את הנקודה הראשונה העלתי בפורום אחר בעבר ואתחיל ממנה .

אני פחות רוצה להתייחס לעלהום שהיה ושכל מפורסם מינוס או מפורסם יותר ניסה או לפעמים זה נראה כקיווה שגם הוא יוכל להכניס את שמו לפרשה ולהינות מזמן מסך ומההילולה.

כשפרשת טופז עלתה לתקשורת היא היתה כשבועיים ללא הפסקה. אלו היו הכותרות הראשיות המשניות ובין לבין איפה שהיה מקום דחסו עוד קצת דברי הבל שקשורים לנושא.

גם כשלא היה על מה לדבר פשוט מתחו את המסטיק הלעוס ברמה שעלית יכולים ללמוד מהם.

גם כשאין חדש ממחזרים כותרות או משנים מילה אבל את הכותרת לא הורידו מפרשת טופז.

השיא שהטריף אותי והגעיל אותי פרט לכעס על הפרופורציות המעוותות והצהוב שדוחפים לי בכח בכל עיתון ומהדורת טלויזיה היה כשפתחתי באחד הימים את עיתון ידיעות אחרונות.

מבחינתי לקרוא את העיתון בשקט זה זמן שאני אוהבת.

אני לוקחת את הכותרת - דודו טופז, מעבירה עוד דף - דודו טופז , עוד דף - דודו טופז , ועוד ועוד ועוד

ספרתי את העמודים מרוב שהייתי בשוק וכולל הכותרת ספרתי 12 או 13 דפים שרק על זה דובר !!!

למה מי שערך את העיתון חושב שזה עד כדי כך חשוב או כל כך מעניין אותי ? למה בכל מהדורת חדשות ובכלל בכל ערוצי הטלויזיה חושבים שזה כל כך מעניין אנשים ? זה מעניין לרגע , בתור כותרת ואולי כותרת וקצת ובזה מיציתי ואני בטוח לא צריכה לשמוע על זה כל הזמן ללא הרף .

אך אם אני עוזבת לרגע את דעתי האישית בכמה צהוב מעניין אותי לעומת אחרים - זה לא השיא שהטריף אותי.

12-13 דפי עיתון רצופים על פרשת טופז ובעמוד ה 16 !! של אותו עיתון בכתבה קטנה וממוסגרת שלא עולה על שליש הדף מציינים משהו שקשור לגלעד שליט.

12-13 דפים לעומת שליש דף בעמוד 16.

שנייה

אני חושבת על זה עוד רגע

כן , זה נשמע לי מאד הגיוני !!

לגבי הטלויזיה באותה הפרשה - לא הפסיקו לדבר על זה. בכל תוכנית , בכל הערוצים , בכל השעות ללא הפסקה. שידורים מיוחדים , ראיונות עם כל מי שרק מצליח להעלות את עצמו ופרצופו לזמן המסך, שעות על גבי שעות על גבי שעות.

לעומת זאת פיגועים בארץ הם כבר לא דבר מעניין מספיק וגג יסקרו פיגוע במשך כמה שעות.

את פיגוע הירי האחרון שהיה בברנוער סיקרו בטלויזיה לפי דעתי לא יותר משעה וחצי והכי חשוב זה שערוץ 10 טרח לעבור ממש מהר לתוכנית שהיתה כבר במשבצת צפייה וריטינג !

 .

.

.

הנקודה השנייה שמפריעה לי זה הצביעות שיש כרגע

קראתי פוסט שמישהי כתבה פה ותגובה אחרי תגובה אנשים כותבים "יהי זכרו ברוך" ולי זה קצת מוזר לומר את זה על אדם שדאג שישברו למישהי את הפרצוף ליד הבן שלה , שיצא מגבולות הפרופורציה בשל בעיות נרקסיסטיות קשות וכי מישהו אמר לו לא.

בעצם זה לא משנה למה. אדם שדואג שיכניסו מכות לאנשים על סף רצח , ששוברים לאנשים את הגוף בצורה עיוורת , הולך מאדם לאדם שלא נראה לו מה שאמרו לו ואיך שהתייחסו אליו , לכתוב על אדם כזה

"עצוב לי מאד היום!

דודו יהא זכרך ברוך!

לא נשכח אותך לעולם! " כאילו הוא לפחות צדיק בסדום 

אלו מילים שאומרים בארץ על ילדים שנרצחים בפיגוע ואני לא מצליחה לתפוס איך אומרים את זה על אדם חולה שאיבד פרופורציה עם המציאות והלך וכמעט רצח אנשים , אחד אחרי השני.

ואז עוד תגובות של "עצוב לי" , "מקווה שהוא יעלה לגן עדן" ועוד תגובות של "יהי זכרו ברוך" ועוד תגובה כזו ועוד תגובה כזו.

ופרט לזה שקצת מוזר לי התגובות המאד חד מימדיות האלו, תגובות שלא קשורות לכל המציאות של חיי האדם הזה

אני בעיקר תוהה איפה עמוד השדרה של אנשים פה ??

אין בארץ עמוד שדרה , אנשים מניידים את המחשבות שלהם לפי הלך הרוח , לפי מה שקורה

אין כאן מחשבה מעמיקה , אין כאן מהות , פרופורציות

יש במקום עמוד שדרה משהו שיותר גרוע מג'לי בריטי

יש אנשים שנותנים לדברים שקורים לשנות את דעתם מקצה אל קצה בלי חשיבה מעמיקה , ניתוח או הבנה אחרת של המציאות, משנים את דעתם לפי הכותרת השבועית או כי שינו משהו והם מתרצים. שוכחים מה היה רק לפני רגע.

אנשים שחווים את הרגשות והמחשבות שהם מעלים כי מישהו מפורסם ולא בהקשר למה קרה שהוביל אותו למקום הזה , זה מגוחך בעיני. אם זה היה מישהו פחות מוכר גם אז היו כותבים "לא נשכח אותך לעולם ! " או "שיעלה לגן עדן" ??

ובאופן אישי מעניין אותי לדעת אם כל האנשים האלו שכל כך כואבים ומאחלים גן עדן לאדם כזה אמרו דברים כאלו כשעלתה הפרשה או שאז הם היו בשוק ממה שהם שמעו והלכו עם המון העם לנקודה שהיתה אז בכותרות.