וורן בייטי

‎4

4 תגובות יום חמישי, 20/8/09, 17:48

וורן בייטי

Warren Beatty

(1937)

אחד השחקנים הידועים בעולם ואחד האנשים היותר מרתקים שפועלים בהוליווד מאז תחילת שנות ה- 60.

בייטי נולד בשם הנרי וורן בייטי (אחותו היא השחקנית המפורסמת שירלי מ'קליין), ובסוף שנות ה- 50 החל את דרכו בעסקי השעשועים לאחר שלמד משחק אצל המורה למשחק המפורסמת סטלה אדלר. תפקידיו הראשונים היו בטלוויזיה ובתיאטרון (שם דווקא זכה להצלחה בהצגה "אבוד בשושנים") אך אלו לא הפכו אותו לשחקן מוכר.

בשנת 61 לוהק בייטי לתפקידו הראשון בקולנוע בתפקיד הראשי בסרטו של הבמאי איליה קאזאן "זוהר בדשא"(61) שהיה מלודרמה אודות סיפור אהבתם של שני צעירים שהוריהם מתערבים באובססיביות באהבתם. בתפקיד הנשי בסרט כיכבה השחקנית נטלי ווד.

הסרט שזכה להצלחה גדולה מאוד הפך את בייטי בין לילה לכוכב ובשנים הבאות הוא היה לאחד מכוכביה הגדולים של הוליווד. מראו היפה מאוד וכישרונו כשחקן הביאו לבייטי תפקידים בשורה של סרטים מצליחים ולמרות שהמבקרים ראו בו לא יותר מפני יפות הוא הצליח עם השנים להוכיח להם שהוא לא רק פנים יפות אלה שחקן ויוצר כישרוני במיוחד.

בשנות ה- 60 בלט בייטי בסרטים "רומן אביבי"(61) בו כיכב לצד ויואן לי, "החיים בשפל"(62) בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר ובסרט כיכב לצד אווה מריה סיינט ו- קארל מדלן, "לילית"(64) בו כיכב לצד ג'ין סיברג, ג'ין הקמן ו- פיטר פונדה, במותחן "מיקי אחד"(65) של הבמאי ארתור פן ו- "קליידסקופ"(66) סרט שוד קליל ומהנה.

שנת 1967 הייתה שנת המפנה בקריירה של בייטי, לאחר מספר שנים בהם כיכב בסרטים שהביקורת בעיקר התעלמה ממשחקו וראתה בו בעיקר בחור יפה ולא שחקן כישרוני, החליט בייטי לקחת את הקריירה שלו לידיו ולהתחיל וליזום פרויקטים. הפרוייקט הראשון שבחר היה "בוני וקלייד"(67). הסרט תיאר את סיפורם של השודדים הנאהבים קלייד בארו ו- בוני פארקר, צמד צעירים נאהבים שהפכו לצמד השודדים המפורסם ביותר בארה"ב בשנות ה- 30 וסיפורם כבר הפך למיתוס.

הצלחת הענק של "בוני וקלייד"(67) שמעבר לכך שהוא היה ללהיט גדול, הוא זכה לביקורות אוהדות והיה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר (בניהם היה מועמד בייטי לפרס האוסקר כשחקן ראשי וכמפיק) ול- 7 פרסי גלובוס הזהב וזכה ב- 2 פרסים אוסקר. הסרט גם היה לסרט ששבר את קוד האתיקה של האלימות, מכיוון שנכללו בו סצינות אלימות שבסופו של דבר עברו את הצנזורה ובעצם שברו את מחסום האלימות בסרטים הוליוודים. לאחר הצלחת הענק של "בוני וקלייד"(67) ולאחר שהוכיח לקהל ובעיקר למבקרי הקולנוע שהוא יותר מסתם פנים יפות החל השלב השני בקריירה של בייטי.

בשנות ה- 70 כיכב, ביים והפיק בייטי כמה מהסרטים החשובים והטובים בקולנוע האמריקאי ושיתף פעולה עם במאים מצויינים בהם אלן ג'י פאקולה, ריצ'ארד ברוקס, רוברט אלטמן ו- האל אשבי. בייטי בחל את תפקידיו וסרטיו בקפידה, והמעט את הופעותיו בסרטים, ובעיקר בחר פרויקטים שתאמו את מידותיו כיוצר אינטלקטואל וחשוב.

סרטיו הבולטים בשנות ה- 70 היו "הקלפן והיצאנית"(71) סרטו המצויין של רוברט אלטמן בו כיכב בתפקיד קלפן המגיע למערב ומקים שם בית בושת, "ממבטו של פארנואיד"(74) מותחן מעולה של הבמאי אלן ג'י פאקולה במיטב המסורת של מותחני הקונספירציה שהיו ללהיטים בשנות ה- 70 לאחר פרשת ווטרגייט ו- "שמפו"(75) סרטו המצויין של האל אשבי בו כיכב בתפקיד ספר לצד ג'ולי כריסטי, גולדי הון, ג'יימס מייסון, קרי פישר ו- ג'ק וורדן והסרט היה מועמד ל- 4 פרסי אוסקר. את הסרט "שמפו"(75) כתבו התסריטאי רוברט טאון ו- בייטי בעצמו.

בשנת 78 החליט בייטי לפנות לבימוי וסרטו הראשון היה "השמיים יכולים לחכות"(78) אודות גבר שמת בטעות (עקב החלטה שגויה) ונשמתו חוזרת לחיות בגוף של מיליונר מבוגר שזוממים להורגו. הסרט (שבייטי היה שותף לכתיבת התסריט ו- באק הנרי היה שותף לבימוי חלקים מהסרט) זכה להצלחה גדולה מאוד (מעל 80 מיליון דולר בארה"ב בלבד) והיה מועמד ל- 9 פרסי אוסקר ו- 3 פרסי גלובוס הזהב וזכה בפרס אוסקר אחד. בייטי עצמו היה מועמד לפרס האוסקר (שימו לב!!!) כמפיק, במאי, שחקן ותסריט, הישג נדיר שמעטים מאוד עשו לפניו ואחריו.

לאחר הצלחתו הגדולה של סרטו הראשון כבמאי "השמיים יכולים לחכות"(78) הגיעה עוד שיא בקריירה של בייטי, ושנת 1981 הייתה השנה הגדולה בחייו כיוצר קולועי חשוב ומועורך. סרטו השאפתני "אדומים"(81) סאגה מרתקת אודות סיפור אהבתם של העיתונאי הקומוניסט ג'ון ריד והעיתונאית לואיז בריאנט על רקע המהפכה הבולשביקית ברוסיה. בסרט כיכבו לצד בייטי דיאן קיטון, ג'ק ניקולסון, מורין סטפלטון ו- ג'ין הקמן. הסרט שזכה להצלחה גדולה בכל העולם, זכה לביקורות אוהדות במיוחד והיה מועמד (שימו לב פעם שניה!!!) ל- 12 פרסי אוסקר ו- 7 פרסי גלובוס הזהב והסרט זכה ב- 3 פרסי אוסקר ופרס אחד גלובוס הזהב. בייטי עצמו היה מועמד ל- 4 פרסי אוסקר כ: במאי, מפיק, תסריט ושחקן ראשי, וזכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב כבמאי.

ההצלחה הקופתית והביקורתית הגדולה של שני סרטיו כבמאי "השמים יכולים לחכות"(78) ובעיקר של "אדומים"(81), הביאה לבייטי פרסום רב, פרסים רבים והערכה גדולה כיוצר אינטלקטואל חשוב ומוביל בהוליווד, אך בייטי במקום להמשיך וליצור הוא כמעט והפסיק את הופעותיו בסרטים, לא מסיבה שהוא לא היה אטרקטיבי אלה שהוא החליט לקחת פסק זמן מעשיה קולנועית. הסרט היחידי שבו הוא הופיע בשנות ה- 80 היה "הבטלנים מאישתר"(87) בו כיכב לצד דסטין הופמן, והסרט שהופק בתקציב ענק כשל בקופות, ולאחריו עברו עוד שלוש שנים עד שבייטי חזר לקולנוע.

שנות ה- 90 נפתחו שוב בסערה גדולה בחיים המקצועיים של בייטי. סרטו השלישי כבמאי (בייטי גם כיכב בתפקיד הראשי) "דיק טרייסי"(90) זכה אומנם לתגובות מעורבות אך זכה להצלחה גדולה מאוד בקופות (הכנסות בארה"ב של למעלה מ- 100 מיליון דולר) ולטובת הסרט גייס בייטי שורה של שחקנים מפורסמים בהם אל פאצ'ינו, ג'יימס קאן, דסטין הופמן, סימון קאסל, דיק ואן דייק ו- מדונה. הסרט היה מועמד ל- 7 פרסי אוסקר וזכה ב- 3 פרסים. סרטו הבא "באגסי"(91) בו שימש כמפיק וכשחקן זכה להצלחה חלקית אך זכה לביקורות אוהדות והיה מועמד ל- 10 פרסי אוסקר ו- 8 פרסי גלובוס הזהב וזכה ב- 2 אוסקרים ופרס גלובוס הזהב. בייטי עצמו היה מועמד כשחקן ראשי ומפיק.

סרטיו הבאים בהם כיכב בייטי נחלו כישלון בקופות וזכו לביקורות מעורבות אצל המבקרים (חוץ מ- "בולוורת'"(98) סרט פוליטי אותו ביים, כתב, הפיק וכיכב בתפקיד הראשי שזכה לביקורות אוהדות אך לכישלון בקופות) ובשנת 2001 אחר כישלון סרטו "משחקי חברה"(2001) בו כיכב בייטי לצד גולדי הון ו- דיאן קיטון, פרש בייטי מעשיה קולנועית לצמיתות.

בחייו האישים נודע בייטי כרודף נשים מושבע שניהל רומנים עם אלפי נשים (לפי הערכות היו לבייטי מעל 3000 מאהבות) והוא ניהל רומן עם מיטב כוכביה של הוליווד בהן גולדי הון, ג'ואן קולינס, שר, נטלי ווד, ליב אולמן, ברג'יט בארדו, ג'ולי כריסטי, בריט אקלנד ו- מדונה. בסרטה של מדונה "במיטה עם מדונה"(90) מככב בייטי בתפקיד עצמו וזה בזמן שהשניים ניהלו רומן סוער. בשנת 1991 כיכב בייטי בסרט "באגסי"(91) שם התאהב בשחקנית הראשית שהופיע לצידו, אנט בנינג, השנים התאהבו ונישאו, והם עדיין נשואים וכיכבו יחדיו בסרט "סיפור של אהבה"(94).

בחייו הפרטיים ידוע בייטי כאדם פוליטי מאוד (הוא היה תומך נלהב של ביל קלינטון שהוא גם חברו הטוב) וחברו הטוב ביותר הוא ג'ק ניקולסון.

אגב, בייטי סירב לתפקידים בסרטים "סיפור הפרברים"(61), "כך היינו"(72), "העוקץ"(73), "גסטבי הגדול"(74), "הסנדק"(72) לתפקיד מייקל קורליאונה שהלך לאל פאצ'ינו "לילות בוגי"(97) ולתפקיד ביל בסרטו של טרנטינו "להרוג את ביל"(2003).

בקריירה ארוכה, מפתיעה וקצת מפוספסת הפך וורן בייטי לאחד היוצרים המוכשרים והמוערכים ביותר בקולנוע ההוליוודי, הוא האדם היחיד בהיסטוריה שהיה מועמד פעמיים ל- 4 פרסי אוסקר באותה השנה על אותו הסרט (שני הסרטים הם "השמיים יכולים לחכות" ו- "אדומים" כמובן), הוא היה מועמד ל- 14 פרסי אוסקר וזכה בפרס בפרס אוסקר כבמאי ובפרס אוסקר על מפעל חיים, הוא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב 11 פעמים וזכה בפרס 3 פעמים ופעם אחת נוספת על מפעל חיים.

* אני רוצה לציין שכל המידע הרשום כאן הוא מזכרוני ממאמרים ומאתרים שקראתי אודות האדם

שמות הסרטים הרשומים ברשימה רובם הם השמות שבהם נקראו בארץ וחלקם שמות של הסרטים

בתרגום מאנגלית כפי שחלקם נקראו בארה"ב ובאנגליה.

מבין הסרטים בהם כיכב בייטי ניתן למצוא את הסרטים הבאים:

- זוהר בדשא (61)

- רומן אביבי (61)

- החיים בשפל (62)

- לילית (64)

- מיקי אחת (65)

- הבטח לה הכל (66)

- קליידסקופ (66)

- בוני וקלייד (67)