(פורסם בילדי טבע הדברים, פברואר 2007)

 אי שם ביבשת אמריקה הדרומית הרחוקה, סמוך לחופיו של האוקיאנוס השקט שוכנת לה מדינת אקוודור. שם, בין הרי האנדים הגבוהים והפסגות המושלגות ובין היערות הירוקים שנראים למרחוק מסתתר לו סוד קסום, עדין ונפלא, סוד של צבעים וצלילים, יופי ושלווה. 

סיפורינו מתחיל בבקתת עץ קטנה, בעיירה שקטה ושמה פאפאיאקטה . ימים ספורים קודם לכן, עזבתי את עיר הבירה קיטו כדי למצוא פינה שקטה בטבע וכך מצאתי את עצמי יורד מהאוטובוס באמצע שום מקום. שאלתי את המקומיים היכן ישנה מסעדה טובה וכך הובילו אותי המקומיים לביתו של דון ווילסון. 

דון ווילסון היה זקן חביב במיוחד שיום אחד החליט לפתוח מסעדה ואכסניה למטיילים. שהגעתי לביתו, פגשתי את אשתו שהזמינה אותי לארוחת צהריים טיפוסית שכללה בין השאר עוגת תירס וצימוקים עטופה בעלה של בננה. משסיימתי לאכול, פגשתי את בנה ואשתו וכעבור מספר דקות את ילדהם והחתול הג'ינג'י הביישן. כך העברנו את אחר הצהריים בניחותא, שתינו לרוויה והחלפנו חוויות ממסעות קודמים ברחבי אקוודור.

כעבור זמן מה, הערב ירד והקור החל להציק שכן במקומות אלו הבתים בנויים מעץ ואבן ולרוב האנשים אין מזגנים. הקור חודר פנימה לתוך הבית והאנשים מתכסים בשמיכות ומעילים מיוחדים שעשויים צמר לאמות ונקראים פונצ'ו.