דודו טופז התאבד.  כל הסיפור הוא טרגי - אך אין להתעלם מפשעיו - כו אפילו אם לא הורשע בבית משפט - יש לזכור שהוא בחר לא להגיע למבחן חורץ גורלות זה.

הזנחה "פושעת" על-ידי שב"ס - בסופו של דבר ייתן את הדין כלאי פשוט (הש"ג) ואולי תרשם הערה בתיקו האישי של קצין שיקודם עוד כמה חודשים.

מי ש"חגג" היום היו פרקליטיו שהאשימו את התקשורת, ישירות או בעקיפין במותו.  אני לא חסיד גדול של התקשורת שהינה תקשורת סנסציונית ונמוכה - בדיוק בגובה הנדרש על-ידי קהלה.  אך הטענה של הפרקליטים הינה מגוחכת במיוחד אם רואים מפי מי היא יצאה.

הפרקליטה, בעלת העברית הקלוקלת המשולבת בשפה "משפטנית" גבוהה שמחזרת כבר שבועות אחר כל מקרופון רענן וזכתה בזכות טופז בכתבה כפולת עמוד (centerfold) במוסף גלובס בשבוע שעבר.  הוא התראיינה שוב היום אצל גבי גזית וסיפרה כמה חשוב היה לדודו הסליחה בינו לבין קורבנותיו המוכים (לרגע לא היה ברור מי צריך לסלוח למי).

או פרקליט הצמרת, שהוא אמנם אינטיליגנטי יותר, אך גם הוא נמצא בסימביוזה רבת שנים עם המקרופון והמצלמה למען קידום עסקים ולא בוחל לשימוש בתקשורת להשמצת קורבנותיו של הנשיא האונס (פעמיים לכאורה, בבקשה).

נזכר שוב בבדיחה מהסרט (וול סטריט כמדומני)- 

ש: מה זה 1000 עורכי דין במצולות ים?

ת: התחלה טובה