כך מצאתי את עצמי יושב מסביב לאח הבוערת, החתול הג'ינג'י על ברכי ומשפחתו של דון ווילסון מסביבי מספרת סיפורים על העיירה פאפאיאקטה ועל נפלאותיה.
לפתע נחו עיניי על כרזה גדולה שהיתה תלויה בקצה החדר! בפוסטר הייתה ציפור קטנה ומאוד צבעונית ולציפור היה מקור גדול יותר מגופה הקטן !!! מרוב התרגשות קמתי בפתאומיות ואפילו החתול הג'ינג'י קפץ מברכי בבהלה... התקרבתי אל הכרזה, חקרתי כל פרט ופרט וחזרתי לכורסה שליד האח כדי לשאול את משפחתו של דון ווילסון איפה אפשר למצוא את הציפור הזאת.
וזה מה שסיפר לי בנו של דון ווילסון... לא רחוק מכאן, מבקתת העץ שלנו, ישנו בית קטן בלב היער הירוק, למרגלות הפסגה המושלגת של פאפאיאקטה. שם בבית הקטן, גרה אישה זקנה שכל חייה אהבה ציפורים.
ציפורים אלו כל כך קטנות עד שקשה לראותן מרחוק אבל כאשר מתקרבים אליהן, אפשר להבחין בשלל צבעים מרהיבים. לכל ציפור יש צבעים הייחודים רק לה. גם שהציפורים עפות להן מפרח אחד לשני, משק כנפיהן נשמע כמו צלילים ענוגים.לציפורים אלו יש מקור מיוחד שמאפשר להן לינוק את הצוף של הפרחים הקטנים ומכאן שמן – יונקי הדבש. ולכל יונק דבש יש מקור שונה- ישנן כאלו עם מקור קטן וישנן כאלו עם מקור ענק.
|