יום אחד החליטה האישה הזקנה להזמין לביתה את יונקי הדבש אך לא ידעה כיצד.
חשבה לה לאיטה עד שיום אחד מצאה פיתרון – היא תבנה פרח מלאכותי מפלסטיק שנראה ממש כמו פרח אמיתי ותשים אותו בפתח ביתה. אך כיצד תאכיל את יונקי הדבש הרעבים? חשבה וחשבה עד שמצאה פיתרון חדש...היא תחביא בתוך הפרח כוס קטנה של מים וסוכר וכך יוכלו יונקי הדבש להתענג מפרחיה המאלכותיים עם הדבש המלאכותי...
וכך המשיך בסיפורו, בנו של דון ווילסון, בעודי לוגם כוס של שוקו מהביל לצד האח הבוערת לאיטה. גם משפחתו של דון ווילסון נראתה מסוקרנת למרות שאני בטוח שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהם שמעו את הסיפור הזה.
ובכן, האישה הזקנה, בביתה הקט שבלב היער הירוק למרגלות הרי האנדים של פאפאיאקטה, ישבה וחיכתה ליונקי הדבש שיגיעו לארוחה...עברו דקות ושעות...ימים ושבועות ולבסוף הגיע יונק דבש קטנטן וסקרן. מפרח פלסטיק אחד עבר ובדק פרח פלסטיק שני וכך סקר וניתח את כל הפרחים שהכינה האישה הזקנה שכמעט התייאשה ופרצה בבכי.
"מדוע אינו עוצר וטועם מהדבש הטעים שהכנתי?" חשבה לעצמה האישה הזקנה אך לפתע נעצר לו באוויר יונק הדבש, קירב את מקורו הדק לעבר פתחו של אחד הפרחים וטעם את הדבש שהסתתר מאחורי עלי הכותרת מפלסטיק. לאחר שטעם, התרחק מעט לאחור, חשב מעט בעודו מרחף באוויר והתקרב שוב כדי לטעום שוב מהצוף המשובח הזה שכמותו טרם ניסה..."המממ...כמה מעניין..." חשב יונק הדבש...."אנסה שוב ואז אחזור לספר לכולם !"... וכך המשיך יונק הדבש לגמוע במהירות את כל הדבש שהכינה האישה הזקנה מהפרח הראשון...מהפרח השני....ומעשרת הפרחים האחרים גם כן!
ולבסוף, ששבע והתעייף, חזר מהיכן שהגיע וסיפר לחבריו יונקי הדבש על ה"אוצר" שמצא. כל יונקי הדבש ששמעו על הפרחים המיוחדים עם הצוף העשיר והמתוק הגיעו לביתה הקט של האישה הזקנה. הזקנה לא יכלה להיות מאושרת יותר.
|