורת צעירים ישראלית, ישבה על ערסל, כורסאות עץ וספסל ומשכה אליה את מראיה, ההולנדית שחיפשה ופגשה במבטי, מסמנת שעוד מעט תצטרף אליי, בעודי משוחח עם מרכוס האלבני מקועקע הזרועות שהביט מעבר לראשי ובשנייה חשתי כפות ידיים מסוככות על עיניי ושתיקה 'הקוראת' לי לזהות את בעליי הידיים.

    לא יכולתי לחשוב של מי, אלא להשהות תגובה תוך ציפייה להזדהות.  

    וולה תפסה וסובבה את ראשי לעברה, חייכה חיוך רחב תוך הסבר קצרצר על השינוי. התברר שהמקום שבחרו היה מלא מה שהביא אותן להצטרף אלינו ולבקש 'רק לפרוש שקי שינה על כר העשב הירוק שלגדת הנהר'. אלא שנכונה להן הפתעה, שכן לא בדקו היטב לכשהגענו מסמוק שמפיי והתברר להן רק עכשיו, כי אל רוטירו משכיר מקום 'לפריסת שקי שינה' על משטחי עץ על כלונסאות נגד זוחלים, לאורך הנהר בארבעה דולר, זול.

    אנו משלמים ארבע עשרה דולר ללילה סכום הנחשב גבוה ביבשת. הן העבירו ציוד התקלחו ובאו משעוד מעט יתחילו לרקד אל תוך הלילה. לפני שמשכו כסאות להתיישב הסתירה וולה את עיני שאנחש מי מאחוריי.

    באותו זמן צעירה לא גבוהה למראה, הופעתה נערית מששערה פרוע, ובעלת פנים עגולות ועיניים גדולות בצבע השקד, התקרבה אל שולחני שאלה אותי בעברית 'אפשר להצטרף?!' תוך שגררה כסא גדול ממנה. בת קיבוץ צפוני שאיני זוכר את שמו אולי כברי, אני לא בטוח.

    "ראיתי אותך כשהגעת, עוד אתמול" אמרה והוסיפה אחרי שהות קלה "חברה שלך, למה היא לא יושבת איתך?", "איך קוראים לך" שאלתי מחוייך, "מאיה" למה, זה קשור?", "קשור?" שאלתי לפשר חיבור המילה, "לחברה שלך" ענתה בחיוך מתרחב עוד יותר. "ככה זה בטיולים האלה" פסקה והמשיכה "מתחלפים כל הזמן. מתאים טוב, לא מתאים גם טוב והולכים הלאה לא קרה כלום, תמיד מוצאים חבר'ה לנסיעה. בעצם, אני רואה שהיא מסתכלת כל הזמן, היא מקנאה אתה יודע?!"... 

    הבטתי במאיה וחשבתי 'איזו עזות?!' לא פוגשים כזו, אבל מעניין ומסקרן יותר ממפגשים רגילים. מאיה התקרבה והעבירה חמש אצבעות ידה על שערי מהמצח לאחור. חזה הזדקר מול פניי ואמרה "וואלה איזה שיער שחור יש לך?-, עם עיניים כחולות כשלך אתה 'אירזיסטבל'..." והמשיכה באנגלית הרבה יותר טובה מזו של קיבוצניקים שהכרתי.

    "איי בט יו דונט הב אני דיפיקאלטיז וויז צ'יקאס...דו יו?"

    "או, באט איי דו הב א לוט אוף דיפיקאלטיס, לייק נאו פור אקזאמפל..." הגבתי באנגלית למען החבורה המעורבת בזרים ועברתי לעברית,

    "מאיפה הגעת? באת לבד, עד לחור הזה לכאן? זה יוצא דופן. את לא פוחדת לטייל לבדך באזורים האלו, באמת הגעת לכאן לבד?"

    "כן. מה הבעיה אני כבר שנה וחצי מטיילת לבד, אין לי שום בעיה. רק פעם אחת הרגשתי לא נוח כי נסעתי על טנדר כל הלילה ביוקאטאן מכסיקו, אבל בסך הכל כולם נחמדים באמריקות אתה לא חושב?!-,אני זורמת, אתה גם נראה לי זורם כזה לא?!" סיימה, לוקחת אוויר ועוברת ללגימת בירה.

    "לאן את זורמת?" שאלתי כאילו אין בי מבוכה מעוזה המוחצן של צעירה ישראלית יחידה כאן כרגע ומשטף דיבורה. כך סיפרה שנסעה לארה"ב לעבוד במכירת צעצועים במרכזי קניות ועשתה קצת כסף, 'מספיק כדי לטייל בדרום אמריקה'. עלתה על טיסה לקנקון יוקאטאן מכסיקו וירדה דרך צ'יאפאס לגואטמלה ומתגלגלת כך 'לפי מה שקורה סביב' וכך הגיעה לכאן עם חבורה צרפתית. אלא שהחבורה יצאה למערת העטלפים עכשיו בלילה ומחר תצא לרפטינג ולה לא בא'. רצתה לצאת למפלים בסמוק שמפיי ואחרי כן לזרום עם מישהו נחמד.

    "אתה מוצא חן בעיניי ואם לא מפריע לך נזרום יחד" אמרה, "גם עם החברה שלך, לא אכפת לי אם לה לא אכפת, מה אתה אומר, אתה נשאר כאן עוד יום אחד או שאתה עוזב מחר?""אולי עוזב מחר..." אמרתי והוספתי הבהרה "אנחנו חברים למסע הזה בסמוק שמפיי.

    הכרתי אותה הבוקר כשהתעוררנו באותה בקתה. במקרה יצא שאנחנו גרים בבקתה אחת. אני לא יודע לאן ומתי אסע. מחר מתאים לי לנוח כאן יום אחד, להסתלבט. לא יודע מה קורה איתה. ייתכן שאצא מחרתיים לאגם אליזבת, לליבינגסטון ומשם אולי אעבור להונדורס ממנה אחתוך דרך ניקאראגוה לקוסטה ריקה ומשם..., אולי אטוס לאקוודור או פרו לשבועיים. אני מתכנן להגיע באמצע פברואר לקרנבל בברזיל. תלוי בעלויות ובלו"ז טיסות. אין לי חשק לקרוע את התחת ולשבור את הגב בצ'יקנבאסים" אמרתי מסכם אפשרויות. 

    "אתה בא לקובה, שמעתי שזה משהו?!-, ניסע לבליז נצלול, משם נתגלגל לקנקון ונטוס לקובה ומשם נעבור לברזיל לאמזונס. אתך אני נכנסת לאמזונס חופשי, אתה גדול כזה ונראה שאתה 'מה זה' זורם, אני מרגישה כאילו שגדלתי אתך, כאילו נולדתי אתך רגע, אני הולכת להביא 'דרינק'" פנתה ממני, נלחצת, מתרחקת בין כסאות היושבים, מפטירה לאחור "אתה שותה איתי"! ישבתי מביט בה מתרחקת. מבטי חזר לסובבים ואלה בהו בי מששמעו עברית פעם ראשונה בחיים ועוד ברצף שכזה..., הם המומים. אנריקו הבלגי התעשת ושאל באנגלית במבטא צרפתי כבד "מה השפה המכחכחת שדיברתם, מאיפה אתם?"...

     

     

    (המשך בפוסט 37)

    ***


     

    לנוחיותך קישוריות לפוסטים בבלוג 'מסע חיי'  מאת: הטרמילר


    הקדמה, טירמלתי בג'ונגל האדם והטבע 

    מבוא ופוסט 1  
    פוסט 2
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=950893
    פוסט 3
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954466

    פוסט 4
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954481
    פוסט 5
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=954492
    פוסט 6
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960021
    פוסט 7
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960103
    פוסט 8
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960129
    פוסט 9
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960313
    פוסט 10
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=960343
    פוסט 11
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=971571
    פוסט 12
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=981165
    פוסט 13
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=990816

    פוסט 14
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=999423
    פוסט 15
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1009138
    פוסט 16
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1014746
    פוסט 17
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1018609
    פוסט 18
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1026151
    פוסט 19
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1030139
    פוסט 20
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1035851
    פוסט 21
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1039854   
    פוסט 22
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1046725 
    פוסט 23 
    http://drror.cafe.themarker.com/view.php?t=1056003 
    פוסט 24
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1059711
    פוסט 25

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1070274 

    פוסט 26 חלק א'
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1076964

     פוסט 26 חלק ב'  

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1081845

    פוסט 27

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1087630

    פוסט 28 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1099663 

    פוסט 29

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1105193 

    פוסט 30

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1110790  

    פוסט 31

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1133687 

    פוסט 32

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1144223 

    פוסט 33

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1151463

    פוסט 34

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1163117

    פוסט 35 

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1181017

    הנך בפוסט 36 

    תודה שהצטרפת למסע שלנו

    דרור

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (109)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/10 18:28:
      תודה רבה לין
        2/10/10 17:47:
      פפפ איזה מותח...
        28/8/09 23:13:

      תודה לכל המככבים

       

       

      • 1
      • OR36
      • 20/8/09 20:13
      • 1
      • yow
      • 25/8/09 09:21
    •   26/8/09 18:52:

      צטט: לולה בר 2009-08-26 18:45:17


      הופה!!!!!!!!!!!!!!

      האם הולך להיות שמח או שאף פעם לא נדע ת`אמת :))

       

       

      יפה לך הפוסט הזה,

      לולה

      תודה לך לולה. נהנית זה טוב. :))

       

        26/8/09 18:45:


      הופה!!!!!!!!!!!!!!

      האם הולך להיות שמח או שאף פעם לא נדע ת`אמת :))

       

       

      יפה לך הפוסט הזה,

      לולה

        26/8/09 08:48:

      צטט: ש ר י ת 2009-08-26 08:35:39


      אני קוראת וקוראת

      משלימה אחורה את כל מה שלא קראתי

      הריי הגעתי לכאן רק לא מזמן

      והכל מופלא בעיני וקסום

      ומלא בכשרון הרב שלך לספר את הקסם הזה

      וגם אני רוצה מסע מהסוג הזה

       

      איזה כייף כאן

      תודה

      שרית

       

       

       


      תודה רבה. מאד נעים לי לקרוא כך ממך, מחמיא ומחזק להמשך הכתיבה. אני מקווה שאת משלימה מפוסט ראשון ואילך ולא 'אחורה' מהפוסט האחרון :)) המשך הנאה, יום נעים.
        26/8/09 08:35:


      אני קוראת וקוראת

      משלימה אחורה את כל מה שלא קראתי

      הריי הגעתי לכאן רק לא מזמן

      והכל מופלא בעיני וקסום

      ומלא בכשרון הרב שלך לספר את הקסם הזה

      וגם אני רוצה מסע מהסוג הזה

       

      איזה כייף כאן

      תודה

      שרית

       

        23/8/09 21:42:

      צטט: סאני עד עולם 2009-08-23 10:48:43

      צטט: ענף 2009-08-20 18:28:17

      יפה

      גם הנוף וגם הסיפורים

      וגם....איך אתה מוציא לי תקישקע

      מקנאה כל פעם מחדש

       

      מילותיו מילותי.........

      אוףףףףףף איתך.....חיוך

      סאני

       

      למה לכעוס למה :))

      תודה

        23/8/09 10:48:

      צטט: ענף 2009-08-20 18:28:17

      יפה

      גם הנוף וגם הסיפורים

      וגם....איך אתה מוציא לי תקישקע

      מקנאה כל פעם מחדש

       

      מילותיו מילותי.........

      אוףףףףףף איתך.....חיוך

      סאני

        22/8/09 21:09:

      צטט: ארנה א 2009-08-22 21:00:58


      איזה כיף. נהנתי. חייכתי. תהיתי. גחכתי.

      אתה מעביר כל כך חי.

      כל פעם נפעמת מחדש ומקנאה באומץ הזה שלך, כאילו  אין קוים, כאילו אין עבר, כאילו אין דבר...רק הרגע.

      ממה להתרשם יותר - מתהליך, שבן אדם משיל כל מה שידע והכיר בעולם הקטן שלו וגם על עצמו...או מהנופים וחווית הטיול, המקומות, האנשים.

      הכל כל כך הרבה.

      כמו לפשוט, למעוך, לבלבל, להתיך...ולבנות מאותם חומרים משהו חדש, אחר, קצת אחר, הרבה אחר.

      אחר כך אותו  האדם חוזר אל קופסת הגפרורים הקטנה והמקומית שלו...איך הוא מתכווץ ונכנס לאותו מקום שפעם היה שיגרה??!

      סתם  מחשבות, כיון שקראתי והייתי ביומנך. 

      ...ואיך אתה מתאר כל דבר הכי פשוט ותנאים הכי פרימיטיביים, כאילו היו  אור חיים, חוויה שלמה. 

      תודה רבה ארנה, מרגש ממש.

      קראת את כל הפוסטים וזו התרשמותך במלוא הדרה.

      אני חושב שאקח אותה להניחה על כריכת הספר :)

       

      אכן קיבלת מהמסע את מסר חוויית אור החיים.

      ההמשך עשוי להפתיע ולרתק אחרת...

       

      להתראות במסע! 

       

        22/8/09 21:00:


      איזה כיף. נהנתי. חייכתי. תהיתי. גחכתי.

      אתה מעביר כל כך חי.

      כל פעם נפעמת מחדש ומקנאה באומץ הזה שלך, כאילו  אין קוים, כאילו אין עבר, כאילו אין דבר...רק הרגע.

      ממה להתרשם יותר - מתהליך, שבן אדם משיל כל מה שידע והכיר בעולם הקטן שלו וגם על עצמו...או מהנופים וחווית הטיול, המקומות, האנשים.

      הכל כל כך הרבה.

      כמו לפשוט, למעוך, לבלבל, להתיך...ולבנות מאותם חומרים משהו חדש, אחר, קצת אחר, הרבה אחר.

      אחר כך אותו  האדם חוזר אל קופסת הגפרורים הקטנה והמקומית שלו...איך הוא מתכווץ ונכנס לאותו מקום שפעם היה שיגרה??!

      סתם  מחשבות, כיון שקראתי והייתי ביומנך. 

      ...ואיך אתה מתאר כל דבר הכי פשוט ותנאים הכי פרימיטיביים, כאילו היו  אור חיים, חוויה שלמה. 

        22/8/09 20:28:

      צטט: ליריתוש 2009-08-22 18:14:49


      פוסט קסום ומלא נוף -

      גם הנוף של הטבע, מלא יופי והוד,

      גם הנוף האנושי, מלא גיוון וזרימה,

      הכל!

      לא חוויתי מעולם טיול כזה,

      כנראה שלא אתאים לו -

      עניין של אופי -

      ודרך עיניך אני מכירה ולומדת,

      על ההווי המיוחד שבו.

      ורק על - וואו - של בהלה בפסקה הראשונה,

      אני עוד אראה לך..לשון בחוץ 

      תודה רבה שאת שותפה טובה שלנו למסע ואני כאן לראות הכל... :))

       

        22/8/09 18:14:


      פוסט קסום ומלא נוף -

      גם הנוף של הטבע, מלא יופי והוד,

      גם הנוף האנושי, מלא גיוון וזרימה,

      הכל!

      לא חוויתי מעולם טיול כזה,

      כנראה שלא אתאים לו -

      עניין של אופי -

      ודרך עיניך אני מכירה ולומדת,

      על ההווי המיוחד שבו.

      ורק על - וואו - של בהלה בפסקה הראשונה,

      אני עוד אראה לך..לשון בחוץ 

        22/8/09 15:59:

      צטט: אצילית במדבר 2009-08-22 12:38:40


      לקח לי זמן להגיע אליך

      אבל הגעתי....

      קראתי ..ממש מרתק..והתמונות  והנוף פשוט מרתקים....

      אני אערוך סיור בכרטיס שלך , בטוח מרתק..

      *

       

      הרבה תודה שהגעת קראת ואף רותקת. איחולי להנאה בהמשך, להתראות

        22/8/09 12:38:


      לקח לי זמן להגיע אליך

      אבל הגעתי....

      קראתי ..ממש מרתק..והתמונות  והנוף פשוט מרתקים....

      אני אערוך סיור בכרטיס שלך , בטוח מרתק..

      *

        22/8/09 08:47:

      צטט: עליזהלה 2009-08-22 08:20:34

      הטורקיז הזה המדלג ממדרג למדרג ...

      כמו ההתבוננות שלך, גם באנשים . תודה .

       

       


      :) חברה טובה את, תודה
        22/8/09 08:20:

      הטורקיז הזה המדלג ממדרג למדרג ...

      כמו ההתבוננות שלך, גם באנשים . תודה .

        22/8/09 07:30:

      צטט: manhigut 2009-08-22 04:46:44

      נקרא ונשמע חתיכת כיף לא נורמלי.

       

      תודה!

       

      כיף של תגובה. תודה רבה

        22/8/09 07:28:

      צטט: liopard 2009-08-22 04:34:53


      פצצה של טיול

      אחלה תמונות

       

       


      אכן פיצוץ. תודה רבה
        22/8/09 07:28:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-08-22 00:19:36

      *
      דרור, אני ממשיכה לזרום איתך :)

      מחכה להמשך.

       

       


      לתחושתי, ממך לקרוא לזרום, זה כמו לחנוך בהצלחה סכר חדש. תודה רבה :)
        22/8/09 07:27:

      צטט: ש.ר.ה 2009-08-22 00:14:56


      מרתק

       

       


      תודה
        22/8/09 04:46:

      נקרא ונשמע חתיכת כיף לא נורמלי.

       

      תודה!

        22/8/09 04:34:


      פצצה של טיול

      אחלה תמונות

        22/8/09 00:19:

      *
      דרור, אני ממשיכה לזרום איתך :)

      מחכה להמשך.

        22/8/09 00:14:

      מרתק
        21/8/09 19:57:

      צטט: ש פ י 2009-08-21 19:10:34

      כולי אכולת קנאה מקריאת הפוסט

      מהנופים המדהימים

      מהחברים למסע,

      מהחוויות שחווית,

      קח אותי בפעם הבאה איתך.

      גם אני רוצה.

      נשמה טובה. טוב.

      תודה רבה שפי הכי שפי מאשקלון

       

        21/8/09 19:55:

      צטט: forte nina 2009-08-21 18:54:50

      מזמן הצבא לא שמעתי על אילתורי מקלחת כאלה.

       

      ובכלל ,עניין החברה

      שאי אפשר להתפדח והצורך להוכיח

      מחזיר אותי לאחור.מתי זה היה?לא זוכרת.

       ההווי הוא משמעותי

      היחסים הנוצרים ברגישות ובחשדנות מה

      לעיתים מישהו לרגע יהיה חלק מזכרונותיך לעד

      לעיתים מישהו שרואה אותך ברגעים הכי קשים

      לא יהיה לך קשר איתו בכלל,לאחר המסע

      ולחיי השתיה המשחררת הרבה...



      צילומי הנופים: התעלות!

       

      את מאד מדייקת בתרגום התחושות, עמוקה.

      אשה רגישה וטובה את, וכייף לקרוא משלך, תמיד.

      תודה שאת 

        21/8/09 19:10:

      כולי אכולת קנאה מקריאת הפוסט

      מהנופים המדהימים

      מהחברים למסע,

      מהחוויות שחווית,

      קח אותי בפעם הבאה איתך.

      גם אני רוצה.

        21/8/09 18:54:

      מזמן הצבא לא שמעתי על אילתורי מקלחת כאלה.

       

      ובכלל ,עניין החברה

      שאי אפשר להתפדח והצורך להוכיח

      מחזיר אותי לאחור.מתי זה היה?לא זוכרת.

       ההווי הוא משמעותי

      היחסים הנוצרים ברגישות ובחשדנות מה

      לעיתים מישהו לרגע יהיה חלק מזכרונותיך לעד

      לעיתים מישהו שרואה אותך ברגעים הכי קשים

      לא יהיה לך קשר איתו בכלל,לאחר המסע

      ולחיי השתיה המשחררת הרבה...



      צילומי הנופים: התעלות!
        21/8/09 18:37:

      צטט: pozit 2009-08-21 17:56:51

      אתה מבין איך אתה מתעלל בנו קשות

      בכל פוסט ופוסט???

      והתמונות, שחרר עוד 

      והמסע הבא ........תרשום אותי גם

      שבת שלום   אירית*

       

      :) כן. נרשמת.

      תודה רבה ושבת שלום

       

        21/8/09 18:35:

      צטט: בועז22 2009-08-21 17:32:21


      ועוד אתה מוצא לך זמן לפלרטט...

      יפה, יפה...

      מה יפה מה? כולה כולה תאור אחרה"צ במסע, גלגולי אופציות והכנה לבאות לא יותר.

      אם לא שמת לב כל המסע הוא פלירט ויש קצת זמן גם לראות ולקלוט ממנו :)

       

        21/8/09 17:56:

      אתה מבין איך אתה מיתעלל בנו קשות

      בכל פוסט ופוסט???

      והתמונות  שחרר עוד

      והמסע הבא  ........תרשום אותי גם

      שבת שלום   אירית*

       

        21/8/09 17:32:


      ועוד אתה מוצא לך זמן לפלרטט...

      יפה, יפה...

        21/8/09 16:41:

      צטט: d.double you 2009-08-21 14:22:50

      יפה ביותר-ואני נסעתי הרבה-עוד אסע-והנה גם המסע שלי פנימה מלא נופים חוויות עליותירידות טיפוס וטיפוסים*

       

      נהדר. סעי סעי מלא,

      המון שינויים וטיפוסים...

      חיים !

      תודה

        21/8/09 16:40:

      צטט: leagat 2009-08-21 13:24:56

      צטט: הטרמילר 2009-08-20 18:49:04

      צטט: leagat 2009-08-20 18:33:22


      אני בטוחה שאתה מעביר לי את הפוסטים האלה

      רק כדי לרקוד לי על היבלות

       

      אתה מסייר בעולם ונהנה

      ואני עדיין לא נורתי מן הקנה

       

       

      שלא תיירי זה כואבבבב נורא, בטח.

      :) ראיתי ! לא מסוגל להגיב לכל פוסט של 400 חברים אני משתדל מאד 

       

       

      לא לזאת הייתה הכוונה איש מקסים

      התכוונתי לנפש החופשיה

      על כל גבע והר

      ואני כבולה

      נטועה באדמה

      הייתי בחו"ל פעם אחת בלבד

      שששששששששש

      לא לספר לאף אחד

       

      לאה

       

      ואת עוד מסבירה לי,

      יפה.

      כןןןןן......ממממ.....כן הבנתי :))

       

      שששששששששש

      :))

       

        21/8/09 16:39:

      צטט: נקודה שבלב 2009-08-21 12:56:30

      דרור  דרור  דרור

       

      תיאורי המקלחת העסיסיים שלך

      נותרו מאחור...

       

      המקלחת הפעם

      קצת איכזבה

      נשארת "נקי" מדי

      לטעמי 

       

      אבל.....

      ככל שהמשכתי לקרוא

      היה לי  ברור ונהיר

      זה יבוא

      זה יבוא

      "כמו שהטבע רגיל"...

       

      זורם

      בטח זורם

      למה לא?

       

      והכתיבה והתמונות

      ממש מדהים.

       

      ואנחנו - מחכים....

      תודה.

       

       

       

       

      אנחנו נפגש.

      נמתין. 

       

      בטח ניפגש ונראה את האש,

      יחד נראה את האש.

       

      בטח נראה יחד,

      את האש, מרגש לא? 

        21/8/09 14:22:
      יפה ביותר-ואני נסעתי הרבה-עוד אסע-והנה גם המסע שלי פנימה מלא נופים חוויות עליותירידות טיפוס וטיפוסים*
        21/8/09 13:24:

      צטט: הטרמילר 2009-08-20 18:49:04

      צטט: leagat 2009-08-20 18:33:22


      אני בטוחה שאתה מעביר לי את הפוסטים האלה

      רק כדי לרקוד לי על היבלות

       

      אתה מסייר בעולם ונהנה

      ואני עדיין לא נורתי מן הקנה

       

       

      שלא תיירי זה כואבבבב נורא, בטח.

      :) ראיתי ! לא מסוגל להגיב לכל פוסט של 400 חברים אני משתדל מאד 

       

       

      לא לזאת הייתה הכוונה איש מקסים

      התכוונתי לנפש החופשיה

      על כל גבע והר

      ואני כבולה

      נטועה באדמה

      הייתי בחו"ל פעם אחת בלבד

      שששששששששש

      לא לספר לאף אחד

       

      לאה

       

        21/8/09 12:56:

      דרור  דרור  דרור

       

      תיאורי המקלחת העסיסיים שלך

      נותרו מאחור...

       

      המקלחת הפעם

      קצת איכזבה

      נשארת "נקי" מדי

      לטעמי 

       

      אבל.....

      ככל שהמשכתי לקרוא

      היה לי  ברור ונהיר

      זה יבוא

      זה יבוא

      "כמו שהטבע רגיל"...

       

      זורם

      בטח זורם

      למה לא?

       

      והכתיבה והתמונות

      ממש מדהים.

       

      ואנחנו - מחכים....

      תודה.

       

       

       

        21/8/09 10:34:

      צטט: קוכליאה 2009-08-21 10:17:50


      חוויה עצומה שכזו, וכייף לחוות אותה ולו באמצעות סיפוריך!

      תודה יקר!

      תודה תודה יקרה. את נהדרת בכתיבה מעולה קריאה ותגובה חמה, תמיד

       

        21/8/09 10:32:

      צטט: אישה1 2009-08-21 09:38:40


      מסתבר שיש קניונים יפים יותר מקניון עזריאלי...קריצה

      אשריך שזכית לדרוך בהם במו רגליך. גם הנוף האנושי נשמע מרתק.

      והתמונות...וואהו, עוצרות נשימה! (גם שלך נעצרה קצת במהלך החלק הזה של הטיול, הא? העיקר שחזרה אליך חיוך).

      אשה1 אין עליך בקניונים מה?! אשרי שיש לי קוראים וקוראות יפים ויפות בנשמתם חברים

      המגיבים מליבם ומחייכים אלי ככה לא סתם :)

      תודה רבה

       

        21/8/09 10:30:

      צטט: אליקו 1 2009-08-21 08:45:06


      תודה לך דרור על ששיתפת אותנו בחוויות שלך במסע. והפעם גם על התמונות.

      אליקו היקר, הרבה תודה שאתה כאן 

       

        21/8/09 10:30:

      צטט: dmeir 2009-08-21 07:11:41

      *

      יפה מאוד

      והצילומים מרהיבים.

      תודה רבה משורר גדול

       

        21/8/09 10:29:

      צטט: o historia 2009-08-21 00:05:01


      אתה מתגעגע לתקופה ההיא נכון?

      ידידי,

       

      אני מתגעגע לכל הטוב שבעולם, לפירה של סבתי,

      למגעה של ניצה חברתי הראשונה מאז גיל 3-5

      לשמש אחרה"צ המציצה בין עלוות הפיקוס הענק בגינת חצר בית דודתי

      ברמת גן של 1960.

      אני מתגעגע לשיט בירקון הנקי, לצייד סרטנים כחולים בשפכו, ליד מפל רדינג היוצא מתחנת הכח

      אני מתגעגע לחברי בשכונה בעקר אלה שתפסתי בתופסת, כי נפלו שדודים...

       

      אני מתגעגע לחלק מהחברות שלי, אה כן גם למורה לאנגלית שלי שרה מהקריות

      שלימדה אותי גם אנגלית כששגרה במעונות הסטודנטים ברמת אביב בשנת 1966

       

      אני מתגעגע לבניית עגלות על קוגלגרים, לקפיצות האופניים ולבנית בתי עץ על עצי אקליפטוס...

      אני מתגעגע לילדים שלי עד שהם יושבים אצלי כמה שעות ולנכדים שלי שעתיים אחרי שהלכו

       

      בטח שאני מתגעגע לחוש את כל הטובות שבחוויות המסע.

       

      למזלי אינני מתגעגע רק למה שיש לי בשפע, חופש.

       

      תודה לך סקיפר שלחצת על כפתור free :))       

       

        21/8/09 10:20:

      צטט: אניגמה 313 2009-08-21 00:00:33

      התמונה עם בריכות הטורקיז  מ ה מ מ ת !!!

      והתיאורים שובי לב.

      איזה כיף לעבור את זה, ואיזה כיף שיש אפשרות לחיות את זה כמעט מחדש בכתיבה ובזכירה...

      *

      כייף גדול לעשות כייף כזה

      וכייף לקרוא ממך עברית מהמדף,

      כן כייף לחיות מחדש יום יום בכתיבה

      ובזכירה :))

      הנאה צרופה

       

        21/8/09 10:18:

      צטט: אהרון... 2009-08-20 23:27:43

       

      פוסט משובח מבחינת כתיבה ותמונות שגורמות להשתוקק לקחת תרמיל ולנסוע לקצה השני של הפלנטה. 

       

      דוגמא לקטע שאהבתי:

      "לאורם הצהוב המרצד של נרות נעוצים בבקבוקי 'סאל סרווסה' מאיירים בהדפס לבן עם אורנמנטים הכוללים איור של שמש גדולה. הבקבוקים מוארים באורם המרצד של נרות רחבים, מתכסים פיסולי נטיפי שעווה לאורכם. טיפות הזולגות מראש הנרות שקופות הן ובוהקות כעגלי טל זהובים. לאורכם של שולחנות עץ גס, יושבים צעירים, עיניהם בוהקות מסגירות געגוע ניבט. רגע קסום לרגע ראיתי מה השארתי הרחק מעברו השני של כדור, בדמיוני שיתפתי את יקיריי בהוויה."

       

      תענוג לקרוא, דרור.

       

      שבת שלום.

       

      אין עונג גדול יותר מלדעת שעשית לקורא חשק ללכת בעקבותיך.

      יש בזה משהו שונה משכנוע בעל פה ממכירה מסגירת עיסקת ענק, יצירת עובדות, ניהול, פיקוד... 

      יש בזה עונג עצום. תודה רבה אהרון  

       

        21/8/09 10:17:


      חוויה עצומה שכזו, וכייף לחוות אותה ולו באמצעות סיפוריך!

      תודה יקר!

        21/8/09 10:15:

      צטט: cגל 2009-08-20 23:18:06


      סיפורים מדהימים

      והמסע מרתק... *

      אני מודה לך גל שאת מרותקת נהנית וכותבת לי שכך

       

        21/8/09 10:14:

      צטט: גלור ניקה 2009-08-20 23:15:56

      שילוב התמונות עם כשרון הכתיבה שלך

      נפלא לי

      נפלאות לי מילותייך מאהבת נשים

      שכרון הכתיבה נימוך מול שלוות הקריאה

      כייף לקרוא שעשית נפלא... 

      תודה ענקית 

       

        21/8/09 10:12:

      צטט: טהור 2009-08-20 23:13:30


      תודה עבור התמונות המקסימות  והתיאורים המקסימים של הרפתקאותיך

       

      תמשיך ליזרום  נהדר

      טהור אתה, עשר. תודה גדולה שאתה איתנו במסע

      וקורא הנהנה ומוקסם במידה גדולה

      תודה  

       

        21/8/09 10:10:

      צטט: דידיה 2009-08-20 23:02:20


      אני גם במסע חיי - דרך הפוסטים שלך :-)

      וואלה !

      בינגו.

      זו התגובה הכי מדייקת לכוונותיי בכתיבה אליך אל כולם.

      בעדם אני מאושר באדם,

       

      תודה 

       

        21/8/09 10:07:

      צטט: טל נוגעת בנשמה 2009-08-20 22:47:23


      אבל........... פשוט אין לי מילים.

      נעתקת הנשימה

      לנוכח התצלומים והסיפורים.

      ואין מילים.

      פשוט...

       

      כן מילים יוצאות זמן מה אחרי כן, ללא הפסק...ללא הפסק

      פשוט כייף מתמשך

      תודה רבה רבה טל 

       

        21/8/09 10:06:

      צטט: lavi54 2009-08-20 22:46:21

      מגניב

      פעם  הייתי  בטוח  שאני  כמעט  מלך  העולם  שראה  המון

      אני  למד  ממך  שעדיין  החיתול  לא  ירד  ממני.

      טיול  מרתק  והגשה  מצויינת.

      תבורך  ותיהנה

      *

      אריה

      אתה מלך העולם שלך שראה המון!

      נעימה הנימה של תלמיד למורו, גישה מעולה לקבל שימה ויחס...

      המון תודה שאתה נהנה ומברך בהנאה כך

       

      דרור

       

        21/8/09 10:04:

      צטט: דסיקה 2009-08-20 22:35:19


      ממסע למסע אני הופכת לירוקה מקנאה..

      מתי הספר? אני מחכה....

      תודה, מרתק כבר אמרתי!*

      דסי דסי דסי, מהזה נהנה שאת כאן איתנו ומרותקת כך ומחמיאה,

      ספר?! יבוא ספר...

      אמרת

       

        21/8/09 10:02:

      צטט: סערה בכוס ויסקי 2009-08-20 22:30:06

      מדהים המסע הזה

      כיף לקרוא אותך

      תודה רבה. מומלץ לניקוי פנימי עמוק ומחייך שנים. 

       

        21/8/09 10:01:

      צטט: raquelle 2009-08-20 22:29:04

      הצילומים, הסיפורים, מרהיבים.

      נהדר שאת נהנית, יופי לי רחל

       

        21/8/09 10:01:

      צטט: 1noga 2009-08-20 22:26:17

      הצלחת להעביר את הרשמים בצורה כה חיה

      עד כי חשתי כאילו מתלווה אני, אליך

      וחווה את הקושי בטיפוס,

      את האתנחתא,

      את השהייה בחברותא

      עם החברים החדשים

      בתיאורים כה חיים

      ועם הצילומים מרהיבים

      תודה גדולה לך.

       

       

      ריגשת אותי, תודה רבה

       

        21/8/09 09:38:


      מסתבר שיש קניונים יפים יותר מקניון עזריאלי...קריצה

      אשריך שזכית לדרוך בהם במו רגליך. גם הנוף האנושי נשמע מרתק.

      והתמונות...וואהו, עוצרות נשימה! (גם שלך נעצרה קצת במהלך החלק הזה של הטיול, הא? העיקר שחזרה אליך חיוך).

        21/8/09 08:45:

      תודה לך דרור על ששיתפת אותנו בחוויות שלך במסע. והפעם גם על התמונות.
        21/8/09 07:11:

      *

      יפה מאוד

      והצילומים מרהיבים.

        21/8/09 00:05:


      אתה מתגעגע לתקופה ההיא נכון?
        21/8/09 00:00:

      התמונה עם בריכות הטורקיז  מ ה מ מ ת !!!

      והתיאורים שובי לב.

      איזה כיף לעבור את זה, ואיזה כיף שיש אפשרות לחיות את זה כמעט מחדש בכתיבה ובזכירה...

      *

        20/8/09 23:27:

       

      פוסט משובח מבחינת כתיבה ותמונות שגורמות להשתוקק לקחת תרמיל ולנסוע לקצה השני של הפלנטה. 

       

      דוגמא לקטע שאהבתי:

      "לאורם הצהוב המרצד של נרות נעוצים בבקבוקי 'סאל סרווסה' מאיירים בהדפס לבן עם אורנמנטים הכוללים איור של שמש גדולה. הבקבוקים מוארים באורם המרצד של נרות רחבים, מתכסים פיסולי נטיפי שעווה לאורכם. טיפות הזולגות מראש הנרות שקופות הן ובוהקות כעגלי טל זהובים. לאורכם של שולחנות עץ גס, יושבים צעירים, עיניהם בוהקות מסגירות געגוע ניבט. רגע קסום לרגע ראיתי מה השארתי הרחק מעברו השני של כדור, בדמיוני שיתפתי את יקיריי בהוויה."

       

      תענוג לקרוא, דרור.

       

      שבת שלום.

        20/8/09 23:18:


      סיפורים מדהימים

      והמסע מרתק... *

        20/8/09 23:15:

      שילוב התמונות עם כשרון הכתיבה שלך

      נפלא לי

        20/8/09 23:13:


      תודה עבור התמונות המקסימות  והתיאורים המקסימים של הרפתקאותיך

       

      תמשיך ליזרום  נהדר

        20/8/09 23:02:

      אני גם במסע חיי - דרך הפוסטים שלך :-)
        20/8/09 22:47:


      אבל........... פשוט אין לי מילים.

      נעתקת הנשימה

      למוכח התצלומים והסיפורים.

      ואין מילים.

      פשוט...

        20/8/09 22:46:

      מגניב

      פעם  הייתי  בטוח  שאני  כמעט  מלך  העולם  שראה  המון

      אני  למד  ממך  שעדיין  החיתול  לא  ירד  ממני.

      טיול  מרתק  והגשה  מצויינת.

      תבורך  ותיהנה

      *

      אריה

        20/8/09 22:35:


      ממסע למסע אני הופכת לירוקה מקנאה..

      מתי הספר? אני מחכה....

      תודה, מרתק כבר אמרתי!*

      מדהים המסע הזה

      כיף לקרוא אותך

        20/8/09 22:29:
      הצילומים, הסיפורים, מרהיבים.
        20/8/09 22:26:

      הצלחת להעביר את הרשמים בצורה כה חיה

      עד כי חשתי כאילו מתלווה אני, אליך

      וחווה את הקושי בטיפוס,

      את האתנחתא,

      את השהייה בחברותא

      עם החברים החדשים

      בתיאורים כה חיים

      ועם הצילומים מרהיבים

      תודה גדולה לך.

       

       

        20/8/09 21:50:

      צטט: אלונA 2009-08-20 21:39:56


      " נפעם מיופי הקניון הענק שניבט אלי מיוער כציור אקוורל מושלם של עשרות בריכות מי טורקיז המתחילות במרחק תחת ראש ההר ויורדות אל בינות שרשרת הרים אל תוך קניון מתרחב. פלגי מים מקציפים מי טורקיז מבריכה לבריכה תחתיה ממרחק רב מדרום ולמטה אל עומק הקניון וממשיכות צפונה אל עבר הג'ונגל דרך מפלי המים, זורמים כשני נהרות. אחד עילי דרך בריכות והשני תחתן. "

      דרור,

      נפעמת גם אני מיכולת התאור,

      מהאפשרות להעביר בכזו חיוניות

      את החויות שלך, שנדמה כאילו

      גם שלנו. ולמרות שמדובר בחויה

      וירטואלית היא ממשיכה לרתק.

      כמובן שממשיכה איתך,

      מסכים?

      מסכים? לא אוותר בשום אופן על העונג הזה, נהנה ממך ומהחבורה כולה וכל כתיבה ועריכה אני רק מבין מה עוד ועוד קיבלתי ומקבל מהמסע הזה שלא נגמר ולא יגמר לעולם. תודה אלונה

       

        20/8/09 21:48:

      צטט: רמיאב 2009-08-20 21:34:34

      טוב... נחכה להמשך.

       

      אחלה רמיאב, בוא הרבה זה מלבב ומחמם לב

      תודה

        20/8/09 21:47:

      צטט: עדית... 2009-08-20 21:10:19


      נו, ו - ??? זרמת יחד?

      ככה זה בטיולים האלה?

      ז ו ר מ י ם ? ?

       

      זרמתי זרמתי אבל בפוסט הבא תדעי איך ועם מי... ככה זה בטיולים האלה, זורמיםםםם. חיבוק

       

        20/8/09 21:46:

      צטט: אפרת Jeki 2009-08-20 21:06:25


      פשוט

      רוצה להיות שם

      אפרת

      מקסים

      פתחי עיניים והיי

      יופי לך שכך,

      תודה

       

        20/8/09 21:45:

      צטט: נסים גבאי 2009-08-20 20:44:08


      נופים מרהיבים

      ועוד איך

       

        20/8/09 21:45:

      צטט: אור נגוהות 2009-08-20 20:34:32

      זרמתי עם הזרימה...נפלא והתמונות , פשוט ירוק בעיניים !

      *

      אילו זרמת אז.... חבל אבל הנה גם כאן ועכשיו נפלא ועושה טוב בעיניים והלוואי שגם בנשמה. תודה 

       

        20/8/09 21:44:

      צטט: OR36 2009-08-20 20:15:41

      זכית!

      אני מעריכה אנשים שיודעים לממש את כל התכניות שלהם..הלוואי עלי!

      והחבר'ה שאיתך מהווים חלק בלתי נמנע מהחוויה עצמה

      אני לא מקנאה - אני מעריצה אותך!

      מחכה להמשך:)

      כולה כולה זרמתי :)) תודה לך יקירה

       

        20/8/09 21:42:

      צטט: מדהימה50 2009-08-20 20:14:50


      נפעמת כל פעם מחדש

      ממתינה להמשך

       

      שובבה מאיה

      ישראלית חמודה :)

      שובבי העולם מטיילים בו

      ואילו שובבי האגן מטילים בו...

       

      תודה :))

       

        20/8/09 21:41:

      צטט: אביה אחת 2009-08-20 20:12:23


      טרמילר -

      תודה על מילים ותמונות

      מדהים

      תודה לך בת קיסריה, סוף סוף נגמר מה....

       

       

        20/8/09 21:40:

      צטט: Gfaus 2009-08-20 19:58:35

      העוצמה של הטבע

      מחדדת את הרוחניות שבך !

      (*)

       

      הפכתי רוח של שלווה, ממש. תודה רבה

        20/8/09 21:40:

      צטט: ami10 2009-08-20 19:51:08

      נראה לי שאתה נהנה

      להתעלל בי...

      הקנאה אוכלת אותי..

      עוד אשיב לך..

      השב לי בצילומיך על זנב הג'נגל תחת עננינמוך...

      תודה

       

        20/8/09 21:39:


      " נפעם מיופי הקניון הענק שניבט אלי מיוער כציור אקוורל מושלם של עשרות בריכות מי טורקיז המתחילות במרחק תחת ראש ההר ויורדות אל בינות שרשרת הרים אל תוך קניון מתרחב. פלגי מים מקציפים מי טורקיז מבריכה לבריכה תחתיה ממרחק רב מדרום ולמטה אל עומק הקניון וממשיכות צפונה אל עבר הג'ונגל דרך מפלי המים, זורמים כשני נהרות. אחד עילי דרך בריכות והשני תחתן. "

      דרור,

      נפעמת גם אני מיכולת התאור,

      מהאפשרות להעביר בכזו חיוניות

      את החויות שלך, שנדמה כאילו

      גם שלנו. ולמרות שמדובר בחויה

      וירטואלית היא ממשיכה לרתק.

      כמובן שממשיכה איתך,

      מסכים?

        20/8/09 21:38:

      צטט: ,תשוקי 2009-08-20 19:30:08

      ושוב הולכת אותי בכשרון רב בעולם קסום

      ונעלם ממני וברגעים אני חש כאילו אני שם.

      תודה תודה

      שוקי

       

      אני רק שמח שכך. מאד שמח שכך. תודה לאל

       

        20/8/09 21:38:

      צטט: guitarwoman 2009-08-20 19:28:43

      דרור יקר,

      מאז שהצטרפתי למסע שלך, נהניתי לראות אתרים המופלאים, לטפס וגם להזיע, הרגשתי שאני מטיילת איתך וגם חושבת את מחשבותיי האסוציאטיביות כמובן.

      ומשום מה, הפעם עשית לי המון חשק לעשות את זה על באמת.

      פעם ראשונה.

       

      תודהההה. מאז הצטרפת למסע הוא הפך מלא יותר, מובן יותר גם לי. תמיד באה פעם ראשונה, יפה לך בפעם הזו

        20/8/09 21:36:

      צטט: naomi P 2009-08-20 18:54:47

      היפוך

       

      קודם ככבתי*

      ועכשו

      יוצאת למסע

      בין המילים

      שלך

       

      תודה

      וסוף שבוע

      נהדר

      :) תהני, עם מים וקפה... גם לך סופ"ש נהדר 

       

        20/8/09 21:34:
      טוב... נחכה להמשך.
        20/8/09 21:10:


      נו, ו - ??? זרמת יחד?

      ככה זה בטיולים האלה?

      ז ו ר מ י ם ? ?

       

        20/8/09 21:06:


      פשוט

      רוצה להיות שם

      אפרת

      מקסים

        20/8/09 20:44:

      נופים מרהיבים
        20/8/09 20:34:

      זרמתי עם הזרימה...נפלא והתמונות , פשוט ירוק בעיניים !

      *

        20/8/09 20:15:

      זכית!

      אני מעריכה אנשים שיודעים לממש את כל התכניות שלהם..הלוואי עלי!

      והחבר'ה שאיתך מהווים חלק בלתי נמנע מהחוויה עצמה

      אני לא מקנאה - אני מעריצה אותך!

      מחכה להמשך:)

        20/8/09 20:14:


      נפעמת כל פעם מחדש

      ממתינה להמשך

       

      שובבה מאיה

      ישראלית חמודה :)

        20/8/09 20:12:


      טרמילר -

      תודה על מילים ותמונות

      מדהים

        20/8/09 19:58:

      העוצמה של הטבע

      מחדדת את הרוחניות שבך !

      (*)

        20/8/09 19:51:

      נראה לי שאתה נהנה

      להתעלל בי...

      הקנאה אוכלת אותי..

      עוד אשיב לך..

        20/8/09 19:30:

      ושוב הולכת אותי בכשרון רב בעולם קסום

      ונעלם ממני וברגעים אני חש כאילו אני שם.

      תודה תודה

      שוקי

       

        20/8/09 19:28:

      דרור יקר,

      מאז שהצטרפתי למסע שלך, נהניתי לראות אתרים המופלאים, לטפס וגם להזיע, הרגשתי שאני מטיילת איתך וגם חושבת את מחשבותיי האסוציאטיביות כמובן.

      ומשום מה, הפעם עשית לי המון חשק לעשות את זה על באמת.

      פעם ראשונה.

        20/8/09 18:54:

      היפוך

       

      קודם ככבתי*

      ועכשו

      יוצאת למסע

      בין המילים

      שלך

       

      תודה

      וסוף שבוע

      נהדר

        20/8/09 18:49:

      צטט: pinkason1 2009-08-20 18:36:23

      * אהבתי סוף שבוע נפלא

       

      תודה

        20/8/09 18:49:

      צטט: leagat 2009-08-20 18:33:22


      אני בטוחה שאתה מעביר לי את הפוסטים האלה

      רק כדי לרקוד לי על היבלות

       

      אתה מסייר בעולם ונהנה

      ואני עדיין לא נורתי מן הקנה

       

       

      שלא תיירי זה כואבבבב נורא, בטח.

      :) ראיתי ! לא מסוגל להגיב לכל פוסט של 400 חברים אני משתדל מאד 

       

        20/8/09 18:46:

      צטט: ענף 2009-08-20 18:28:17

      יפה

      גם הנוף וגם הסיפורים

      וגם....איך אתה מוציא לי תקישקע

      מקנאה כל פעם מחדש

       

      הטורקיז בחמסות דומה לא ?

       

      תודה יודה

       

        20/8/09 18:46:

      צטט: רומפיפיה 2009-08-20 18:01:06

      כבר אמרתי לך

       שאני פה מה זה מקנאה......
      *

      בסוף נראה שובל מאחוריך...

       

        20/8/09 18:36:
      * אהבתי סוף שבוע נפלא
        20/8/09 18:33:


      אני בטוחה שאתה מעביר לי את הפוסטים האלה

      רק כדי לרקוד לי על היבלות

       

      אתה מסייר בעולם ונהנה

      ואני עדיין לא נורתי מן הקנה

       

       

        20/8/09 18:28:

      יפה

      גם הנוף וגם הסיפורים

      וגם....איך אתה מוציא לי תקישקע

      מקנאה כל פעם מחדש

       

        20/8/09 18:01:

      כבר אמרתי לך

       שאני פה מה זה מקנאה......
      *

      פרופיל

      הטרמילר The Tarmiler
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון