לפעמים אני רואה אותו באישון לילה מכורבל בגלימה שחורה עיניו זוהרות כמו האוקינוסים האפלים,גופו חסר משקל ,הוא נע בחופשיות ממקום למקום כוח המשיכה לא תקף לגביו והוא מחייך חיוך מפתה כמו מאהב לטיני ולוחש עכשיו ,בואי אלי עכשיו את כל כך קלה להשגה ,פרי בשל שצונח לזרועותי בקלות ללא מאמץ את שונה בני אדם חוששים ממני לא מתמסרים בקלות ואת ,את דרוכה מצפה שאקטוף אותך אז בואי אלי אשה אם לא עכשין תזדקני במו כולם ותצרחי את שמי בקול רם ואני לפעמים מתמהמה את מבינה שאני עסוק נורא עכשיו אני כאן את לוחשת את שמי בחשאי אז תתמסרי עכשיו אשה יפה עכשיו,כל עוד כוח המשיכה שלך עובד עלי תכיני שמלה לבנה ואני אקטוף אותך ואקח אותך לכוכב אחר לגלקסיה שונה איתי תראי עולם ותהפכי לניצחית תהפכי ללילית אז בואי אלי אשה עכשיו |
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר קשה גרייס, קשה מאד.
יש והמוות מפתח אצלנו בראש כל מני פנטזיות, אך עם כל האצילות והריתוק, זו פנטזיה מרושעת.
אסור לפתח יחסים אינטימיים עם המוות.
שבוע מקסים ויקירתי,
לולה
בהחלט. הטועים, המתייגים את המוות כדמות דמונית. אם יש בו חיוביות, היא חיי הנצח שהוא יכול להעניק. יקירתי, ווס-ברן? סבתא שלי שאלה ביידיש (מה בוער) אל תתפתי.
מהורהר
GO FOR IT GIRL