הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

ימים עוד יגידו...

יגידו מה..?

אתה כבר לא, לא תגיד דבר.

כל אחד אומר..

מה יש לומר?

או.. אנחנו .. יודעים להגיד אחרי..

אל תגידו שלא..

אבל..

אנחנו זה גם אתה

באיזושהי פינה..

אנחנו נפרדים גם ממך, גם מאיזה חלק שחייב לומר משהו

הלוואי..

הלוואי וידענו , להרכין ראש לטוב ולרע

לכבד..

לשכוח שאני איש ביקורת, איש משטרה, עיתונאי

מישהו..

מישהו בשר ודם כמוך.

אני, ראיתי והכרתי ושמעתי..

אני, חשה רק ברגע

הרגע שבחרת ללכת .. גיבור? טיפש? אדם?

מי  באמת יודע.

לכן אני מרשה לעצמי לומר

רק מילה

רק אות

רק פסוק אחד..

יתגדל ויתקדש.

שמא רבא..

לך  לך לאחריתך..

הלוואי ולמדנו עוד פרק

בעל פה.. בלב

כולנו

בדממת הדיבור

בכבוד האחרון.

לפחות באחרון.